עצירים בטחוניים בישראל. צילום: שאטרסטוק
(עדכון – 3.11.25) התפתחות דרמטית בפרשת הפצ"רית. המשטרה עצרה את האלופה יפעת תומר-ירושלמי ואת התובע הצבאי הראשי לשעבר בחשד למעורבות בהדלפת סרטון החקירה משדה תימן. שעות קודם לכן דווח כי תומר-ירושלמי נעלמה; רכבה נמצא מונע סמוך לחוף הצוק, בביתה אותר מכתב פרידה דרמטי, והמכשיר הנייד שלה נעלם, לטענתה. לאחר חיפושים נרחבים, שבהם הופעלו גם פצצות תאורה מעל שמי תל אביב, היא נמצאה בריאה ושלמה ונלקחה לחקירה יחד עם התובע הצבאי הראשי.
במשטרה חושדים שהאלופה העלימה את הטלפון הנייד שלה במכוון ושוקלים להאשים אותה בשיבוש הליכי חקירה. החקירה מתנהלת תחת רמת רגישות גבוהה ביותר, בהובלת ראש אגף החקירות של המשטרה. התגובות במערכת הציבורית והפוליטית ממשיכות לעורר את השסע, כאשר דובר הליכוד גיא לוי פרסם הודעה במהלך החיפושים אחרי הפצ"רית כי יש לעצור את היועמ"שית; שקמה ברסלר השוותה במרומז את ההשתלחות בפצ"רית לרצח רבין; המפכ"ל ביקש לעצור את שקמה ברסלר בגין חשד להסתה וינון מגל כתב כי "אפשר להמשיך את הלינץ'".
***
האירוע שהוביל להתפטרותה של יפעת תומר-ירושלמי מתפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית נחשב לאירוע חריג ומטלטל בפרקליטות הצבאית. ההתפטרות הגיעה לאחר פתיחת חקירה פלילית בחשד למעורבותה בהדלפת סרטון תיעוד ממערכת החקירות של המשטרה הצבאית, סרטון שתיעד מעשי אלימות חמורים של חיילי מילואים כלפי עציר פלסטיני במתקן המעצר שדה תימן.
פרסום הסרטון על ידי העיתונאי גיא פלג בערוץ 12 באוגוסט 2024 עורר סערה ציבורית, פוליטית ובינלאומית והוביל למתקפות חריפות על מערכת המשפט הצבאית ועל הפרקליטות הצבאית עצמה. כעת, כשהפצ"רית הודתה באישור ההדלפה מתוך רצון להדוף מה שכינתה "תעמולה שקרית" נגד גורמי אכיפת החוק בצבא, מתעוררות שאלות עקרוניות על תפקידה של מערכת המשפט הצבאית ועל הגבולות המותרים בפעילותה.
תפקיד הפרקליטות הצבאית והפצ"רית
הפרקליטה הצבאית הראשית משמשת יועצת משפטית לרמטכ"ל ולכלל יחידות הצבא והחלטותיה מחייבות את הצבא כולו. היא עומדת בראש הפרקליטות הצבאית, הכוללת שלוש זרועות עיקריות: התביעה הצבאית, האחראית לאכיפת הדין ולהעמדת חיילים לדין; הסניגוריה הצבאית, המספקת ייצוג לחיילים בהליכים משפטיים; וחטיבת הדין הבינלאומי, הקובעת את המסגרת המשפטית לפעולות צה"ל בהתאם לדיני המלחמה.
תפקיד הפצ"רית הוא לאזן בין צורכי הביטחון לבין שמירה על החוק והנורמות המשפטיות גם בעתות מלחמה. המערכת המשפטית הצבאית אמורה גם להגן על תדמית צה"ל בעולם דרך אכיפה משפטית וזו אחת הסיבות לסערה הגדולה סביב הפרשה.
הרקע להתפטרות - פרשת שדה תימן
הפרשה החלה ביולי 2024, כאשר המשטרה הצבאית פתחה בחקירה במתקן המעצר שדה תימן שבנגב, מתקן שבו הוחזקו פלסטינים שנעצרו במהלך הלחימה בעזה. חקירת המשטרה הצבאית העלתה חשדות חמורים כי חיילי מילואים מיחידת "כוח 100" ביצעו מעשי אלימות קשים כלפי עציר פלסטיני.
על פי הממצאים שעלו מהחקירה, החיילים הכו את העציר, הפעילו נגדו מכשיר טייזר, דרכו עליו וגררו אותו על הרצפה. הנתונים המזעזעים ביותר עלו מכתב האישום שהוגש בפברואר 2025 נגד חמישה חיילים, לפיו אחד החיילים אף דקר את העציר בישבן וגרם לו לנקב בריאה, שברים בצלעות ופציעה בפי הטבעת. החיילים הואשמו בהתעללות בנסיבות מחמירות ובחבלה חמורה.
פרסום דבר החקירה עורר גל זעם במחנה הימין הפוליטי. השר עמיחי אליהו וחברי הכנסת צבי סוכות וניסים ואטורי פרצו לבסיסים צבאיים במחאה על מעצר החיילים, וארגוני ימין קיימו הפגנות מול ביתה של הפרקליטה הצבאית הראשית. הסערה הציבורית הלכה והתעצמה, והפרקליטות הצבאית מצאה עצמה במרכז מערכת האש הפוליטית, תחת האשמות קשות כי היא "מעדיפה את המחבלים על פני הלוחמים" בשל הדלפת החומרים.
פרסום הסרטון והסערה הציבורית
באוגוסט 2024, כשהמתיחות הפוליטית סביב הפרשה עמדה בשיאה, שודר בערוץ 12 סרטון שתיעד את מעשי האלימות שביצעו החיילים כלפי העציר הפלסטיני. הסרטון, שהיה חלק מחומרי החקירה של המשטרה הצבאית, הציג תיעוד ויזואלי ברור של מעשי ההתעללות והביא להד ציבורי ובינלאומי רחב. בישראל נשמעו טענות כי הסרטון פגע קשות בתדמית המדינה ובמעמדה הבינלאומי, בעיקר לאור התביעות שהוגשו כנגד ישראל בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג.
פורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות עתר לבית המשפט העליון בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד האחראים להדלפה בטחונית, בטענה שהדלפה צבאית כזו עלולה לסכן חיילים ולפגוע חמורות בבטחון המדינה. במקביל, הפרקליטות הצבאית ואנשיה עמדו תחת מתקפה ציבורית קשה מצד גורמים פוליטיים וציבוריים, שהאשימו אותה בפגיעה במורל הלוחמים ובהעדפת שיקולים משפטיים/ פוליטיים על פני צורכי הלחימה.
הצהרת ההתפטרות של יפעת תומר-ירושלמי
ב-31 באוקטובר 2025, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הורתה לפתוח בחקירה פלילית מלאה על מקור ההדלפה, הגישה יפעת תומר-ירושלמי את התפטרותה לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. במכתב ההתפטרות, שנוסח בלשון ברורה ובלתי מתחמקת, כתבה הפצ"רית: "אישרתי הוצאת חומר לתקשורת בניסיון להדוף תעמולה שקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא. אני נושאת באחריות מלאה לכל חומר שיצא מהיחידה, ומאחריות זו נובעת גם החלטתי לסיים את תפקידי".
תומר-ירושלמי תיארה את החלטתה כצעד שנבע מתוך אחריות מוסרית ומחויבות לשלטון החוק. היא ציינה כי בשנתיים האחרונות נדרשה להגן על אנשיה מול מסע הסתה חסר תקדים, שכלל עלבונות, איומים ודה-לגיטימציה של גורמי אכיפת החוק בצה"ל.
במכתבה הדגישה כי גם בזמן מלחמה "חובה לחקור מעשים אסורים" וכי הציות לחוק "אינו חולשה אלא מקור עוצמה של הצבא". היא הוסיפה כי "תובנה בסיסית זו – שיש מעשים שחיילים אינם רשאים לבצע, גם כלפי האויב הקשה ביותר – כבר איננה מובנת מאליה לכולם". הפצ"רית סיכמה את דבריה בכך שהיא אינה מתחרטת על עמידתה על עקרונותיה, והביעה גאווה בהובלת הפרקליטות הצבאית בתקופה סוערת זו.
החקירה מתרחבת – האם הפצ"רית תיחקר באזהרה?
באוקטובר 2025, בעקבות מידע חדש שהגיע לידי רשויות אכיפת החוק, הורתה היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בצה"ל מלאה על מקור ההדלפה של הסרטון משדה תימן. החקירה מתנהלת בידי המשטרה, בליווי פרקליטות המדינה. במקביל, צה"ל הודיע כי נבדקת מעורבותם של גורמים מתוך הפרקליטות הצבאית, ותומר-ירושלמי הוצאה לחופשה עד להשלמת הבירור.
לפי ההערכות, הבדיקה תבחן גם אם החקירה הפנימית שביצעה לשכת הפרקליטות הצבאית לאחר פרסום הסרטון היתה מהימנה ויסודית. קיימות טענות כי הוגש תצהיר כוזב לבית המשפט העליון בניסיון להרחיק חשד ממערכת המשפט הצבאית ומאנשי הפרקליטות. אם תתגבש תשתית ראייתית מספקת, ישקלו החוקרים הגשת כתבי אישום בעבירות של הפרת אמונים, זיוף מסמכים, או התנהגות שאינה הולמת קצין בצה"ל – עבירה שדינה עד שנת מאסר לפי חוק השיפוט הצבאי.
ההיבטים המשפטיים – מהי הדלפה בטחונית ובאילו עבירות מדובר?
מבחינה משפטית, הפרשה מעלה שאלות מורכבות על הגבול בין חובת השקיפות הציבורית לבין הצורך לשמור על סודיות בטחונית. לפי חוק העונשין, עובד ציבור שמוסר מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו, ללא סמכות כדין, עובר עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר. אם מדובר בידיעה מסווגת הנוגעת לבטחון המדינה, העבירה נחשבת לעבירת ריגול ועונשה יכול להגיע עד 15 שנות מאסר.
עם זאת, חשוב להבחין בין הדלפה לא חוקית מצד עובד ציבור לבין פרסום עיתונאי לגיטימי. עיתונאים המקבלים מידע כזה לרוב אינם מועמדים לדין, כל עוד פרסמו את המידע לאחר קבלת אישור צנזורה ובמקרים שבהם יש עניין ציבורי מובהק. ההבחנה נעוצה בעקרון חופש הביטוי ובחשיבות הציבורית של חשיפת מידע על מעשים בלתי חוקיים שבוצעו בידי רשויות המדינה.
בחקירה הנוכחית נבדקת החלטתה של הפרקליטה הצבאית הראשית לאשר את ההדלפה הבטחונית – האם נעשתה משיקולים מקצועיים לגיטימיים או משיקולים פוליטיים. כמו כן, נבדקת האפשרות שהבדיקה שביצעה הפרקליטות לאחר הפרסום היתה מדומה או חלקית, ושהוגשו לבית המשפט העליון תצהירים שאינם תואמים את המציאות.
התגובות להתפטרות הפצ"רית
הרמטכ"ל זמיר קיבל את ההתפטרות באופן מיידי, הודה לתומר-ירושלמי על תרומתה והבהיר כי יפעל "לייצוב הפרקליטות הצבאית". שר הביטחון ישראל כץ הקדים והודיע עוד לפני ההתפטרות כי תומר-ירושלמי לא תשוב לתפקידה, והבהיר כי הוא ימנה את מחליפתה. על פי הערכות בצבא, המועמדת הבכירה להחליף אותה היא תא"ל אופירה אלקבץ-רוטשטיין, לשעבר הסנגורית הצבאית הראשית.
ההתפטרות וההודאה של תומר-ירושלמי גרמו לטלטלה גם במערכת הפוליטית. פוליטיקאים, משפטנים ועורכי דין המזוהים עם הגוש המתנגד לנתניהו גינו בחריפות את עצם ההדלפה, אך הביעו גם צער ואכזבה. לטענתם, מעשיה של הפצ"רית עלולים לפגוע במאבק הציבורי המתמשך לשמירת שלטון החוק, ולהחליש את עמדת המגנים עליו בשנתיים האחרונות. לדבריהם, ההתנהלות של בכירה משפטית שמאשרת בעצמה הדלפה "מערערת את צדקת הדרך" של המחנה שעמד בחזית המאבק למען מערכת המשפט.
מנגד, במחנה התומך בממשלה השתמשו באירוע כהוכחה נוספת לטענתם שמערכת המשפט "מסואבת" ופועלת נגד נבחרי הציבור. חלק מדוברי הימין אף טענו כי הפרשה מוכיחה את קיומו של מה שכינו "הדיפ-סטייט" – מערך סמוי של בכירים משפטיים ותקשורתיים הפועל, לטענתם, נגד הדרג הנבחר. התוצאה היא שהאירוע, שהיה אמור להיות משפטי-מקצועי, הפך כעת גם לסמל במאבק הפוליטי הרחב סביב מערכת המשפט והיחסים בין הרשויות. שר המשפטים יריב לוין אף הוציא מכתב ליוע"משית בהרב–מיארה בדרישה להשעות עצמה מהחקירה בשל היותה נגועה, כביכול, בניגוד עניינים.
מה צפוי בהמשך?
החקירה הפלילית בצה"ל נמשכת בפיקוח פרקליטות המדינה ובמעורבות המשטרה. במערכת הביטחון צפוי הליך למינוי פרקליט צבאי ראשי חדש, לצד בחינה מחודשת של מדיניות התקשורת וההדלפות בצה"ל. הפרשה יצרה תקדים נדיר שבו בכירה בדרגת אלוף מודה באישור הדלפה מתוך מערכת בטחונית – אירוע שמעלה שאלות עקרוניות על הגבול בין חובת השקיפות הציבורית לבין הצורך לשמור על סודיות בטחונית ועל אמון הציבור בצה"ל.
התפתחויות נוספות צפויות בחודשים הקרובים, כאשר החקירה הפלילית תגיע לסיומה ותתקבלנה החלטות בדבר העמדה לדין. השאלה המרכזית שתעמוד במרכז הדיון היא האם אישור ההדלפה נעשה משיקולים מקצועיים לגיטימיים של הגנה על מערכת המשפט, או שמא מדובר במעשה שחרג מסמכויות התפקיד ופגע בבטחון המדינה. התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על עתידה האישי של תומר-ירושלמי, אלא גם על אופן תפקוד מערכת המשפט הצבאית בתקופה הנראית לעין.
