זכות ירושה של ידועה בציבור

מיהם ידועים בציבור, מתי הם זכאים לקחת חלק בירושה של בן/ת זוגם/ן וכיצד אפשר לקעקע את טענותיהם כשמדובר בתחבולה?

זכות ירושה של ידועה בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה קובע, כי ידועים בציבור נחשבים ליורשים על פי דין האחד של רעהו. כלומר, כל עוד אין צוואה שהשאיר המנוח ואשר מורה אחרת, רכושו של המנוח יחולק על פי הסדר שנקבע בחוק הירושה; ובמקרה בו למנוח היתה בת זוג הנושאת מעמד של ידועה בציבור, היא תהא זכאית ליהנות מחלק מהעיזבון. 

במקרים רבים הזכות של הידוע/ה בציבור מוטלת בספק וסכסוכים משפטיים בין מי שטוענת למעמד זה לבין יתר היורשים של המנוח/ה (לרוב ילדיו/ה) נפוצים מאד בבתי המשפט לענייני משפחה.

מעמדה של ידועה בציבור הוא מעמד נתון לוויכוח, וכדי לזכות בו יש להוכיח שלושה תנאים שמונה חוק הירושה; שהינם תנאים מצטברים

ויכוח לגבי הזכויות המגיעות לידועה בציבור

ראשית, משום שמעמד של ידועה בציבור הוא מעמד נתון לוויכוח וכדי לזכות בו יש להוכיח שלושה תנאים שמונה חוק הירושה; שהינם תנאים מצטברים. פעמים רבות, כשהמנוח לא מותיר אחריו צוואה, ילדיו מתקשים לקבל את זכותו של צד שלישי לרשת חלק נכבד מהירושה.

שנית, ברוב המקרים ילדיו של המנוח לא ראו ו/או לא רואים בעין יפה את כניסתה של הצלע השלישית למשפחה ומשזו מקבלת חלק נכבד בירושה הם מרגישים נגזלים.

שלישית, ישנן הרבה אי ודאויות סביב מוסד הידועים בציבור בכלל, ובהקשר של צוואות וירושות בפרט, מה שמותיר פתח למחלוקות משפטיות ומאבק בין גרסאות הצדדים ותפיסות עולמם השונות. 

סעיף 55 לחוק הירושה קובע, כי אדם אשר ניהל עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר/ת, יהיה זכאי לרשת את המנוח

מתי בת זוג של המנוח זכאית לרשת חלק מהעיזבון?

סעיף 55 לחוק הירושה קובע, כי אדם אשר ניהל עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר/ת, יהיה זכאי לרשת את המנוח. כלומר, כל עוד אין צוואה המורה אחרת, הידועה בציבור של המנוח תהיה יורשת שלו על פי דין על כל המשתמע מכך.

המשמעות של קביעה זו בפועל היא פחות כסף לילדים ויותר כסף לבת הזוג - תוצאה שבמשפחות רבות מציתה "מלחמת עולם משפטית" בין הצדדים. מצד אחד של המתרס ישנם הילדים שטוענים, כי אחד מהתנאים המצטברים המנויים בחוק אינם מתקיימים; ואילו הידועה בציבור טוענת להתקיימם של אלה.

שני התנאים הראשונים - משק בית משותף וחיי משפחה - נתונים לפרשנות ולוויכוח

איך מתבררות תביעות ירושה של ידועים בציבור?

בתי המשפט מלאים בתביעות סביב סוגיה זו של ירושה של בת זוג ידועה בציבור, כשהיורשים על פי דין מנסים להלחם בזכותה של בת הזוג הידועה בציבור לרשת את המנוח. הם נלחמים על החלק שלהם בירושה וטוענים כי בת הזוג לא היתה ידועה בציבור של המנוח ואינה זכאית לחלק בירושתו מאחר ולא מתקיימים שלושת התנאים המנויים בחוק ואשר מקימים את זכותה של בת הזוג.

במצב זה, בית המשפט נדרש להכריע האם אכן המנוח והידועה בציבור (הטוענת לזכות בירושה) ניהלו חיי משפחה במשק בית משותף ולא היו נשואים לאחרים. בעוד שאת התנאי השלישי קל להוכיח, הרי ששני התנאים הראשונים - משק בית משותף וחיי משפחה - נתונים לפרשנות ולוויכוח. 

מגורים ארוכים תחת קורת גג משותפת וקיום חיים זוגיים, משפחתיים וכלכליים משותפים, תחזק את העמדה לפיה מדובר בידועים בציבור

איך ניתן להוכיח או לשלול טענות בדבר משק בית משותף וחיי משפחה? 

השאלה כיצד יכול לדעת בית הדין האם היו חיים משותפים לבני הזוג שניהלו משק בית משותף היא שאלה מורכבת שמעמידה אתגר בפני השופטים. סוגיה משפטית מורכבת זו מוכרעת בכל פעם לפי נסיבות העניין, כשדיו רב נשפך לגבי האופן בו בוחן בית המשפט את פני הדברים. באופן כללי ניתן לומר, כי בית המשפט נוקט אמצעים שנים כדי לבחון את טיב הקשר בין בני הזוג, כאשר ישנן נסיבות המחזקות את הטענות של הצדדים.

כך, למשל, מגורים ארוכים תחת קורת גג משותפת וקיום חיים זוגיים, משפחתיים וכלכליים משותפים, תחזק את העמדה לפיה מדובר בידועים בציבור.

הקושי הוא דווקא לשלול את מראית העין, ולהוכיח כי אין ולא היה בין בני הזוג קשר שראוי להיחשב קשר של ידועים בציבור ו/או להוכיח כי קשר זה נגמר. הצורך להוכיח טענה זו מעמיד בפני הילדים ועורכי הדין המייצגים אותם לא מעט דילמות וקשיים לרבות קשיים אובייקטיביים ומוסריים. הילדים ועורכי הדין צריכים להיכנס 'בין הסדינים', לפשפש ב'כביסה המלוכלכת' של בני הזוג, לחטט ביחסיהם ולא פעם לדוג מידע שמעמיד גם את המנוח עצמו באור פחות חיובי.

זהו מצב רגיש ודאי כשאנשים מצויים באבל ולאחר אובדן. בנו היחיד של א' עמד מול דילמה זו בדיוק, ומההכרעה במקרה שלו ניתן ללמוד על אמצעי ההוכחה לסיומו של קשר בין ידועים בציבור.

מקרה לדוגמא: המקרה של א'

אביו של א' נפטר בגיל צעיר ממחלה קשה שאובחנה זמן קצר לפני מותו. א' האבל איבד את אביו וחווה קושי עצום סביב ההתמודדות עם לכתו. בשלב מסוים, הגיש א' בקשה לצו ירושה. האב נפטר ולא הותיר אחריו צוואה ולפיכך הניח א' כי הליך הפקת הצו יהיה מהיר וללא עיכובים. אלא שבמהרה הוא התבדה.

בת זוגו לשעבר של המנוח התנגדה לבקשה שהגיש א' לצו ירושה. בהתנגדותה טענה האשה, כי היא ניהלה קשר זוגי עם המנוח וכידועה בציבור שלו היא זכאית לרשת אותו. הבן נאלץ למצוא ראיות לעובדה שהאשה הזו משקרת וכי בעת הפטירה כבר לא היתה בקשר זוגי עם המנוח. זוהי טענה קשה להוכחה, שהרי בני זוג המתגרשים מחזיקים בידיהם גט, ואילו ידועים בציבור שנפרדים לא מתעדים את הפרידה והקרע ביחסים, ולפיכך קשה להוכיח שאכן היה קרע ששולל את זכותה של הידועה בציבור כיורשת על פי דין.

קרע ביחסים - המנוח ניהל מערכת יחסים עם אשה אחרת והאשה הקודמת כבר לא היתה בחייו. על אף שגרו יחד, מה שיצר מראית עין של זוגיות ושותפות, היא לא לקחה חלק בחייו ובחיי משפחתו

הוכחת קרע ביחסים

במקרה הנדון משרד הח"מ הצליח להוכיח שהיה קרע ביחסים בין המנוח לבת זוגו, קרע של ממש שהתרחש זמן רב לפני הפטירה והיה מהותי, משמעותי וארוך. דובר באתגר לא פשוט, בהתחשב בעובדה שבני הזוג גרו יחד גם בזמן שהמנוח חלה ונפטר והם חיו יחד שנים רבות ועברו יחד מדירה לדירה. אבל בכל זאת המשרד הצליח להוכיח, כי היה קרע משמעותי ביחסיהם שהופיע כבר מזמן.

ראשית, המשרד הוכיח, כי לא היה למנוח ולאשה כל רכוש משותף.

שנית, המשרד הוכיח, כי בן הזוג חלה ובכל ימי מחלתו לא שהתה אותה אשה לצידו, אלא דווקא בת זוג חדשה היא שסעדה אותו בימיו הקשים והאחרונים של חייו, במהלך תקופת מחלתו במסגרתה אושפז וממנה נפטר לבסוף.

האשה עצובה - האם תזכה לקבל חלק מהירושה?

עוד הוכיח המשרד, כי המנוח ניהל מערכת יחסים עם אשה אחרת והאשה הקודמת כבר לא היתה בחייו. על אף שגרו יחד, מה שיצר מראית עין של זוגיות ושותפות, היא לא לקחה חלק בחייו ובחיי משפחתו ואפילו לא הוזמנה לחגוג עימו את חגיגות יום הולדת 60 שציין בטרם פטירתו. בעזרת כל אלה ועוד הצליח א' להגן על חלקו בירושה ולסכל את כוונות הזדון של זוגתו הקודמת של אביו המנוח. 

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין אריה לרנר קבע פגישה עם עורך דין אריה לרנר

עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג...

לפרופיל המלא