הפגנת ענק של חרדים בירושלים נגד חוק הגיוס. צילום: שאטרסטוק
טיוטת חוק הגיוס החדש של חבר הכנסת בועז ביסמוט, שהוצגה לוועדת החוץ והביטחון, כוללת שינויים דרמטיים במבנה הגיוס והסנקציות על תלמידי ישיבות: ביטול המכסה הייעודית ללוחמים קרביים, הכרה בשירות אזרחי בארגוני הצלה כחלק מיעדי הגיוס והפחתה משמעותית בדרישות העמידה ביעדים.
היועצת המשפטית של הוועדה הגישה הערות ביקורת חריפות, בהן דרשה להעלות את יעד הגיוס הראשוני מ-4,800 ל-5,760 חרדים בשנה הראשונה כדי לשקף נתונים עדכניים, והעבירה מסמך מפורט המונע את קידום החוק לפני בחינה משפטית מחודשת. הערותיה יצרו מתיחות מול הקואליציה, שמתכננת להעביר את החוק עד סוף המושב הנוכחי, אך רק אם תושג הסכמה מלאה עם המפלגות החרדיות.
יש לציין כי מאז פסיקת בג״ץ משנת ,2017 שקבעה כי ההסדר הקיים אינו חוקתי, הכנסת מתקשה לגבש מתווה קבוע לשילוב חרדים בשירות צבאי או אזרחי. כעת, ח״כ בועז ביסמוט מציג גירסה חדשה שמבקשת לפתור את המשבר. בינתיים, דחה ביסמוט דחה את הדיון ליום שני לבקשת ראש הממשלה, כדי שיוכל לעיין בטיוטה לפני ההצבעה.
יעדי גיוס מופחתים ללא מכסות קרביות
לפי טיוטת החוק, הרף המינימלי השנתי לגיוס לשירות סדיר יעמוד על 4,800 חיילים בשנה הראשונה, כאשר היועצת המשפטית של הוועדה דרשה להעלות את המספר ל-5,760 כדי לשקף את הגידול באוכלוסיה החרדית והנתונים הרשמיים. בשנה השנייה היעד יעלה ל-5,760 חיילים, בשלישית ל-6,840 וברביעית ל-7,920. בשנה החמישית נקבע יעד של 50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. לפי הנוסח הרשמי, שר הביטחון רשאי לקבוע בצו יעד חדש לשנה השישית ואילך באישור ועדת החוץ והביטחון, כך שלא יפחת מהרף המינימלי של השנה החמישית ויביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס בשנים הקודמות.
בניגוד למתווה אדלשטיין הקודם, החוק החדש לא כולל מכסה ייעודית ללוחמים קרביים. במקום זאת, עד 10% מהרף המינימלי השנתי יוכלו להיות משרתים בשירות אזרחי-בטחוני, כלומר מתנדבים בארגוני הצלה כמו מד"א, זק"א, כבאות ומשטרה אזרחית. שינוי זה מהווה הקלה משמעותית, שכן הוא מאפשר למספר ניכר מהמתגייסים להימנע משירות צבאי ממשי.
מי נחשב לחרדי ומי יוכל לקבל צו דחייה
החוק מגדיר "תלמיד ישיבה" כמי שלומד בישיבה או כולל לימודים תורניים באופן סדיר, בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה או 40 שעות בכולל. התנאי המרכזי לקבלת צו דחיית שירות הוא שהתלמיד אינו עוסק בעיסוק נוסף על לימודיו, למעט תלמיד נשוי מעל גיל 22 שרשאי לעבוד מחוץ לשעות הלימוד.
תלמיד ישיבה יוכל לקבל צו דחיית שירות לתקופה של עד שנה, וכל עוד הוא ממשיך ללמוד ומקיים את התנאים, ניתן יהיה לחזור ולהאריך את הדחייה עד הגיעו ל"גיל הפטור". החוק קובע הוראת שעה זמנית לגיל הפטור: בשנתיים הראשונות לאחר כניסת החוק לתוקף גיל הפטור יעמוד על 21 שנים, בשנה השלישית יעלה ל-22 ומשם ואילך יישאר קבוע על 23 שנים.
כדי להיחשב ל"בוגר מוסד חינוך חרדי" לצורכי החוק (חלק מאוכלוסיית היעד), נדרש שהאדם למד בין גיל 14 לגיל 18 במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי. החוק קובע כי "מתגייס בפועל" הוא מי שהחל לשרת בשירות סדיר או אזרחי-בטחוני בין הגילאים 18 עד 26. כלומר, טווח הגילאים הרלוונטי לספירת יעדי הגיוס מוגבל עד גיל 26.
סנקציות מיידיות על יחידים
על פי טיוטת החוק, תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר ולא קיבל פטור רשמי - יחולו עליו סנקציות אישיות מיידיות, כל עוד לא התייצב לשירות או לא קיבל פטור כדין. הסנקציות הן איסור יציאה מהארץ עד גיל 23 (אלא אם ועדת חריגים תאשר זאת מטעמים הומניטריים מיוחדים) ואיסור הוצאת רישיון נהיגה עד אותו גיל, אולם בניגוד להצעה של אדלשטיין, מי שכבר אוחז ברישיון לא ישללו לו, פסילה מקבלת מלגות ומימון לימודים גבוהים ואיסור על הגשת מועמדות למשרות ציבוריות המיועדות לייצוג הולם. חשוב להבהיר: מי שקיבל צו דחיית שירות או פטור כדין פטור מהסנקציות הללו במלואן.
בנוסף, התלמיד לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי במס הכנסה לפי פרק שלישי בחלק ג' לפקודת מס הכנסה. שינוי משמעותי נוסף לעומת מתווה אדלשטיין הוא הקמת ועדת חריגים שתכלול גם נציג מטעם ועד הישיבות בארץ ישראל, מה שמעניק לציבור החרדי השפעה ישירה על מתן פטורים והקלות.
סנקציות מדורגות בהתאם לעמידה ביעדים
במקרה שמספר המתגייסים בפועל יפחת מהרף המינימלי השנתי, יופעלו סנקציות מדורגות. בשנת הגיוס הראשונה, אם שיעור המתגייסים יעמוד על פחות מ-75% מהיעד (בניגוד ל-100% במתווה אדלשטיין), לא תינתן תמיכה לישיבות בעבור תלמידים עם צו דחיית שירות.
החל מהשנה השנייה, אם השיעור יישאר מתחת ל-75%, יישללו מתלמידי הישיבות שלא התגייסו הטבות נוספות: תשלום דמי ביטוח לאומי במלואם (גם אם אין להם הכנסה), פסילה מתכניות דיור במחיר מוזל, ביטול השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד של ילדים במעונות יום והסרת הנחות בתחבורה ציבורית, כולל רכבות.
בשנה השלישית של אי-עמידה ביעדים תחול אי-זכאות לסיוע כספי ממשלתי לרכישת דירה. בשנה הרביעית יבוטלו הנחות או פטור ממס רכישה. הפחתת התמיכה לישיבות תהיה מדורגת: בשנה השנייה של אי-עמידה, הכספים יופחתו ל-80% מסכום הבסיס, בשלישית והרביעית ל-60%, בחמישית והשישית ל-40% ובשביעית ואילך ל-20%.
הגנה על ישיבות עם שיעור גיוס גבוה
החוק כולל סעיף הגנה לישיבות שמצליחות לעמוד ביעדי גיוס: ישיבה ששיעור המתגייסים מקרב תלמידיה לא פחת מהשיעור הנדרש בשלוש מתוך חמש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה יש להפחית את התמיכה, לא תיפגע מהפחתת התמיכה. מנגנון זה נועד לתמרץ ישיבות לקדם גיוס בקרב תלמידיהן ולהגן על אלו שמצליחות לעמוד ביעדים לאורך זמן.
שינוי נוסף הוא שהחוק מחייב את שר הביטחון להסמיך מפקחים לביקורת בישיבות, זאת בניגוד למתווה הקודם שהעניק לו רשות בלבד. מספר המפקחים ייקבע ביחס למספר התלמידים והם יידרשו לבצע ביקורת בכל ישיבה אחת לשלושה חודשים. יחד עם זאת, הדרישה לטביעות אצבעות ביומטריות בישיבות בוטלה בעקבות התנגדות חרדית.
הסרת ישיבה מרשימת התמיכה
שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות המוכרות אם התקיים אחד מאלה: 20% מתלמידי הישיבה המיועדים לגיוס לא התייצבו לרישום ובדיקה רפואית (ולא 20% מתלמידי הישיבה בכלל – דגש חשוב לדיוק); בעל תפקיד בישיבה לא מילא את חובותיו בהצהרה על תנאי הדחייה; חדל להתקיים תנאי מתנאי הרישום או שראש הישיבה הורה לתלמידים שלא להתייצב לגיוס.
ישיבות שימנעו מתלמידיהן גישה למידע על גיוס לשירות סדיר יאבדו את מעמדן כמוסד ציבורי לצורכי מס, והן לא יוכלו ליהנות מפטורים ממס לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה. בנוסף, בעל תפקיד בישיבה שיצהיר באופן כוזב שתלמיד עומד בתנאי הדחייה יחויב בקנס של 1,500 שקל לכל תלמיד ויוכל לקבל עיצום כספי של עד 20,000 שקל.
תוקף החוק ובחינת יישומו
החוק יעמוד בתוקף למשך שש שנים. אם במשך שלוש שנות גיוס רצופות יפחת מספר המתגייסים מ-85% מהרף המינימלי השנתי הכולל (ולא 95% כפי שנאמר במקורות שונים), יפקע תוקפו של החוק אוטומטית לאחר שנה. במקרה כזה, שר הביטחון יקים ועדה לבחינת הסיבות לאי-עמידה ביעדים, והממשלה תידרש להגיש בתוך שישה חודשים הצעה לתיקון חקיקה חלופית.
לצורך מעקב ובקרה, תקום ועדה מייעצת בראשות קצין בדרגת אלוף בדימוס, שתכלול בין היתר רב צבאי לשעבר, דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול וקצין בכיר שהוא בוגר ישיבה או מוסד חרדי. הוועדה תבחן את תכניות צה"ל להקמת מסלולים מותאמים לשירות חרדי והתאמת נתונים על מספר המתגייסים, ותעביר דו"חות תקופתיים לראש המטה הכללי, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון.
ביקורת חריפה של היועצת המשפטית
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הגישה הערות ביקורת מפורטות על טיוטת החוק, בהן דרשה לתקן את יעד הגיוס שנקבע כיוון שהוא נמוך מדי ואינו משקף את הנתונים הרשמיים של הגידול באוכלוסיה החרדית. לדבריה, יש להעלות את יעד השנה הראשונה מ-4,800 ל-5,760 מתגייסים. היועצת העבירה מסמך ביקורת מפורט שמונע את קידום החוק לפני בחינה משפטית מחודשת. הערותיה יצרו מתיחות מול הקואליציה, שמעוניינת להעביר את החוק במהירות, אך נתקלת כעת בחסמים משפטיים ופוליטיים כאחד.
תגובות חריפות מהאופוזיציה
יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, כינה את הצעת החוק "חוק השתמטות מחפיר" ו"יריקה בפרצוף הלוחמים". לפיד הבטיח שבממשלה הבאה יישלל מימון ממי שלא מתגייס והוסיף כי החוק מנציח אי-שוויון בנטל. קואליציית ארגוני המשרתים טענה שמדובר בפגיעה בביטחון המדינה ובחוק לא מוסרי והכריזה על הפגנה מול הכנסת.
אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב קראה לחוק "בלוף שיפרק את החברה הישראלית" והאשימה את הממשלה בהסרת סנקציות על משתמטים. תנועת ישראל חופשית הגדירה את ההצעה כ"עסקה פוליטית מבישה למכירת הציבור המשרת" וקראה להחרים פוליטית כל חבר כנסת שיתמוך בה.
מה הלאה?
טיוטת החוק כפופה להסכמה מלאה של המפלגות החרדיות, וללא הסכמתן לא יועבר החוק להצבעה. הדיון נדחה ליום שני לבקשת ראש הממשלה, כדי לאפשר לבקשתו לעיין בטיוטה ולהגיב להערות היועצת המשפטית. הקואליציה מתכננת לאשר את החוק עד סוף המושב הנוכחי, אך מול התנגדות חריפה מהאופוזיציה, ביקורת משפטית מהיועצת המשפטית וארגונים חברתיים, שאלת העברת החקיקה נותרת פתוחה.
החוק החדש של ביסמוט מתיימר ליצור מודל מאוזן בין שמירה על עולם התורה לבין חובת ההשתתפות בשירות, אך בפועל הוא מסמן נסיגה ניכרת מהמודל שהציע יולי אדלשטיין ועתיד לעמוד במוקד מאבק ציבורי ומשפטי ממושך.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
