עיקרי הדברים:
• אבחון מאוחר הוא מצב שבו מחלה, במיוחד מחלות קשות כמו סרטן, שבץ מוחי או זיהומים חמורים, התגלתה בשלב מתקדם יותר ממה שהיה ניתן לגלות בפועל. אבל לא כל אבחון מאוחר הוא רשלנות רפואית.
• כדי שאבחון מאוחר ייחשב לרשלנות רפואית צריכים להתקיים שלושה תנאים: חייבת להיות סטייה מסטנדרט רפואי סביר, חייבת להיות אפשרות ממשית לאבחון מוקדם יותר וחייב להיווצר נזק כתוצאה מהאיחור.
• לא מספיק להוכיח שהיתה טעות באבחון אלא שצריך להראות שאלמלא האיחור, מצבו של החולה היה טוב יותר משמעותית, וזאת באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה.
_______________________________
אבחון מאוחר של מחלות קשות עלול לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך, אך לא כל איחור באבחון נחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי. רק כאשר הצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקובל, התעלם מסימני אזהרה ברורים וכתוצאה מכך נגרם נזק מוכח, ניתן להגיש תביעה.
הוכחת הקשר הסיבתי בין האיחור לבין ההחמרה במצב המטופל היא אתגר מרכזי. אבחון מאוחר של מחלה הופך לרשלנות רפואית רק כאשר הצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקובל, התעלם מסימני אזהרה ברורים, וכתוצאה מכך נגרם נזק בריאותי מוכח למטופל. הוכחת הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון לבין ההחמרה במצב מתבצעת באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, ובתי המשפט מכירים גם באובדן סיכוי להחלמה כעילה לפיצוי.
המקרים החמורים ביותר של אבחון מאוחר הם בתחום מחלות הסרטן, שבהן שבועות בודדים של איחור עלולים לקבוע את ההבדל בין החלמה מלאה למצב סופני.
המציאות הקשה מאחורי המספרים
כל שנה מגיעים לבתי המשפט עשרות תיקים של משפחות שאיבדו את יקיריהם או חולים שמצבם הרפואי החמיר באופן דרמטי עקב איחור באבחון שהיה ניתן למנוע. לעתים מדובר בשבועות בודדים שעשו את ההבדל בין החלמה מלאה לבין מחלה סופנית.
עו"ד אזי נ' כהן, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מסביר מתי איחור באבחון חוצה את הקו לעוול משפטי, כיצד מוכיחים אותו בבית המשפט ומה על נפגעים לעשות כדי להגן על זכויותיהם.
עו"ד כהן, מה בדיוק נחשב לאבחון מאוחר מבחינה רפואית ומשפטית?
"מבחינה רפואית, אבחון מאוחר הוא מצב שבו מחלה - במיוחד מחלות קשות כמו סרטן, שבץ מוחי או זיהומים חמורים - התגלתה בשלב מתקדם יותר ממה שהיה ניתן לגלות בפועל. אבל חשוב להבין, לא כל אבחון מאוחר הוא רשלנות רפואית.
"מבחינה משפטית, כדי שאבחון מאוחר ייחשב לרשלנות צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. ראשית, חייבת להיות סטייה מסטנדרט רפואי סביר. כלומר, הרופא או המוסד הרפואי לא פעלו כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות. שנית, חייבת להיות אפשרות ממשית לאבחון מוקדם יותר. כלומר, היו סימנים, תלונות או ממצאים שהיו אמורים לעורר חשד ולהוביל לבדיקה מעמיקה. שלישית, חייב להיווצר נזק כתוצאה מהאיחור, כמו החמרה במחלה, אובדן סיכויי החלמה, צורך בטיפולים אגרסיביים יותר או אף פטירה. הרפואה טומנת בחובה סיכונים ועלולים להיגרם נזקים גם כשפועלים נכון, אבל כאשר יש סטייה מהסטנדרט המקובל וזה גורם לנזק, מדובר ברשלנות".
אילו סימני אזהרה קלאסיים רופא היה חייב לזהות ולטפל בהם?
"בתביעות שאנחנו רואים יש כמה דפוסים שחוזרים על עצמם: תלונות חוזרות ונשנות של מטופל שלא הובילו לבירור מעמיק, לא הפנו לבדיקות נוספות או להתייעצות עם מומחים בכירים; תוצאות בדיקות חריגות או גבוליות שלא זכו להמשך בירור או שהתעלמו מהן לחלוטין; מחדלים בהפניה לבדיקות הדמיה, בדיקות דם או בדיקות נחוצות אחרות; טעויות בפיענוח תוצאות - למשל, פענוח שגוי של א.ק.ג במקרה של התקף לב, או התעלמות מתוצאות פתולוגיה חשודות; אי-זיהוי סימנים מוקדמים שדורשים טיפול תרופתי מיידי, וכן התעלמות מגורמי סיכון כמו היסטוריה רפואית, עישון, עודף משקל או גנטיקה וחריגה מפרוטוקולים רפואיים מקובלים במקרי סרטן. למשל, כאב מתמשך, דימום לא מוסבר, גוש מוחשי או אנמיה חריגה - כל אלה סימנים שרופא סביר אמור להתייחס אליהם ברצינות מלאה.
"במקרה של שבץ מוחי, איחור של שעות ספורות בזיהוי הסימנים הראשונים והחמצת חלון הזמן לטיפול תרופתי יכולים לעשות את ההבדל בין החלמה מלאה לבין נכות קבועה".
איך מוכיחים בפועל שהאבחון המאוחר גרם להחמרה במצב?
"זה אחד האתגרים המרכזיים בתיקי רשלנות רפואית. לא מספיק להוכיח שהיתה טעות באבחון אלא שצריך להראות שאלמלא האיחור מצבו של החולה היה טוב יותר משמעותית. ההוכחה מתבצעת באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הספציפי. המומחה משווה בין שני תרחישים, מה היה קורה אם היו מאבחנים בזמן, לעומת מה שקרה בפועל עקב האבחון המאוחר.
"חוות הדעת כוללת הצגת ספרות רפואית על שיעורי החלמה, הישרדות או תחלואה לפי שלב גילוי המחלה, וניתוח מפורט של אובדן סיכויי ההחלמה. חשוב לדעת שבתי המשפט בישראל מכירים בדוקטרינת 'אובדן סיכוי', כלומר גם פגיעה בסיכויי ההחלמה בלבד מצדיקה פיצוי ולא רק נזק מוחלט ומוכח".
מה לגבי תקופת ההתיישנות במקרים של אבחון מאוחר?
"ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים, אבל יש כאן נקודה משפטית חשובה: תחילת המועד לא תמיד חופפת למועד בו בוצעה הרשלנות שהובילה לאבחון המאוחר. ההתיישנות מתחילה ביום שבו החולה גילה את הטעות או היה יכול לגלות אותה באמצעים סבירים. במקרים של סרטן, לדוגמה, חולה עשוי לגלות רק בדיעבד שהאבחון היה מאוחר, לעתים שנים לאחר שבוצעה הטעות הרפואית. בנוסף, אצל קטינים ההתיישנות מתחילה רק מגיל 18, מה שנותן להם זמן להגיש תביעה גם על אירועים שקרו בילדותם".
על אילו נזקים ניתן לתבוע פיצוי במקרים של אבחון מאוחר?
"ניתן לדרוש פיצוי בגין מגוון רחב של נזקים: אובדן סיכויי החלמה או הארכת חיים, החמרת המחלה וירידה באיכות החיים, טיפולים קשים יותר כמו כימותרפיה, הקרנות או ניתוחים נרחבים. כמובן, גם כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד שנגרמו כתוצאה מהנזקים, והוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים.
"יש גם היבט שפחות מדברים עליו והוא פגיעה באוטונומיה, כלומר עצם שלילת האפשרות לבחור טיפול מוקדם ולהשפיע על גורלך הרפואי. במקרים של פטירה, בני המשפחה רשאים לתבוע גם בגין קיצור תוחלת חיים, ובמקרים שבהם היו תלויים כלכלית במנוח, גם על אובדן הכנסה".
מה קורה כשהמטופל לא ביצע בדיקות מעקב שהתבקש לבצע?
"זו שאלה מורכבת שתלויה בנסיבות הספציפיות. אנחנו בודקים האם ההנחיות ניתנו בצורה ברורה ומובנת למטופל. האם הוסבר לו הסיכון והמשמעות של אי ביצוע הבדיקה והאם הרופא עקב אחרי ביצוע ההנחיות או פשוט נתן הפניה ושכח מהעניין. במקרים רבים נקבע אשם תורם, כלומר הפחתת הפיצוי בהתאם לאחוז האחריות של המטופל, אך לא דחיית התביעה כולה. הפסיקה מכירה בכך שמטופלים אינם אנשי רפואה והאחריות המרכזית להנחיה ברורה, הסבר מפורט ומעקב אחרי תוצאות הבדיקות מוטלת בראש ובראשונה על הצוות הרפואי".
באילו סוגי מקרים של אבחון מאוחר אתם רואים את הנזק החמור ביותר?
"הניסיון המצטבר מלמד שהמקרים הנפוצים והחמורים ביותר הם בתחום גילוי מחלות סרטן. במחלה זו גורם הזמן הוא משמעותי באופן קריטי ובמקרים מסוימים שבועות בודדים של איחור עלולים להוביל את החולה ממצב שבו ניתן היה להחלים מהמחלה למצב סופני.
"בסרטן השד, במיוחד כשיש התעלמות מתלונות על גוש חדש, שינויים בעור, או הפרשות מהפטמה שדורשים הפניה מיידית לממוגרפיה; בסרטן המעי הגס, אי הפניה לקולונוסקופיה למרות סימנים מוקדמים כמו דימום בצואה, כאבי בטן, ירידה חריגה במשקל, אנמיה וחולשה. בסרטן ריאות - אי-ביצוע בדיקות למרות שיעול מתמשך, קוצר נשימה, צפצופים או דלקות חוזרות.
"מעבר לסרטן, שבץ מוחי הוא קטגוריה חמורה נוספת כי פספוס של תסמינים כמו חולשה פתאומית, קשיי דיבור או בעיות ראייה עלול לעכב טיפול מציל חיים. בנוסף, גם זיהומים חמורים שבהם לא הגיבו להחמרה במדדי בדיקות הדם".
מה קורה כשאבחון מאוחר מתגלה רק אחרי שהחולה כבר נפטר?
"במקרים קשים אלה יכולים בני המשפחה להגיש תביעה בשם עיזבון המנוח. התביעה מתבססת על התיק הרפואי המלא שבו מתועדים כל הביקורים, ההפניות לבדיקות, תוצאות הבדיקות וכל הפרטים הדרושים. מומחה רפואי בודק את כל החומר ונותן חוות דעת האם האבחון היה מאוחר ואם זה תרם לפטירה.
"בתי המשפט מודעים לקושי הראייתי כשהמנוח כבר אינו יכול להעיד, אך הם בהחלט לא פוטרים מוסדות רפואיים מאחריות. ברוב המקרים יש מספיק עדויות בתיק הרפואי כדי לשחזר את המתרחש ולקבוע האם היתה רשלנות".
אילו צעדים כדאי לנקוט מיד כשעולה חשד לאבחון מאוחר?
"הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לאסוף את כל החומר הרפואי מקופות חולים, בתי חולים, מכונים פרטיים, מכל מקום שבו המטופל טופל או נבדק. חשוב לכם ליצור ציר זמן מסודר של מועדי התלונות והבדיקות. דבר חשוב נוסף הוא להימנע מהתכתבויות או שיחות עם הגורמים הרפואיים ללא ייעוץ משפטי, כי כל מילה עלולה לשמש נגדכם בהמשך.
"פנו מיד לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. נבדוק את המקרה מול רופא מומחה שיבחן את התיק הרפואי ויענה על השאלות הקריטיות: האם ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר? האם פעלו בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים? האם נמנע נזק משמעותי אם היו מאבחנים בזמן? זמן הוא גורם קריטי, גם רפואית וגם משפטית. אבחון מאוחר עלול להיות אירוע טראגי, אך במקרים רבים הוא גם עוול משפטי בר-פיצוי. ההבחנה בין חוסר הצלחה של טיפול לבין רשלנות נעשית בכלים מקצועיים, רפואיים ומשפטיים. ייעוץ מוקדם, בדיקה מעמיקה וניהול נכון של ההליך יכולים לעשות את ההבדל בין תחושת חוסר אונים לבין מיצוי זכויות אמיתי".
_____________________________
עו״ד אזי נ' כהן הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בנזקי גוף, תאונות עבודה ותביעות נזיקין מורכבות, עם ניסיון רב בייצוג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים וחברות ביטוח. עו״ד כהן מלווה נפגעים משלב מיצוי הזכויות הראשוני ועד להשגת פיצוי מלא, תוך שילוב ידע משפטי מעמיק והיכרות מעשית עם ההתנהלות מול כלל הגורמים המעורבים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
