אייל גולן. צילום: יח"צ
עיקרי הדברים:
• תקופת ההתיישנות בעבירות מין בישראל משתנה בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה ונעה בין 5 ל-15 שנים.
• כאשר מדובר בתלונה על אירועים מלפני עשור, המשטרה והפרקליטות חייבות לבדוק בדיוק את סיווג העבירה, עונשה המירבי, מועד האירוע והאם חלים חריגים.
• ראיות דיגיטליות כמו הקלטות והודעות הפכו למרכזיות בהליכים כאלה, בעוד שכלי חקירה כמו פוליגרף אינם נחשבים ראיה קבילה בבית המשפט.
_______________________________________
בעקבות התלונה החדשה שהוגשה נגד הזמר אייל גולן על מעשה מגונה לכאורה והחקירה שנפתחה בעקבותיה, עולות שאלות משפטיות מורכבות. המקרה, שבו מדובר באירועים מלפני כעשור, מעלה סוגיות של התיישנות, משקל ראיות דיגיטליות וטענות הדדיות לסחיטה. גולן עצמו מכחיש את הטענות נגדו ומתאר את המקרה כ"סחיטה חמורה", בעוד המתלוננת טוענת שעברה בדיקת פוליגרף שהצביעה על אמינות דבריה.
על רקע פרשת "משחקי חברה" משנת 2013 שהסתיימה בסגירת תיק החקירה נגד גולן מחוסר ראיות, המקרה הנוכחי מעורר שאלות נוספות לגבי יכולת המערכת לטפל בתלונות היסטוריות. עו"ד שרון נהרי, עורך דין פלילי, מסביר את המשמעויות המשפטיות של המקרה.
עו"ד נהרי, מהי תקופת ההתיישנות בעבירות מין שונות - מעשה מגונה, מעשה מגונה חמור, הטרדה מינית?
"בישראל, תקופת ההתיישנות בהליך הפלילי נגזרת מסיווג העבירה (חטא/ עוון/ פשע) ובעיקר מעונש המאסר המירבי הקבוע לה. בעבירות מין יש גם חריגים ייחודיים לגבי קטינים. ככלל, תקופות ההתיישנות הן: עוון – חמש שנים, פשע 'רגיל' - עשר שנים, פשע חמור יותר - 15 שנים.
"לגבי מעשה מגונה, לפי סעיף 348 לחוק העונשין, העונש המירבי משתנה לפי נסיבות. למשל, מעשה מגונה 'רגיל' לעומת מעשה שבוצע תוך שימוש בכוח או בנסיבות מחמירות. לכן, גם ההתיישנות יכולה לנוע בין חמש, עשר ו-15 שנה, בהתאם לנסיבות ולהוראת העונש.
"מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ('חמור'): כאשר מדובר בנסיבות שמעלות את מדרג החומרה והעונש המרבי (למשל עד עשר שנות מאסר), ברוב המקרים זה ייתרגם להתיישנות של 15 שנים.
"בנוסף, קיימים חריגים מיוחדים בעבירות מין בקטינים ובתוך המשפחה: סעיף 354 לחוק העונשין קובע מנגנונים שמזיזים את 'נקודת ההתחלה' של מניין ההתיישנות לגילים מאוחרים יותר. למשל, במצבים מסוימים ההתיישנות מתחילה רק מגיל 23 או 28 של הקורבן. בנוסף, בעבירות שבוצעו בתוך המשפחה יש התייחסות שמאפשרת פרקי זמן ארוכים יותר להגשת תלונה ולמיצוי ההליך".
מדוע נושא זה נבחן במשטרה במקרה הנוכחי כשמדובר באירועים מלפני עשר שנים והתלונה הוגשה רק לפני כשנה?
"כי ההתיישנות היא תנאי סף להמשך טיפול פלילי. אם חלפה תקופת ההתיישנות הרלוונטית לעבירה (ולא מתקיים חריג), לא ניתן להגיש כתב אישום גם אם יש טענות או ראיות. לכן, כשהתלונה מתייחסת לאירועים 'מלפני כעשור', המשטרה/ פרקליטות חייבות לבדוק בדיוק איזו עבירה מיוחסת, מה עונשה המירבי, מתי אירעה והאם חלים חריגים".
מה אפשר לעשות מבחינה משפטית עכשיו, אחרי עשר שנים?
"אם לפי סיווג העבירה והחריגים הרלוונטיים עדיין לא חלפה ההתיישנות, אפשר להמשיך בחקירה, להשלים פעולות (גביית עדויות, עימותים, תפיסת מכשירים ובדיקות פורנזיות) ולבסוף לשקול כתב אישום. אם כן חלפה ההתיישנות - ההליך הפלילי לא יכול להתקדם לכתב אישום, גם אם הוגשה תלונה והתקיימה חקירה".
האם יש ראיות אחרי עשר שנים?
"לעתים כן, אך לרוב הדגש עובר לראיות עקיפות/ דיגיטליות ולא לראיות פורנזיות 'קלאסיות'. דוגמאות נפוצות: התכתבויות/ הודעות, הקלטות, נתוני מכשירים, עדי 'מסירה' (למי סופר בזמן אמת/ בסמוך) ותיעוד נסיבתי. במקרה הנוכחי דווח על טענות לקיום 'הקלטות והודעות' וכן על שימוש בפוליגרף כחלק מההליך החקירתי".
מהי המשמעות המשפטית של טענה ל"סחיטה" מצד נאשם בעבירות מין?
"משפטית, זו טענה שמכוונת בעיקר למניע ולהערכת מהימנות. כלומר, הטענה היא שהתלונה הוגשה ממניע פסול. אם קיימת אינדיקציה ממשית לדרישה/ איום שמטרתם להניע אדם לעשות מעשה/ להימנע ממעשה, זה עשוי לעלות כדי סחיטה באיומים (סעיף 428 לחוק העונשין)".
האם זו אסטרטגיה הגנתית לגיטימית או שהיא עלולה להיחשב כניסיון להשתקת מתלוננת?
"עקרונית, זו אסטרטגיית הגנה לגיטימית. חשוד רשאי לטעון שההליך נגדו מונע ממניע פסול ואף למסור חומרים התומכים בכך. כך גם במקרה הנוכחי, שבו דווח כי נטען לקיום 'הוכחות, הקלטות והודעות' להוכחת גירסתו. עם זאת, במישור העובדתי-יישומי, טענת 'סחיטה' יכולה גם להתפרש ציבורית כהפעלת לחץ, אבל משפטית המשקל ייקבע לפי ראיות אובייקטיביות (למשל תוכן הודעות/ הקלטות) ולא לפי עצם העלאת הטענה".
האם התביעה הזאת יכולה לעורר מחדש את התביעות הקודמות?
"כן, בנסיבות מסוימות, תיק שנסגר בעבר יכול להיבדק מחדש ולהיפתח מחדש כאשר יש מידע חדש/ ראיות חדשות או החלטה מנהלית לשנות עמדה, אך הדבר נעשה בזהירות ובכפוף לכללי סמכות והתיישנות. בעניינו של אייל גולן, דווח בעבר על חקירה מחודשת בפרשת 'משחקי חברה' ועל סגירת תיק החקירה המחודש במאי 2023 מחוסר ראיות מספיקות".
איזה משקל יש לפוליגרף (מכונת אמת) בהליך משפטי?
"בהליך הפלילי בישראל, פוליגרף נתפש בעיקר ככלי חקירתי/ אינדיקציה פנימית, ולא ככלי שמכריע עובדות בבית המשפט. קיימת סקירה משפטית עקבית שלפיה תוצאות פוליגרף אינן מתקבלות ככלל כראיה מכריעה בפלילים".
האם הצהרה בפוליגרף נחשבת ראיה קבילה בבית משפט?
"ככלל, לא בהליך הפלילי - בית המשפט אינו נוהג לקבל תוצאות פוליגרף להוכחת אמת/ שקר. השימוש האפשרי (אם בכלל) הוא בעיקר בהקשרים דיוניים מוגבלים או בהסכמה בהליכים אזרחיים/ חוזיים (תלוי נסיבות), אך לא כראיית ליבה להרשעה בפלילים"".
מהו תפקידן של "הקלטות והודעות" שגולן טוען שיש בידיו?
"תפקידן האפשרי הוא כפול: (א) חיזוק/ הפרכת גירסה (למשל לגבי הסכמה, נסיבות, או יחסי הצדדים) ו(ב) ביסוס טענה נלווית כגון סחיטה באיומים - הכל לפי התוכן. בפרסומים מיוחסת אמירה שלפיה קיימות 'הקלטות והודעות' שנמצאות 'בטיפול אצל הגורמים הרלוונטיים'".
כיצד ראיות דיגיטליות כאלו נבחנות במשטרה ובבית המשפט ומה קורה כשיש ראיות דיגיטליות סותרות משני הצדדים?
"במשטרה מבצעים איסוף של קבצי מקור (לא רק צילומי מסך), תפיסת מכשירים ובדיקות פורנזיות/ מטא-דאטה כדי לוודא אותנטיות ושלמות. בבית המשפט המוקד הוא קבילות ואמינות (שרשרת שמירה, מקוריות, היעדר מניפולציה, זיהוי הדוברים/ המשתתפים).
"לגבי הקלטות, כלל מרכזי הוא שהקלטה על ידי אחד המשתתפים בשיחה אינה 'האזנת סתר' פסולה, בשונה מהקלטה של צד ג'. כשיש ראיות סותרות, בוחנים כל פריט לפי אמינותו, ההקשר, רצף הזמנים והאם הסתירה אמיתית או רק לכאורה; לעיתים ממנים/ מזמנים מומחה או נסמכים על חוות דעת מז"פ".
מדוע החקירה של גולן עצמו מתעכבת כמעט שנה מאז הגשת התלונה?
"אין דרך לקבוע 'מדוע' בתיק ספציפי קורה משהו, בלי מידע רשמי מלא, אך ברמה המערכתית עיכובים יכולים לנבוע מאיסוף ראיות לפני חקירת חשוד מרכזי, בדיקות דיגיטליות, גביית עדויות נוספות ותיאום עם פרקליטות, ובמקרה הזה גם בדיקה מקדימה של שאלת ההתיישנות (מאחר שמדובר באירוע שתואר מלפני כעשור). עובדתית, דווח שהטענה עוסקת ב'סיפור מלפני עשר שנים' ושיש בדיקות/ טענות סביב חומרי הודעות/ הקלטות".
האם זה נורמלי בפרשות כאלו והאם הבחינה של "סוגיית ההתיישנות" יכולה להאריך את החקירה באופן משמעותי?
"חקירות בעבירות מין - ובמיוחד כשמדובר באירועים ישנים, ראיות דיגיטליות וריבוי מעורבים - עשויות להימשך חודשים ארוכים. בחינת ההתיישנות כשלעצמה מחייבת בירור מדוקדק של סיווג העבירה, תאריכים והחרגות, ולכן היא בהחלט יכולה להוסיף עבודה משפטית ולעיתים גם פעולות חקירה ממוקדות להבהרת מועד/ נסיבות".
בהינתן הרקע של פרשת "משחקי חברה" שבה היה מעורב גולן בעבר והחקירה נסגרה ללא כתב אישום, כיצד עבר פלילי כזה עשוי להשפיע על חקירה חדשה, אם בכלל?
"משפטית, חקירה קודמת שנסגרה ללא כתב אישום אינה 'עבר פלילי' ואינה הוכחה לאשמה חדשה. עם זאת, ברמת החקירה היא יכולה להשפיע כמידע רקע: לאתר דפוסים נטענים, עדים וראיות היסטוריות, בכפוף לדיני קבילות ולהימנעות מ'הטיית חקירה'. עובדתית, בפרשת 'משחקי חברה' דווח על חידוש חקירה ועל סגירת התיק המחודש במאי 2023 מחוסר ראיות מספיקות כאמור".
האם זה יכול להתניע מחדש את תביעת טאיסיה כנגד גולן?
"ככל שמדובר בהליך פלילי שנבחן בעבר, פתיחה מחדש תיתכן בעיקר אם יש ראיות חדשות/ התפתחויות מהותיות, ובכפוף להתיישנות ולמדיניות התביעה. ככל שמדובר בהליך אזרחי (תביעה אזרחית/ נזיקית), אלה כללים שונים (שאינם זהים להתיישנות בפלילים), אבל גם שם עצם 'התעוררות' ציבורית אינה מחליפה דרישות ראייתיות וסדרי דין. בהקשר 'משחקי חברה', עלו לאורך זמן הליכים/ דיונים ציבוריים סביב מתלוננות שונות (לרבות אזכורים בכנסת)".
האם פרסומים ברשתות חברתיות של המתלוננת יכולים להשפיע על האמינות שלה?
"כן, במובן הראייתי-דיוני, פרסומים יכולים לשמש לבחינת עקביות גרסאות, עיתוי החשיפה ותוכן שמתיישב/ סותר את העדות במשטרה ובבית המשפט. מנגד, עצם הפרסום אינו 'מבטל' תלונה; השאלה היא האם קיימות סתירות מהותיות, או תוכן שמלמד על מניע/ לחץ/ תיאום. עובדתית, דווח על פוסטים מהסוג של 'יש דברים שגם כיפור לא יכפר' ועל טענה שניסו לשכנע להסיר פרסומים".
