מאחורי כל סעיף משפטי בחוק הירושה הישראלי, שנחקק בשנת 1965, מסתתר סיפור אנושי: בני זוג שלא יודעים אם הם יורשים, ילדים שמתקשים לחלק את דירת ההורים, משפחות שמגלות חובות עצומים רק אחרי הלוויה. החוק המדובר נוגע בסוגיות כאלו ואחרות ומנסה ליצור סדר וצדק.
החוק קובע שני מסלולים: ירושה על פי דין, שבה המדינה מחליטה מי מקבל מה, וירושה על פי צוואה, שבה המנוח עצמו קובע. התיקון האחרון משנת 2023, בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל, הביא הקלות משמעותיות למשפחות שכולות. במקביל, נוסף הליך חדש שמאפשר לרשויות לגבות חובות ישירות מהבנק. ואכן, מדובר בחוק מורכב שמשלב משפט, כלכלה ורגש.
כשאין צוואה – מי יורש ומתי מאבדים זכות
כאשר אין צוואה, הירושה נקבעת לפי סדר עדיפויות
1. בן/בת זוג + ילדים - בן/בת הזוג נוטל/ת את מטלטלי משק הבית (כולל רכב) ושאר העיזבון מתחלק לפי הקירבה.
2. הורים וצאצאיהם
3. הורי הורים וצאצאיהם
בן הזוג לא בהכרח מקבל הכל - בן הזוג מקבל תחילה את כל מטלטלי משק הבית – הרהיטים, הטלוויזיה, המכונית, אבל בשאר הרכוש זה תלוי מי נותר בחיים: אם נשארו ילדים או הורים, בן הזוג מקבל חצי מהעיזבון. אם נשארו רק אחים או סבים – שני שלישים.
חריג חשוב בדירת המגורים - אם הזוג היה נשוי שלוש שנים לפחות וגר יחד בדירה, בן הזוג מקבל את כל חלקו של המנוח בדירה, בנוסף לשני שלישים מהנותר בעיזבון (כאשר אין ילדים/ הורים אלא רק אחים/ הורי-הורים). רק כשאין קרובים בכלל, בן הזוג יורש הכל.
פרט מעניין הוא שהחוק מכיר גם בילד שנולד תוך 300 יום אחרי מות האב, ולא מבחין בין ילדים שנולדו בנישואין לאלה שנולדו מחוצה להם.
הסתלקות מירושה - יורש יכול להסתלק מהחלק שלו, בדרך כלל רק לטובת בן/בת זוגו, ילדו או אחיו של המנוח. בתיקון "חרבות ברזל" הורחבו החריגים (ראו בהמשך).
כשזכות הירושה נשללת
לא כל מי שמוגדר כיורש רשאי אכן לרשת. החוק שולל את הזכות ממי שגרם למות המנוח, ממי שניסה לגרום למותו והורשע וממי שהעלים או זייף צוואה. אבל יש גמישות, אם המנוח מחל לאדם שניסה לפגוע בו – במכתב או בצוואה חדשה – הזכות חוזרת. בית המשפט גם יכול להחליט שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות, או לא תחול בכלל, אם זה תואם את רצון המוריש.
חידוש חשוב הוא כאשר יורש הוכיח שפעל בהגנה עצמית, הוא לא יהיה פסול לרשת.
ארבעה סוגי צוואות – מהפשוטה למורכבת
צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לקבוע איך יחולק הרכוש. החוק מכיר בארבעה סוגים:
צוואה בכתב יד - הפשוטה ביותר. כותבים הכל ביד, חותמים ושמים תאריך.
צוואה עם עדים - הנפוצה והיעילה ביותר. הצוואה מודפסת ושני עדים נוכחים בחתימה ומאשרים שהמצווה הצהיר "זו צוואתי".
צוואה בפני רשות - נעשית בפני שופט, רשם או חבר בית דין דתי. זו צוואה חזקה במיוחד וקשה מאוד לערער עליה.
צוואה בעל-פה למצבי חירום - אדם המצוי על ערש דווי יכול למסור את צוואתו והחובה היא לרשום ולהפקידה בהקדם. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש אחרי שחלפו הנסיבות.
רוב הציבור בוחר צוואה בעדים כי היא יעילה ויציבה להוכחה.
חידוש חשוב: גם אם נפל פגם בפרטים – שכחתם תאריך, עד לא חתם נכון - בית המשפט יכול לקיים את הצוואה אם ברור שזה הרצון האמיתי של המצווה.
איך מוציאים צו ירושה או צו קיום צוואה?
כדי לגשת לחשבון הבנק של המוריש, למכור דירה או לחלק את רכושו צריך צו רשמי. קיימים שני סוגי צווים: צו ירושה כשאין צוואה, צו קיום צוואה כשיש. את שניהם מוציא רשם לענייני ירושה.
חמישה צעדים להוצאת צו:
מה להביא? תעודת פטירה, ספח תעודת זהות,, טופס בקשה, תצהירי הסתלקות (אם צריך), אישורי תשלום אגרות.
התהליך:
בדיקת צוואה מופקדת - בידקו במרשם הארצי אם המנוח הפקיד צוואה.
הגשת הבקשה - לרשם לענייני ירושה או דרך השירות המקוון.
פרסום הודעה - הרשם מפרסם הודעה ברבים ונותן שבועיים להתנגדות.
המתנה לתגובות - אם אין התנגדות, ממשיכים לשלב הבא.
קבלת הצו - הצו מוצא ומחייב את כולם.
כמה זמן זה לוקח? בדרך כלל עד כ-50 ימים מהגשה תקינה וללא התנגדויות. אם יש התנגדות, הבקשה עוברת לבית המשפט, וזה יכול להימשך חודשים. ברגע שיש צו, הוא מחייב את כולם.
מזונות מן העיזבון מנהל עיזבון – מתי צריך ומה הוא עושה?
החוק לא מסתפק בחלוקת הרכוש. הוא גם דואג למי שהיה תלוי במנוח כלכלית.
מי זכאי? בן הזוג – כל עוד לא נישא שוב (עם הנישואין הזכות למזונות פוקעת; בית המשפט רשאי לפסוק מענק חד-פעמי בנסיבות מתאימות); הילדים – עד גיל 18, ילד נכה או חולה נפש – ללא הגבלה; ילד בוגר – עד גיל 23 בנסיבות מסוימות. ההורים – אם הדאגה לפרנסתם היתה על המנוח.
בית המשפט בוחן כמה כסף יש בעיזבון, מהי רמת החיים שהיתה וכמה כסף ורכוש יש לזכאי. המזונות מגיעים בדרך כלל בהקצבות חודשיות, אבל אפשר גם תשלום חד-פעמי.
חשוב לדעת: הבקשה צריכה להיות מוגשת לפני חלוקת העיזבון או תוך שישה חודשים אחריה.
מנהל עיזבון – מתי צריך ומה הוא עושה?
כשהעיזבון מורכב – יש חובות, נושים, רכוש מסובך – בית המשפט ממנה מנהל עיזבון, שתפקידו לכנס את הנכסים, לסלק חובות, לחלק את מה שנשאר.
אם המנוח הורה בצוואה מי ינהל – הוא זה שיתמנה, אלא אם יש סיבה מיוחדת. המנהל חייב להכין פרטה תוך 60 יום, לנהל חשבונות ולהגיש דין וחשבון אחת לשנה. בית המשפט יכול לדרוש ערובה, והמנהל מקבל שכר. מנהל שלא עושה את העבודה – מפטרים. אם גרם נזק – הוא משלם, אלא אם פעל בתום לב.
חלוקת העיזבון, זכויות בדירת המגורים ואחריות לחובות
אחרי שכל החובות סולקו, מגיע השלב האחרון – חלוקת הרכוש. הנכסים מחולקים לפי שוויים ביום החלוקה, ככל שאפשר בעין. נכס שלא ניתן לחלוקה מוכרים או מעבירים ליורש אחד שמפצה את האחרים. משק חקלאי לא מפרקים אלא שהוא עובר ליורש שמסוגל לנהל אותו.
זכות מיוחדת בדירת המגורים - בן זוג, ילדים והורים שגרו עם המנוח בדירה ערב פטירתו רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים. דמי השכירות והתנאים נקבעים בהסכם, ואם אין הסכם, בית המשפט מחליט.
אחריות לחובות – גם את זה יורשים. עד לחלוקה, היורשים אחראים רק בנכסי העיזבון אבל אחרי החלוקה: אם הזמינו נושים וסילקו חובות – יורש אחראי רק למה שידע עליו, עד כדי מה שקיבל. אם לא הזמינו נושים – כל יורש אחראי עד שווי כל העיזבון. מי שהעלים נכסים או הסתיר חוב ישלם במלוא שווי העיזבון.
תיקון "חרבות ברזל" – הקלות למשפחות שכולות
תיקון מ-2023, בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, מאפשר למשפחות נפגעי פעולות האיבה גמישות רבה יותר. יורש יכול להסתלק מחלקו לטובת מעגל רחב יותר – לא רק בן זוג וילדים, אלא גם בן זוג לשעבר, ילד שהמנוח ראה אותו כילדו, וכל בני המשפחה המורחבת.
כשבני משפחה מתו יחד, במקרה שבני משפחה מתו ביום 7–8 באוקטובר ולא ברור מי מת קודם, החוק מניח שלא ניתן לקבוע, אבל הרשם או בית המשפט יכולים לאשר חלוקה אחרת אם היורשים הסכימו, או לקבוע חלוקה על פי היחסים שהיו במשפחה.
הליך חלופי לגביית חובות – חידוש משנת 2024
תיקון חדש יצר מסלול מהיר לגביית חובות קטנים מכספי עיזבון, בלי מנהל עיזבון. רשות ציבורית – רשות המסים, הביטוח הלאומי, רשות מקומית – יכולה לפנות ישירות לבנק ולבקש להעביר עד 20,000 שקל לכל רשות וסך של עד 60,000 שקל אם הגיעו כמה פניות.
התנאים - חלפה שנה לפחות מהפטירה, סך החובות לא עולה על הסכום המרבי, ואין בקשה תלויה לצו ירושה. הרשות חייבת לפרסם הודעה ולאפשר להתנגד תוך 45 יום.
טיפ - בידקו בעצמכם לפני שמשלמים – יורש או נושה יכולים לעצור את ההליך אם מגישים בקשה משפטית מתאימה. אם מאוחר יותר התברר שהחוב סולק בטעות, הרשות תשיב את הכסף בתוספת ריבית.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה? צו ירושה ניתן כשאין צוואה ומצהיר מי היורשים לפי חוק. צו קיום ניתן כשיש צוואה ומצהיר שהיא תקפה. שניהם נחוצים כדי לממש זכויות בעיזבון.
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה? בדרך כלל עד כ-50 ימים אם אין מורכבות או התנגדויות. אם יש, זה יכול להימשך חודשים ושנים.
כמה עולה להוציא צו ירושה? האגרות משתנות לפי שווי העיזבון. מומלץ לבדוק בעמוד השירות הרשמי של הרשם לענייני ירושה.
מה קורה אם יש כמה צוואות? צוואה מאוחרת מבטלת את הקודמת במידה שיש סתירה ביניהן. אם אין סתירה אלא רק הוספה – שתיהן תקפות.
מה עושים אם נמצאה צוואה מאוחרת אחרי שהוגשה בקשה? יש להודיע מיד לרשם לענייני ירושה. הצוואה המאוחרת תיבדק, ואם היא תקפה היא תבטל את הקודמת במקום שיש סתירה.
איך מגישים בקשה באינטרנט לצו ירושה? ניתן להגיש באמצעות השירות המקוון של הרשם לענייני ירושה באתר gov.il עם תעודות ומסמכים סרוקים.
האם אפשר לערוך צוואה דיגיטלית? צוואה דיגיטלית "טהורה" אינה מוכרת כיום – צריך לעמוד באחת מארבע הצורות שבחוק. עם זאת, אפשר להסדיר נכסים דיגיטליים בצוואה תקפה ולתכנן מראש גישה אליהם אחרי הפטירה.
איך בודקים אם יש צוואה מופקדת? ניתן לבדוק במרשם הארצי של צוואות דרך השירות המקוון של הרשם לענייני ירושה.
האם חייבים לשכור עורך דין? לא חובה, אבל מומלץ בעיזבונות מורכבים, כשיש סכסוכים או כשמדובר ברכוש משמעותי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום: שאטרסטוק)
