תרגילי חקירה שכדאי לכם להכיר

נעצרתם או זומנתם לחקירה? לפניכם מספר תרגילי חקירה שכדאי לשים אליהם לב, כדי לא "ליפול בפח"

פורסם בתאריך 02.01.2018 חלופת מעצר חקירה משטרתית ראיות פסולות
תרגילי חקירה שכדאי לכם להכיר

חקירה פלילית אינה חוויה נעימה, במיוחד כשמדובר ב'אדם מן השורה' שזוהי הפעם הראשונה שלו בחדר החקירות. לחקירה במשטרה יש משמעות אדירה לגבי גורל התיק ולגבי ההחלטה האם לסגור את התיק ולהימנע מהגשת כתב אישום, או לחלופין, לבקש הארכת מעצר ו/או להגיש כתב אישום. בנוסף, החקירה הראשונה היא ההזדמנות להניח קו הגנה אחיד ורציף שמתיישב עם הנסיבות ושאינו מעלה סתירות, אשר ילווה את החשוד לאורך ההליך כולו.

תרגילי החקירה שכדאי להכיר

חשוב לזכור שהחוקרים המשטרתיים מנוסים מאוד ומשתמשים במגוון רחב של תרגילי חקירה, במטרה לקבל הודאה או את המידע הנחוץ להם:

חקירה סמויה היא חקירה לא פורמאלית שיכולה להתבצע במגוון דרכים במטרה לאסוף חומר חקירה

תרגילי "נידוב" מידע

חקירה גלויה היא חקירה רשמית בה מודיעים לחשוד שהוא נחקר תחת אזהרה ומתעדים את כל מה שנאמר, ואילו חקירה סמויה היא חקירה לא פורמאלית שיכולה להתבצע במגוון דרכים במטרה לאסוף חומר חקירה. רבים טועים לחשוב שהחקירה מתחילה ומסתיימת בחדר החקירות (חקירה גלויה), כשבפועל החקירה מתנהלת מהרגע שבו יש חשד סביר כנגד אותו חשוד ועד שהתיק נסגר, או עד שמוגש כתב אישום. במקרים של עבירות חמורות מתבצע איסוף החומר אף לפני הזימון לחקירה. 

גם שיחת חולין עם החבר שפגשתם בתחנה מוקלטת וכל דבר שנאמר בה יכול לשמש נגדכם

לפניכם מספר דוגמאות לדרכים בהן יכולה להתבצע חקירה סמויה:

שיחת חולין בתחנת המשטרה - רוב החקירה מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר החקירות, כשיחת חולין עם כל מי שנמצא בתחנת המשטרה: במסדרונות, בפינת העישון, עם חוקר סמוי המתחזה לנחקר נוסף, או עם "סתם" שוטר ידידותי במיוחד. גם שיחת חולין עם החבר שפגשתם בתחנה מוקלטת וכל דבר שנאמר בה יכול לשמש נגדכם. כבר בכניסה מוצבים מיקרופונים ומצלמות, ושיחת החולין עם האדם התמים לכאורה, עשויה להיות למעשה שיחה עם חוקר מנוסה. 

שיחת חולין בניידת המשטרה - חשוב לדעת, כי במקרה של עיכוב חשוד והסעתו בניידת לתחנת המשטרה, משמשת הניידת עצמה כ"אולפן הקלטות" בו מתועד כל מה שנאמר, למשל  "אמירות ספונטניות" שקושרות את החשוד לביצוע העבירה (ראשית הודאה) וכן גם תשאול ראשוני וכאילו "אגבי" של שוטרים בניידת. 

כך למשל, יכול חשוד שנעצר בחשד לניסיון רצח באמצעות אקדח, "לפלוט" שהוא אינו מבין מה רוצים ממנו וכי 'אין ולא היה ברשותו אקדח', מבלי שהשוטרים יגידו לו או יזכירו באיזה כלי רצח מדובר. או מקרה בו החשוד מצהיר שלא ידבר, עד שיעשו איתו הסכם של עד מדינה (במקרה כזה קושר עצמו לאירוע).

השוטר ששמע את הדברים ממקור ראשון עורך 'זיכרון דברים' למה שנאמר (גם אם הדברים מוקלטים) ולאחר מכן הדבירם הללו ישמשו כנגד אותו החשוד

חשוב לדעת! במקרים של "נידוב" מידע (בתוך ניידת המשטרה וכדומה) - השוטר ששמע את הדברים ממקור ראשון עורך 'זיכרון דברים' למה שנאמר (גם אם הדברים מוקלטים) ולאחר מכן הם ישמשו כנגד אותו החשוד. יחד עם זאת, היות שהדברים לא נאמרו תחת אזהרה בחקירה רשמית, אלא על ידי תשאול (שיחה לא פורמאלית טרם חקירה), משקלם יהיה נמוך יותר מאשר הדברים שיאמרו בחקירה תחת אזהרה, אך הם בהחלט עלולים "לסבך את החשוד".

הודעה לתקשורת - במקרים בהם ישנם מספר חשודים שהחוקרים מעריכים שיש קשר ביניהם, המשטרה יכולה להוציא הודעה לתקשורת על כך שאין כיוון חקירה, "קצה חוט", ובינתיים לערוך האזנות סתר לטלפונים של החשודים, בהנחה שברגע שיראו את ההודעה יתקשרו ביניהם, ידברו או ילגלגו על כך שלמשטרה אין כיוון וכמובן יפלילו עצמם. 

מדובב - מדובב הוא חוקר סמוי מוסמך שמטרתו לגרום לחשוד לנדב מידע מרצונו (בעיקר במקרים סבוכים), כשהוא אינו מתושאל ואינו נמצא תחת חקירה באזהרה. כך למשל, המשטרה יכולה לעכב חשוד לחקירה ובדרך לתחנה לביים תאונת דרכים המחייבת פינוי של העצור למיון, כאשר בחדר המיון שותלים מדובב שממוקם "במקרה" בסמוך לחשוד, מנהל איתו שיחת חולין ומנסה לתשאל ולדובב אותו על האירוע. 

בתיקים גדולים וסבוכים בהם החשוד נמצא במעצר ממושך לצרכי חקירה, השוטר הטוב ייפגש איתו יום אחרי יום, ישתה איתו קפה, יבין מהן החולשות שלו, וכמובן ישתמש בהן בהמשך

השוטר הרע והשוטר הטוב

התרגיל המוכר ביותר שבו החוקר צועק, אגרסיבי ולא נענה לבקשות החשוד (למשל, למים או סיגריה). אז נכנס החוקר הטוב שיציע לחשוד סיגריה וקפה, כדי לגרום לו להיפתח ולתת מידע. בתיקים גדולים וסבוכים בהם החשוד נמצא במעצר ממושך לצרכי חקירה, השוטר הטוב ייפגש איתו יום אחרי יום, ישתה איתו קפה, יבין מהן החולשות שלו, וכמובן ישתמש בהן בהמשך. 

פעמים רבות החוקרים מפעילים לחץ רב בשיחת הטלפון, תוך שהם מתעצבנים וצועקים, כדי לגרום לחשוד להגיע לחקירה בהקדם ו"מרצונו החופשי"

הפעלת לחץ בזימון טלפוני

אם הזימון לחקירה התבצע בטלפון - אינכם חייבים להתייצב באופן מידי, אולם אי התייצבות תוביל להוצאת צו מחייב מבית המשפט, קרוב לוודאי. לכן, ההמלצה במקרה כזה היא לבקש לדעת מהי הסיבה (המעשה) בגינה זומנתם לחקירה, באילו עבירות אתם חשודים (סעיפי חוק) ולתאם את מועד החקירה בהתאם לזמן שנוח לכם.

פעמים רבות החוקרים מפעילים לחץ רב בשיחת הטלפון, תוך שהם מתעצבנים וצועקים, כדי לגרום לחשוד להגיע לחקירה בהקדם ו"מרצונו החופשי". 

במקרה כזה כמעט שלא ניתן להטיל דופי בהליך החקירה או אף לפסול את החקירה, בטענה כי הופעל לחץ בלתי סביר, שכן החשוד הגיע לחקירה מרצונו החופשי (ולרוב ללא ייעוץ מקדים), כך שעל אף שהחשוד לא היה חייב להתייצב - הכף הוכרעה לטובת החוקר ויהיה קשה לתקן את הנזק.

בתום 3 השעות הראשונות אם אין אישור של קצין ממונה, או בתום 6 שעות עיכוב אם אין עילה למעצר - זכאי החשוד לבקש לעזוב את התחנה ולמשטרה אין למעשה סמכות להחזיק בו

עיכוב + עיכוב מרצון או מעצר?

סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, תשנ"ו-1996) קובע, כי ניתן לעכב אדם ולגבות ממנו גרסה או עדות במקום האירוע או בתחנת המשטרה למשך 3 שעות, כאשר לאחר 20 דקות של עיכוב חייב השוטר למלא דו"ח על העיכוב ולפרט שם את סיבת העיכוב. בתום 3 השעות, ניתן לעכב את החשוד ל-3 שעות נוספות באישור של קצין ממונה בתחנה - סה"כ 6 שעות. בתום 6 השעות ניתן לעצור את החשוד למשך 24 שעות לאחריהן הוא חייב להיות מובא בפני שופט.

בתום 3 השעות הראשונות אם אין אישור של קצין ממונה, או בתום 6 שעות עיכוב אם אין עילה למעצר - זכאי החשוד לבקש לעזוב את התחנה ולמשטרה אין למעשה סמכות להחזיק בו. אבל במקרים רבים (בעיקר בחשדות לעבירות צווארון לבן), בתום 6 השעות אומרים החוקרים לחשוד, כי הוא אכן יכול ללכת, אבל הם צריכים לשאול עוד כמה שאלות ועדיף שהוא ישאר מרצונו כי אחרת הם יבקשו לעצור אותו  ל-24 שעות כדי להשלים את החקירה, כך שלמעשה זוהי 'חרב פיפיות' (לא בהכרח שתהיה להם עילת מעצר ולעיתים זה יהיה איום סרק, על כן יש להיוועץ בעו"ד פלילי). 

"עדיף לשלם בימים ולא בשנים" - חשוב מאוד לא להתפתות, למסור מידע או להודות, גם אם "המחיר" הוא לשבת כמה ימים במעצר

"דיל" הארכת מעצר 

לעיתים כאשר החוקרים אינם מצליחים לקבל את המידע שרצו (למשל כשהחשוד שומר על זכות השתיקה) - הם רשאים לבקש הארכת מעצר. במקרה כזה החוקרים "יסבירו" את המצב לחשוד, תוך שהם משדלים אותו להודות או למסור את המידע ובתמורה להיות במעצר בית ולא להישאר במעצר בתחנה. 

זכרו! "עדיף לשלם בימים ולא בשנים" - חשוב מאוד לא להתפתות, למסור מידע או להודות, גם אם "המחיר" הוא לשבת כמה ימים במעצר, היות שייתכן שהחוקרים לא יצליחו להוכיח את מה שהם רוצים והחשוד יזוכה או לפחות עונשו יהיה קל יותר. 

 מי שרשאי לעשות עסקאות הוא הסניגור אל מול התביעה, כך שכל מה שהחוקרים הבטיחו שווה כקליפת השום, ואילו הסכמה של החשוד לחתום על הסכם כלשהו מהווה ראשית הודאה

"עסקאות"

כדי להשיג הודאה או מידע, החוקרים מבטיחים לחשוד לא פעם הטבות או עסקאות שונות אם ימסור להם את המידע. 

חשוב להבין: עם חוקרים לא עושים עסקאות! מי שרשאי לעשות עסקאות הוא הסניגור אל מול התביעה, כך שכל מה שהחוקרים הבטיחו שווה כקליפת השום, ואילו הסכמה של החשוד לחתום על הסכם כלשהו מהווה ראשית הודאה. בנוסף, הודאה היא קלף שיש להשתמש בו בסוף ההליך לאחר שהעמדנו את התביעה על הבעיות בתיק והראנו קושי ראייתי, קרי - הודאה בתיק חלש ראייתי שווה הרבה יותר מאשר סתם הודאה בתחילת ההליך, וכך ניתן לקבל הקלות משמעותיות של ממש. 

לכן, במקרה שבו החוקרים מציעים הסדר כלשהו - על החשוד לבקש לעצור את החקירה ולהיוועץ עם עו"ד. כך לא יפליל את עצמו, לא ייתן ראשית הודאה והכי חשוב - עו"ד מנוסה יסייע לו להגיע לעסקה טובה בהרבה מזו שהיה מקבל לבד, אם בכלל. 

ללא הסכמת החשוד לא ניתן לערוך חיפוש חוקי במכשיר הטלפון או המחשב, וזכות החשוד לסרב לחיפוש

תפיסה ושחרור של רכוש

לפי הסמכות הקבועה בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש, תשכ"ט-1969), ניתן לתפוס רכוש ללא צו בימ"ש למשך 180 ימים, כאשר ישנו יסוד סביר להניח שבחפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור בו עבירה, או עשוי לשמש כראיה במשפט ועוד. לאחר פרק זמן, אם לא הוגש כתב אישום והמכשיר לא משמש ראיה ולא ניתן לגביו צו שיפוטי (אורכה להחזקה), יש להשיבו ללא שיקול דעת. יצוין, כי המשטרה יכולה לבקש מבהמ"ש להאריך את התקופה בה ניתן להחזיק בתפוס (מה שלרוב לא באמת קורה והתפוסים מעלים אבק במחסני היחידה ומוחזקים באופן לא חוקי). לאחר הגשת כתב האישום  התפוסים עוברים לסמכות התביעה.

פעמים רבות, התפוסים יהיו נעולים באמצעות סיסמא והחוקרים ינסו לשדל את החשוד ויתנו את החזרת המכשיר במסירת הסיסמא שתאפשר להם להוציא את המידע הנחוץ להם.

חשוב לדעת, ללא הסכמת החשוד לא ניתן לערוך חיפוש חוקי במכשיר הטלפון או המחשב, וזכות החשוד לסרב לחיפוש. במקרה כזה יהיה על התביעה להציג צו ביהמ"ש המתיר את החיפוש. כך שאם ישנם ראיות מפלילות, מוטב לחשוד לסרב לחיפוש לפחות עד להיתר מביהמ"ש. בנוסף, אם המכשיר נעול באמצעות סיסמא, החשוד יכול  לסרב למסור את הסיסמא לחוקרים (גם אם יש צו שופט), תחת זכותו לשמור על זכות השתיקה ולא למסור את הסיסמא. 

אם קיים חומר מפליל בטלפון או במחשב והחוקרים לא הצליחו לפענח את הסיסמא עד שהוגש כתב אישום, זכות השתיקה היא עדיפה (לא למסור את הסיסמא) ופגיעתה (אם בכלל) בנאשם תהיה פחותה מאשר אם יפליל עצמו במסירת הסיסמא.

על החשוד לבקש לעיין בכל מסמך שמוזכר בחקירה ושהוא נשאל לגביו, שהרי החשוד לא יכול לזכור מה כתוב בכל מסמך, מה הקשרו, מה היה בכל תאריך וכו'

הטחת ראיות

לא פעם מטיחים החוקרים בפני החשוד, כי יש בידם ראיות כתובות כנגדו (מסמכים, מסרונים, התכתבויות וכו). 

חשוב מאד: על החשוד לבקש לעיין בכל מסמך שמוזכר בחקירה ושהוא נשאל לגביו, שהרי החשוד לא יכול לזכור מה כתוב בכל מסמך, מה הקשרו, מה היה בכל תאריך וכו'. על כן, הטענה כי לא ניתן לספק הסברים במקרה כזה היא לגיטימית, ורצוי לשמור על זכות השתיקה.  

במקרה שבו החשוד משתתף במסדר זיהוי חי - עליו להתעקש על נוכחות של סניגור מטעמו או מטעם הסניגוריה הציבורית, לבקש פרוטוקול מסודר של המסדר והחשוב ביותר - לשים לב לכך, שהניצבים הם בעלי חזות דומה לזהות החשוד

מסדר זיהוי חי 

במקרה שבו החשוד משתתף במסדר זיהוי חי - עליו להתעקש על נוכחות של סניגור מטעמו או מטעם הסניגוריה הציבורית, לבקש פרוטוקול מסודר של המסדר והחשוב ביותר - לשים לב לכך, שהניצבים הם בעלי חזות דומה לזהות החשוד. אם יש ניואנסים בחזות המשתתפים האחרים - על החשוד לבקש לציין אותם בפרוטוקול וכן לציין במידה שהמסדר נערך ללא נוכחות סניגור. 

חדר החקירות - הכל מתחיל מכאן

נוכחותו של הסניגור כאן היא חשובה לאין שיעור, למעשה זה השלב היחיד בו לסנגור יש השפעה על החומר הראיתי בתיק. פרט לכך שתפקידו לוודא ולעמוד על כך שחזות המשתתפים דומה, תפקידו העיקרי הוא "מעבר לחלון". עליו לוודא שהחוקרים שאלו את הקורבן את כל השאלות הדרושות ואף הוא עצמו יכול "לתחקר" את הקורבן, למשל מה רמת הודאות שבה הוא מזהה את החשוד או את אחד הנציבים האחרים (70%, 80% וכו), בנוסף לבקש לציין בפרוטוקול כמה זמן לקח לו לזהות, האם הייתה השתהות אם לאו ועוד, על הסנגור לוודא שהתשובות יירשמו במדויק בפרוטוקול מאחר שלכך יש משמעות עצומה על המשך התיק.

ישנם תרגילי חקירה שנאסרו ע"י ביהמ"ש ובהם שימוש באמצעים פסולים כמו: צעקות רמות, אגרסיביות ואף ניסיונות להסית את החשוד כנגד הסניגור שלו בטענה שלסניגור לא אכפת ממנו וכו'

תרגילי חקירה באמצעים פסולים

ישנם תרגילי חקירה שנאסרו ע"י ביהמ"ש ובהם שימוש באמצעים פסולים כמו: צעקות רמות, אגרסיביות ואף ניסיונות להסית את החשוד כנגד הסניגור שלו בטענה שלסניגור לא אכפת ממנו וכו'. רוב החשודים אינם יודעים שמדובר בהתנהלות פסולה, ולכן חשוב להיוועץ בעו"ד לפני החקירה, במקרה בו נעשה שימוש באמצעים פסולים או בלתי הולמים,  יש  לבקש להפסיק את החקירה, לבקש שהדברים יירשמו בפרוטוקול החקירה וכמובן לעמוד על זכותכם להיוועץ עם עו"ד.  זכרו, קרוב לוודאי כי החקירה מוקלטת, על כן לחוקרים לא תהיה ברירה, ואם לא תשתפו פעולה מהסיבות האלו הם יהיו חייבים להפסקי את החקירה ולשנות גישה. 

המגמה "החדשה" של ביהמ"ש, היא לעבור מדיון בקבילות הראיות להגדרת משקל הראיות

קבילות ומשקל ראיות

בעבר היה מקובל לערוך "משפטי זוטא" בתחילת ההליך המשפטי, זהו משפט אגבי לפני המשפט העיקרי שבמהלכו טוען הסניגור שההודאה שהתקבלה לא קבילה בגלל השימוש בתרגילים ובאמצעים פסולים. כיום, ברוב בתי המשפט הטענה תעלה בתחילת הדיון וביהמ"ש ייתן דעתו על כך בסוף ההליך, בפסק הדין. למעשה המגמה "החדשה" של ביהמ"ש, היא לעבור מדיון בקבילות הראיות להגדרת משקל הראיות. מגמה שמשמעותה שהכל קביל ויכול להיכנס אל כתלי ביהמ"ש, אך ביהמ"ש יחליט איזה משקל לייחס לכל ראיה. 

אחד המקרים המפורסמים בו זוכה נאשם על סמך התנהלות חקירה פסולה, הוא תיק דנ"פ  6341/09 - מדינת ישראל נגד עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל, שנדון בביהמ"ש העליון. 

במקרה זה שכנעו החוקרים את החשוד לדבר תוך שהם מסיתים אותו כנגד הסניגור שלו. על אף טענת סניגורו בנוגע לקבילות ההודאה - הורשע הנאשם ובהמשך הסכים לשמש עד מדינה. יום לפני שהיה צריך להעיד כנגד אחד מראשי ארגוני הפשע הוא נמצא מת בתאו במאסר, ובעקבות זה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון באשר להרשעתו. 

בפסק-דינו של בית משפט זה בערעור נחלקו הדעות: דעת הרוב, שניתנה מפי השופטת א' חיות ובהסכמת השופט י' דנציגר, קיבלה את הערעור והורתה לזכות את אלזם מהעבירות שיוחסו לו, בקובעה כי בעניינו של אלזם, ובנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, חרגו פעולות המדובבים מגדר התחבולות הלגיטימיות בחקירה והדרדרו לכלל פעולות פסולות החותרות תחת זכויותיו הבסיסיות ביותר של אלזם כחשוד בהליך פלילי.

על פי האמור בפסה"ד: "בית המשפט קבע, בדעת הרוב, כי מעורבות יתר זו מצד המדובבים, אשר שידלו את אלזם לוותר על זכות השתיקה לאחר שגרמו לו לפקפק בעצותיו של סנגורו, עד כי אלזם פיתח תלות בהם ובעצותיהם ה"משפטיות", פגעה לא רק בזכות השתיקה שעמדה לאלזם, אלא גם בזכותו להיות מיוצג על-ידי עורך-דין ולהיוועץ בו. על כן, קבעה דעת הרוב כי מן הראוי לפסול כבלתי קבילה את הודאתו של אלזם בפני המדובבים וכן את הודאותיו בפני החוקרים ובמהלך השחזור, משום שהודאות אלה ניתנו כולן בעקבות התחבולות הפסולות שנקטו המדובבים בעניינו וכתוצאה ישירה מאותן תחבולות".

נחקרים רבים סבורים כי יצליחו להתמודד לבד עם החקירה הפלילית, אך חשוב לא לוותר על הזכות להיוועץ בעו"ד לפני החקירה

אל תוותרו על זכות ההיוועצות בעו"ד!

נחקרים רבים סבורים כי יצליחו להתמודד לבד עם החקירה הפלילית, אך חשוב לא לוותר על הזכות להיוועץ בעו"ד לפני החקירה. ויתור על זכות זו היא טעות שעלולה להוביל את הנחקר להסתבכות פלילית של ממש, ואחר כך יהיה קשה לתקן את הנזק שנגרם.

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין פלילי - שלומי ביזק קבע פגישה עם עורך דין פלילי - שלומי ביזק

עו"ד שלומי ביזק מייצג עצורים, חשודים ונאשמים בעבירות פליליות מסוגים שונים ומלווה אותם משלבי המעצר והחקירה ועד למחיקת הרישום הפלילי...

לפרופיל המלא