מזה שלוש שנים כותבת שורות אלו מכהנת כיו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים.
לצערי, מיום כניסתי לתפקיד נחשפתי לעולם שלם, אפל וחשוך שמתנהל בחצר האחורית של מדינת ישראל.
רבים אינם מודעים לעובדה, כי מדינת ישראל מוגדרת כמדינת יעד ומדינת מקור לסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט, כאשר האחרונות מנוצלות לרוב על ידי סוחריהן וסרסוריהן למתן שירותי מין וזנות.
תמיכה בצד התנגדות להצעת החוק
בעקבות המצב השורר בישראל, יזמתי את הצעת החוק: "איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה".
מרגע שעלתה הצעת החוק לתודעה התקשורתית, אני מקבלת מאות מכתבים ופניות של אזרחים מכל צידי המתרס, לקוחות, נשים שיצאו ממעגל הזנות, נשים העוסקות בזנות, עורכי דין ואנשים מהשורה שחלקם תומכים ומברכים, אך חלקם, מטבע הדברים, מתנגדים ומסתייגים.
איומים שקיבלתי בטלפון בטלפון לא היו נעימים, אך הם אינם מרתיעים אותי. לכשלעצמי, אני יודעת שטובתן של הנשים בזנות עומדת לנגד עיני, שכן הנשים שפגשתי ושאיתן שוחחתי לאורך השנים האחרונות והסיפורים שלהן, הם שמלווים אותי ולמען נשים אלו אני רוצה להשיג שינוי חברתי.
בשנים האחרונות: תופעת סחר בבני-אדם ובנשים
מדינת ישראל עברה כברת דרך בטיפול בסחר בבני אדם ובנשים, אולם בשנים האחרונות אנו נחשפים ביתר שאת לתופעת סחר בבני אדם שמשנה את פניה. צד אחד של התופעה מתייחס לנשים לא ישראליות: נשים ממזרח אירופה מוטסות לישראל ע"י העבריינים עם אשרת תיירת, מהגרות עבודה שמגיעות לישראל לעבוד בסיעוד מנוצלות מינית והאחרונות הן הפליטות אשר מבקשות מקלט ומגיעות מאפריקה דרך מצרים/סיני- הן עוברות מסכת עינויים ומנוצלות מינית בדרכן.
צד נוסף הוא סחר הפנים או בהגדרתו - זנות ישראלית - כחול לבן: נשים ישראליות העוסקות בזנות. ההתייחסות אל הזנות בישראל מתקבלת במקרים רבים בסלחנות ובהבנה, תוך ציטוט המיתוסים השחוקים: "זנות היא המקצוע העתיק בעולם" "הן עושות הרבה כסף מזנות", ואני שואלת: מי כתב את המיתוסים הללו ואיזה אינטרסים הוא משמר ומקדם?
גיל הכניסה לזנות עומד על 12-13
המציאות הישראלית בשנת 2012 מגלה נתון מזעזע: גיל הכניסה לזנות עומד על 12-13. הנשים שעוסקות בזנות הן צעירות ומבוגרות, כאשר לכל אחת סיפור חיים שהוביל אותה לזנות- כל סיפור קשה יותר מקודמו.
ב-12 בפברואר 2012, עלתה לועדת השרים הצעת חוק אותה יזמתי בעניין: "איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה". ההצעה אושרה ב-15 בפברואר 2012 בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ללא מתנגדים. אין ספק, כי מדובר באירוע מרגש מבחינתי.
תיקון עוול מוסרי
מטרת הצעת החוק היא להביא לצמצום תופעת הזנות ולתיקון עוול מוסרי ואנושי הנגרם לאלפי נשים, גברים וילדים – קורבנות זנות בישראל. מתנגדי ההצעה מעלים נימוקים שונים כדי לדחותה, אולם אין להתכחש לעובדה המהותית, כי הזנות איננה פעולה חופשית הנעשית מתוך בחירה. רוב הנשים נשאבות לזנות כאשר הן קטינות (12-14 בממוצע).
רובן המכריע (מעל 90%) חוו התעללות מינית או אחרת בילדותן. עפ"י מחקרים, 90% מהנשים בזנות מותקפות פיזית באופן תדיר, כאשר 55% מהתקיפות מבוצעות על-ידי הלקוחות. רוב הנשים נופלות קורבן למעשי שוד, תקיפות מיניות והתעללות. נשים העוסקות בזנות נאנסות באלימות פי 200 ויותר מהאוכלוסייה הכללית, כאשר רוב מעשי האונס מבוצעים על-ידי הלקוחות.
חקיקת החוק תוביל לצמצום משמעותי בממדי התופעה
הלקוחות והביקוש הם הדלק הכלכלי שמניע את גלגלי התופעה, ומאפשר את קיומה. תעשיית המין בישראל, מגלגלת מיליארדי שקלים בשנה, המגיעים ישירות לפתחם של העבריינים והפושעים, המנצלים נשים וגברים, נערות ונערים – קורבנות זנות וסחר.
המודל בעולם מלמד, כי חקיקת החוק תוביל לצמצום דרמטי בממדי התופעה. יישומו יהווה יישור קו עם מדינות מערביות, נאורות ומתקדמות נוספות כשוודיה, צרפת, אנגליה, איסלנד ומדינות רבות בארה"ב.
חקיקה מסוג זה האוסרת צריכת גופם של בני אדם שחייהם הובילו אותם למקום החלש ביותר בחברה, תציל בוודאות בנות ובנים רבים מגורל אכזר של ניצול ואלימות.
תמיכת הממשלה בחוק שכזה היא צעד מוסרי וערכי מן המעלה הראשונה.
מיוחד למשפטי: הדרך לצמצום ממדי תופעת הזנות
הח"כ אורית זוארץ מסבירה מה הוביל ליוזמת החקיקה - על המצב בישראל והרצון ליישר קו עם מדינות נאורות
מאת: חברת הכנסת אורית זוארץ
תאריך עדכון: 19.02.12
4 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הוציאו אתכם מהארון בלי הסכמתכם: האם אפשר לתבוע?
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומר החוק על אאוטינג - חשיפת נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם ללא הסכמתו. האם מדובר בפגיעה בפרטיות, מתי ניתן לתבוע פיצויים, ומה חשוב לעשות אם זה כבר קרה לכם? עו"ד נמרוד האן - מסביר
מאת : ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
14.06.2610 דק'

מי שומר על המידע שלכם? המהפכה החדשה בהגנת הפרטיות בישראל
תיקון 13 עומד להשפיע על קורות החיים שאתם שולחים, על המידע שהעירייה מחזיקה עליכם ועל האחריות של ארגונים לשמור על הפרטיות שלכם - עו"ד רועי וולר עם כל מה שאתם צריכים לדעת.
10.06.266 דק'

גניבת תוכן, דיפ־פייקים וחובת סימון של AI: העולם המשפטי מתחיל להילחם בבינה המלאכותית
מו"לים מהגדולים בעולם תובעים את Meta בטענה שהשתמשה במיליוני ספרים ומאמרים ללא רשות כדי לאמן את מודל ה־AI שלה, בזמן שהאיחוד האירופי מקדם חובת סימון לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית ודיפ־פייקים. איך זה עלול להשפיע גם על השימוש היומיומי שלכם ב – AI?
מאת : גלית לוונטל - מערכת זאפ משפטי
31.05.268 דק'