פרופ' ירון זליכה. "התקציב מגלם תוספות תקציביות די נרחבות, אבל הן ממומנות כולן על ידי העלאות מיסים". צילום: פרטי
תקציב המדינה לשנת 2026 אושר בהיקף של 662 מיליארד שקל, תוספת של 40 מיליארד שקל מההצעה המקורית. לכאורה, מדובר בהשקעה משמעותית במשק, אבל פרופ' ירון זליכה, כלכלן בכיר ומרצה, רואה בתקציב הזה בעיקר נקודות חושך: העלאות מיסים כבדות על הציבור, המשך הבזבוז הקואליציוני במלוא עוצמתו, אפס רפורמות ביוקר המחיה, וחוסר הבנה לצרכים בתחומים קריטיים כמו בריאות ורווחה, בדיוק כשעשרות אלפי נפגעי פוסט-טראומה זקוקים לטיפול דחוף.
"התקציב הזה מכביד על שכבת הצרכנים ועל העסקים הקטנים, בדיוק אלה שסוחבים את המשק על גבם ובהם טמון פוטנציאל הצמיחה", אומר זליכה. "במקום להכניס מנועי צמיחה, אנחנו מכניסים עוד מכה למי שכבר נושא בנטל הכבד ביותר".
פרופ' זליכה, תקציב המדינה עבור שנת 2026 אושר עם תוספת של 40 מיליארד שקל מההצעה המקורית. מהי המשמעות של התוספת הזאת למשק הישראלי?
"התקציב הזה מגלם תוספות תקציביות די נרחבות, אבל הן ממומנות כולן על ידי העלאות מיסים, בזמן שהבזבוזים הממשלתיים בכלל והכספים הקואליציוניים בפרט נמשכים במלוא עוזם. זו בעיה ראשונה. כלומר, יש הכבדה של נטל המס על הציבור, וכתוצאה מכך במקום להכניס מנועי צמיחה, מכניסים עוד מכה לשכבה שסוחבת את כל המשק על גבה, ובה גם טמון רוב פוטנציאל הצמיחה - שכבת הצרכנים מצד אחד ושכבת העסקים הקטנים מהצד השני.
"הבעיה השנייה בתקציב זה שהוא לא מגלם כמעט אף רפורמה שמטרתה להסב אחורה את יוקר המחיה. להפך, יוקר המחיה יוסיף להשתולל ובד בבד נטל המס יהיה כבד יותר. בתנאים כזה כאלה אי אפשר לצמוח, ואם אי אפשר יהיה לצמוח, גם אי אפשר יהיה לעצור לאורך זמן את מחירי הדיור שיחזרו לעלות".
שר האוצר הכריז על יעד גרעון של 3.2% ובפועל הגרעון הוגדר ל-3.9%. יש לזה משמעות והאם זה משפיע על אמינות התכנון הכלכלי מבחינת המשקיעים?
"יעד הגרעון הגבוה משפיע לשלילה על קצב ירידת הריבית החזויה. אבל מה שישפיע יותר לשלילה על קצב ירידת הריבית זה היעדר העשייה בתחום יוקר המחיה, כך שנגיד בנק ישראל יתקשה מאוד להוריד ריבית בצורה משמעותית. בשנתיים האחרונות הוא הוריד ריבית רק ברבע אחוז, בזמן שבאירופה כבר הורידו בשני אחוזים ובארה״ב כבר הורידו באחוז וחצי. ככל שהנגיד מתקשה להוריד את הריבית בצורה משמעותית, כך נשארות גבוהות הוצאות הממשלה על ריבית וכמובן הנטל הכבד על ציבור נוטלי המשכנתאות ולוקחי ההלוואות הקמעונאיות. גם זה מכביד על המשק".
ראש הממשלה פנה לנגיד בנק ישראל בבקשה פומבית להוריד את הריבית. האם זו התערבות לגיטימית?
"קודם כל זו התערבות לגיטימית כי זו מדינה דמוקרטית ובטח לראש הממשלה זכות לומר את דעתו, אבל יש פה תעלול פוליטי. כדי שהנגיד יוכל להוריד את הריבית היה על ראש הממשלה לקצץ את הכספים הקואליציוניים ולהקטין את הגירעון בלי להעלות מיסים. היה עליו להילחם ביוקר המחיה כך שהאינפלציה תרד והנגיד יוכל להוריד ריבית. כך שהפנייה לנגיד להורדת ריבית נעשתה מבלי שרוה"מ עושה מאומה, אולי אפילו הפוך".
למעשה, הפתרון הראשון היה שהוא יקצץ בכספים הקואליציוניים?
"חד משמעית - קיצוץ בכספים הקואליציוניים ועוד מקורות לייעל את התקציב, מהפסקת הפנסיה התקציבית, דרך הפסקת ביצוע פרויקטים גדולים של תשתיות בחברות ממשלתיות במקום במכרזי BOT ו-PFI, וכלה במלחמה נחושה בשחיתות שנמצאת כאן בכל חלקה טובה. ראינו רק לאחרונה את הפרשה בהסתדרות".
מבחינת האזרחים, איך יש פה בשורה למשק הבית?
"יש פה הרבה בשורות - הקפאות. יש פה המשך הקיצוצים בתקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך".
אבל דווקא לתקציב החינוך נוספו יותר מארבעה מיליארד שקל.
"הבעיה בתקציב החינוך היא לא ההיקף של התקציב, אלא החלוקה שלו. היום החלוקה של תקציב החינוך מתמקדת בהגדלת מספר שעות הלימוד בסביבה של 40 ילדים בכיתה, במקום לאמץ את המגמה באירופה ובארה"ב, שמייעדת תקציבים להקטנת מספר הילדים בכיתה. רוב הכיתות במגזר החילוני הן 35 עד 40 ילדים, בזמן שבאירופה הסטנדרט המירבי הוא 18 ילדים. כך שאתה יכול להשקיע לא ארבעה מיליארד שקל, אפילו 40 מיליארד שקל, כל עוד אתה לומד בכיתות של 40 ילדים, זה לזרוק כסף לפח.
"זו כמות מטורפת של כספים שהיתה אמורה להיות מושקעת לא בגידול מספר השעות, אלא בקיצור מספר הילדים בכיתה: אתה יכול ללמד גם 20 אלף שעות יותר מאירופה, אבל אם אתה מלמד את השעות האלו בכיתות ענקיות, רחוק לא תגיע. כמו שאחד הדברים הראשונים שלומדים בחשבון בכיתה ב' או ג', זה שאפס ועוד אפס נשאר אפס. היכולת של המורה הגאון ביותר ללמד 40 ילדים בכיתה שואפת לאפס וזה לא משנה כמה שעות לימוד תיתן.
"בהקשר של הבריאות והרווחה, זה מאוד מדאיג אותי, כיוון שלמרבה הצער ולמרבה האסון יצאו מהמלחמה עשרות אלפי נפגעי פוסט-טראומה. להם אין זמן, הם צריכים טיפול עכשיו, לא בעוד שנתיים כשהממשלה הזו תוחלף ובעזרת השם יהיה שר אוצר נורמלי שיודע לעשות את עבודתו. לאנשים שנפגעו אין זמן, הם צריכים את הטיפול עכשיו. ככל שאתה משתהה בטיפול בנפגעים פוסט-טראומטיים, אתה משלם על כך שהמצוקה תגבר ותשתרש להרבה שנים קדימה".
מתוכנן מס מתמשך על הבנקים בעקבות רווחי העתק שלהם. האם זו צעד צודק או שמא הוא עלול לפגוע באיתנות המערכת הפיננסית?
"שום דבר לא יפגע באיתנות של הבנקים בישראל שהגיעו לרמות רווחיות של סוחרי סמים עם רמות סיכון של בית קברות בחולון. מערכת הבנקאות מאוד לא תחרותית, אבל מיסים אינם פתרון במערכת לא תחרותית, כיוון שהם יגולגלו במהרה על ציבור משקי הבית, שגם ככה משלם ריביות ועמלות מאוד גבוהות.
"אם הממשלה באמת היתה רוצה להילחם בחוסר התחרות במערכת הבנקאית, היא לא הייה מאשרת כל כך הרבה מיזוגים בבנקים, כפי שהיא לא היתה מאשרת כל כך הרבה מיזוגים בחברות הביטוח, בקרנות ההשקעה, בפנסיה ובהשתלמות. הממשלות, כולל הממשלה הנוכחית, משקיעות או תורמות רבות לחוסר התחרות בכך שהן מאשרות מיזוגים.
"בתחילת השנה אישרה הממשלה על פקידיה השונים ושריה את מיזוג פעילויות הטלוויזיה בין יס והוט לבין פרטנר וסלקום ובכך צמצמה מאוד את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצי, מה שכמובן יתרום לעליית מחירים בשנה הבאה. הממשלה מתעתדת לאשר את המיזוג שבין פלאפון להוט מובייל וכך לצמצם את מספר המתחרים בשוק הסלולר, מה שמיידית יגרום לעליית מחירי הסלולר בשנים הקרובות, וכך הלאה וכך הלאה. לא בלבד שהממשלה לא פועלת להגדלת התחרות, היא פועלת בנחישות להקטין את התחרות".
בהסתכלות כוללת על תקציב 2026, האם יש שם נקודת אור אחת לפחות?
"יש הרבה נקודות חושך. נקודת האור היחידה שאני רואה לנגד עיני, זה שבאוקטובר 2026 שר האוצר יתחלף".
