zap group mishpati logo

מי נושא באחריות למשבר בבית החולים הדסה?

מה הקשר בין המשבר בבית החולים הדסה וזעקת ההורים לתביעה בעילה של רשלנות רפואית? מאמר דעה

17.07.17
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'
מי נושא באחריות למשבר בבית החולים הדסה?

לאחרונה קבע בית המשפט העליון (בג"ץ 4456/17), כי למרות התפטרותם של הרופאים בעקבות סכסוך העבודה בינם לבין הנהלת בית החולים 'הדסה', הוא אינו מאשר פתיחת מחלקה המטו-אונקולוגית לילדים בבית החולים שערי צדק, וקבע בכך כי הילדים החולים המאושפזים במחלקה לא יוכלו להמשיך להיות מטופלים על ידי הרופאים שטיפלו בהם עד כה (והתפטרו כאמור) ויוכלו לבחור בין המשך טיפול בבית החולים 'הדסה' ובין מעבר לבית חולים אחר ברחבי הארץ שבו כבר יש מחלקה המטו-אונקולוגית.

הורי הילדים המטופלים זעמו על ההחלטה, בטענה שזו פוגעת בטיפול שניתן לילדיהם, בייחוד בהתחשב בסיטואציה הלא פשוטה גם כך שנובעת מהמחלה. מה יכולות להיות ההשלכות של ההחלטה על תביעות בעילה של רשלנות רפואית כנגד המחלקה ההמטו-אונקולוגית בביה"ח הדסה?

אם אחד מהורי הילדים המטופלים במחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים 'הדסה' יחליט להגיש תביעה כנגד בית החולים בגין רשלנות רפואית, הוא יצטרך להוכיח ראשית, כי לילדו נגרם נזק רפואי

הוכחת רשלנות רפואית

ככלל, תביעת רשלנות רפואית היא תביעה אישית ופרטית מצד מי שנגרם לו נזק רפואי כתוצאה מטיפול לקוי.
הסיבות שהביאו לטיפול הלקוי יכולות להיות שונות, ובהן סיבות 'טכניות' שונות, כגון: מחסור באמצעים ובעזרים רפואיים ומחסור בכוח אדם מיומן, או סיבות 'אנושיות' כגון: טעויות באבחון, טיפול לא הולם וכד'.

אם אחד מהורי הילדים המטופלים במחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים 'הדסה' יחליט להגיש תביעה כנגד בית החולים בגין רשלנות רפואית, הוא יצטרך להוכיח ראשית, כי לילדו נגרם נזק רפואי, ובמידה שכן - להוכיח שהנזק הרפואי נגרם כתוצאה מרשלנות ו/או טיפול לא סביר ולא כתוצאה מהמחלה, שהרי לא כל טיפול רפואי שמסתיים באי הצלחה מעיד על כך שאי ההצלחה נגרמה בעקבות רשלנות של בית החולים או של הצוות המטפל.

עם זאת, בבואו של בית המשפט לבחון טענות של רשלנות רפואית, לא יתקבלו לרוב טענות ההגנה, כי הטיפול הלא סביר נגרם בשל מחסור בכוח אדם/ בצוות רפואי מנוסה, מחסור באמצעים או סיבות טכניות אחרות.

הבחינה של בית המשפט היא ביחס לסטנדרטים ולפרקטיקה המקובלת במדינת ישראל, ולא על פי המצב הספציפי או המדיניות של בית החולים הנתבע. 

ככל שיוכח, בתביעה כנגד המחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים הדסה, כי נגרם נזק למטופל בגין רשלנות רפואית, סביר להניח כי בית המשפט ידחה טענות שונות של בית החולים, ככל שיועלו כאלו,  כי הנזק נגרם בעקבות סכסוך העבודה, התפטרות הרופאים, מחסור בתקציב וכו'.

דהיינו, סביר להניח, שככל שבעקבות מחסור בתקציב, אמצעים או בכוח אדם לא יקבל ילד המטופל במחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים הדסה טיפול נאות, התביעה תתקבל.

למרות הקושי הברור הכרוך במעבר לבית חולים אחר מחוץ לירושלים ולמרות המצב המורכב של הסיטואציה, יש לזכור כי לא ניתן לבוא בדרישה לביטול החלטה שביהמ"ש העליון בעצמו נתן

המשמעות הנרחבת של פסיקת בג"ץ

בג"ץ הוא הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינה, והוא זה שקבע, כאמור, כי הוא אינו מתיר פתיחה של מחלקה המטו-אונקולוגית בביה"ח 'שערי צדק', וכי הילדים המטופלים במחלקה ההמטו-אונקולוגית בביה"ח הדסה ימשיכו להיות מטופלים שם, או שיוכלו לעבור לבתי חולים אחרים ברחבי הארץ, שבהם קיימת מחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים.

למרות הקושי הברור הכרוך במעבר לבית חולים אחר מחוץ לירושלים ולמרות המצב המורכב של הסיטואציה, יש לזכור כי לא ניתן לבוא בדרישה לביטול החלטה שביהמ"ש העליון בעצמו נתן. ובנוסף יש לזכור, כי החלטת בג"ץ זו נבעה בעקבות העתירה שהגישו ההורים עצמם לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו על תנאי שמנע פתיחת מחלקה המטו-אונקולוגית לילדים בבית החולים 'שערי צדק'. 

ייתכן שאילו ההורים לא היו מגישים את העתירה, והיו מנסים למצוא פתרונות אחרים, לא היתה מתקבלת ההחלטה השיפוטית הזו, אך מכיוון שלא כך היה - עליהם לכבד את פסק הדין שניתן, על אף שדחה את בקשתם.

מתוך פסק הדין: "הסבל והמצוקה שהביעו לפנינו ההורים שילדיהם נאבקים במחלה הארורה נוגעים ללב, ואנו משוכנעים כי הם חותרים להשגת הטיפול המיטבי עבור ילדיהם. סברנו כי במסלול של גישור אותו ינהל המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין ניתן יהיה להגיע לתוצאה אופטימלית, ואכן נעשו מאמצים גדולים להגיע לפתרון מוסכם, אך משהדבר לא נסתייע, לא היה מנוס מדיון והכרעה לפי שורת הדין".

החלטת בג"ץ מהווה פתח לבית החולים 'הדסה' לבוא ולדרוש ממשרד הבריאות הקצאת משאבים נוספים/ גדולים יותר לטובת שיקום המחלקה, בהתחשב בעובדה שנכון לעכשיו זוהי מחלקת ההמטו-אונקולוגיה לילדים היחידה בעיר

אפשרות לניצול המצב לטובה

על אף שכעת מעורר הנושא לא מעט דיונים ציבוריים, נראה כי ניתן לנצל את החלטת בג"ץ זו לטובה בטווח הרחוק.

החלטת בג"ץ מהווה פתח לבית החולים 'הדסה' לבוא ולדרוש ממשרד הבריאות הקצאת משאבים נוספים/ גדולים יותר לטובת שיקום המחלקה, בהתחשב בעובדה שנכון לעכשיו זוהי מחלקת ההמטו-אונקולוגיה לילדים היחידה בעיר. הח"מ מקווה גם, כי בית החולים הדסה ישכיל לגייס רופאים בעלי שיעור קומה שימלאו את מקומם של אלו שהתפטרו.

המתנה במסדרונות בית החולים

באופן כזה, ניתן יהיה להשתמש בהחלטת בג"ץ כמעין מנוף לטובת כולם, שיועיל בסופו של יום קודם כל ובעיקר לחולים המטופלים וכן לצוות הרפואי ולבית החולים עצמו. אם זה מה שיקרה, ניתן יהיה לומר שההחלטה של בג"ץ עשתה בסופו של דבר את שלה. הח"מ מקווה, כי הילדים המאושפזים יזכו בסופו של יום לטיפול הטוב ביותר שיביא להקלת סבלם והחלמתם.

 * השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים