בעקבות פרשת 4000: האם סיקור חיובי יכול להיחשב לשוחד?

חקירות נתניהו וקשריו עם אתר וואלה! מעלים לסדר היום שאלה משפטית עקרונית: האם ניתן לקבל שוחד בדמות סיקור תקשורתי "מלטף"?

פורסם בתאריך 20.02.2018 עבירות צווארון לבן עבירה פלילית עבירת שוחד
בעקבות פרשת 4000: האם סיקור חיובי יכול להיחשב לשוחד?

פרשת 4000 שבה, על פי פרסומים בתקשורת, צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להיחקר כחשוד על קבלת שוחד, מעלה לדיון מחודש את היקף גבולותיה של עבירת השוחד. נתייחס לשאלה העקרונית ולא למקרה החקירה המתנהלת בתיק המכונה "תיק 4000".

לגופה של הסוגיה: אם בעבר נחשדו אנשי ציבור בישראל בעיקר בנטילת שוחד בדמות הטבות כספיות, או בעלות שווי כספי, הרי שכעת נחשד נתניהו, על פי אותם פרסומים, בקבלת סוג חדש של שוחד - כזה שעניינו סיקור אוהד בתקשורת ועל פי חשד על ידי אתר וואלה! - אחד מכלי התקשורת המובילים בישראל.
נשאלת השאלה, אם כן, האם סיקור חדשותי חיובי בכלי תקשורת כלשהו יכול בכלל להיחשב לשוחד? על שאלה זו ננסה להשיב במאמר קצר זה.  נדגיש, כי ענייננו רק בשאלה המשפטית העקרונית העולה מן הפרשה, וכי אין בכוונתנו להתייחס במישרין לתיק הספציפי שנמצא תחת חקירה.

עבירת קבלת השוחד היא רק כלפי עובד ציבור. את עבירת השוחד לא ניתן לייחס לאדם פרטי

מהו שוחד?

בחוק העונשין, סעיפים 290-296 עוסקים בעבירת השוחד. סעיפים 290+291 מתייחסים לעבירות של מקבל ונותן השוחד ואילו סעיף 293 מתייחס לאופן שבו ניתן לתת ולקבל שוחד. סעיף 293(1), זה לשונו: "אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת" ובסעיף זה מפורטות הסיבות למתן וקבלת שוחד כשהרציונל שעובד הציבור יפעל במשוא פנים או יפעל באופן של ניצול סמכות או תפקיד עבור נותן השוחד. צריך לשים לב, כי עבירת קבלת השוחד היא רק כלפי עובד ציבור שמקבל השוחד מאת נותן השוחד כדי שיעשה מעשה (או לא לעשות) אגב שימוש בכוח השררה בתפקידו כעובד ציבור או נותן שירות לציבור. את עבירת השוחד לא ניתן לייחס לאדם פרטי. ככלל תחול עבירת השוחד גם על חברות המחויבות  ברשיון המדינה לפעול או מקבלות סיוע מהמדינה. החוק מתייחס בחומרה יתרה לאנשי ציבור שנוטלים שוחד, ולכן העונש על קבלת שוחד - עשר שנות מאסר - חמור יותר מהעונש על מתן השוחד, העומד על שבע שנות מאסר.

את החומרה היתרה שראה המחוקק בעבירת השוחד והפגיעה החמורה באינטרס הציבורי  מעבירה זו ניתן לראות גם מתוכן סעיף 294 לחוק העונשין שזה לשונו : "(א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד ...(ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד". כלומר, אין זה משנה אם מקבל השוחד עשה או לא עשה את המעשה שלשמו ניתן השוחד - ניתן להרשיעו בקבלת שוחד גם אם לא התכוון לבצע את אותו מעשה - ובלבד שניתן להוכיח כי ידע את הסיבה לכך שקיבל שוחד.

שוחד לא חייב להינתן בכסף, או בשווה כסף. הוא יכול להינתן בכל צורה וגם למטרה שיש בה כדי להיטיב עם נותן השוחד

האם כתבה בתקשורת יכולה להוות שוחד?

כפי שראינו, שוחד לא חייב להינתן בכסף, או בשווה כסף. הוא יכול להינתן בכל צורה וגם למטרה שיש בה כדי להיטיב עם נותן השוחד. מנגד, התמורה לשוחד יכולה להינתן בשלל דרכים, שמטרתן  קידום ענייניו ומטרותיו של נותן השוחד ע"י עובד הציבור כשמנגד עובד הציבור מקבל מנותן השוחד טובת הנאה חומרית או אחרת ובכלל זה קידום האינטרסים של עובד הציבור. 

מכאן, שביחסים האסורים של "תן וקח" שבין נותן השוחד לעובד ציבור, יכול זה לדרוש כי אותה טובת הנאה לא תהיה בהכרח חומרית אלא כזו שתשרת את האינטרסים של עובד הציבור. 

התמורה יכולה להיות, אם כך, גם על ידי ניצול התקשורת לקידום איש הציבור.  כתבות עיתונאיות יכולות בהחלט להוות שוחד, במקרה בו החשד למתן השוחד בא מגוף תקשורת במסגרתו נכתבות כתבות סיקור חדשותי על פעילותו של אותו איש ציבור והסובבים אותו באופן שמחמיא לעובד הציבור, וזאת תוך שאינן כוללות עובדות מסוימות או מתעלמות מביקורת וכיוב' . כתבה יכולה להיתפס כשוחד אם ניתן לאבחן באותו כלי תקשורת כתבות בעלות דפוס אוהד לאותו עובד ציבור והסובבים אותו, כאשר הדבר בולט לעומת שאר כלי התקשורת הממלכתיים במיוחד כאשר אין אותו כלי תקשורת ידוע כמזוהה פוליטית  עם האינטרסים אישיים של אותו עובד הציבור. 

כך לדוגמה, אייטם עיתונאי שיופיע באמצעי התקשורת יוכל להיתפס כשוחד, אם הוא חורג מהסטנדרט העיתונאי המקובל, ולא היה "נכנס" לשידוריו של אותו גוף תקשורת או לפרסומיו, לולא אותם יחסי "תן וקח" בין איש הציבור לבין כלי התקשורת.
חרף האמור לעיל, יש להדגיש, כי אין  בסיקור חיובי כשלעצמו, משום שוחד. אם עיתון מסוים תומך באידיאולוגיה של מועמד מסוים, ומביע את תמיכה בו ובדרכו הפוליטית והדבר נובע מתוך אידיאולוגיה גרידא, אין בכך כל עבירה.

לעניין זה, האלמנט המכריע הוא אם אותו הפרסום/סיקור של עובד ציבור בכלי תקשורת מניב לו רווח או טובת הנאה כלשהי, והאם בתמורה נוקט עובד הציבור פעולות שמטיבות עם אותו כלי תקשורת, בעליו או מי שקשור לסיקור בעניינו.

כך לדוגמה, אם כלי תקשורת מסוים אמור לקבל מימון מהמדינה, והשר שאחראי להקצבת תקציבים לעניין זה, זוכה לסיקורים חוזרים  המהדרים פועלו מאותו כלי תקשורת  ולבסוף מקצה את אותם תקציבים, תוך מתן העדפה לאותו כלי התקשורת המטיב – יכול שהדבר יעלה חשד לשוחד.

הקושי המרכזי להוכחה בעבירת השוחד נעוץ בצורך להראות, כי הדברים נעשו על מנת להביא למשוא פנים מצד עובד הציבור, וזאת בתמורה לקבלת טובות הנאה

מקרה תקדימי ועבירה שקשה להוכיח

הוכחת עבירת השוחד איננה קלה כלל ועיקר משום שעבירות אלו נעשות במחשכים, ולקושי של התביעה - אם יהיו ראיות לעבירת שוחד באמצעות כלי תקשורת - וכאשר היא תידרש לכך, תתווסף העובדה שזהו עשוי להיות מקרה השוחד הראשון בישראל, שבו יתכן שאתר אינטרנט חדשותי או כלי תקשורת  השייך לאיש עסקים כלשהו, מיטיב עם איש ציבור בכיר, תמורת מתן הטבות שישרתו את עסקיו האחרים.

הקושי המרכזי להוכחה בעבירת השוחד נעוץ בצורך להראות, כי הדברים נעשו על מנת להביא למשוא פנים מצד עובד הציבור, וזאת בתמורה לקבלת טובות הנאה. בית המשפט העליון נדרש לקושי להוכיח עבירות שוחד, וקבע כי כאשר אין די ראיות, ויש צורך להשלים את התמונה החסרה - יש להפעיל את השכל הישר".

בהקשר למה שמכונה "תיק 4000", בין הדברים שייבדקו, ומן הסתם נבדקים כבר בעת כתיבת שורות אלה, עומדת שאלת השיטה, אופי הסיקור של ראש הממשלה על ידי אותו כלי תקשורת לאורך זמן. השאלה, אם הכיסוי החיובי שלו זכה נתניהו ומקורביו היה סדרתי או לא, וכמובן חיונית לצורך הכרעה בשאלה אם אכן זה מהווה מתן שוחד.

בנוסף, יידרשו החוקרים לבחון את הטקסטים העיתונאיים שנכתבו אודות ראש הממשלה מנקודת מבט פרשנית, כמעט אקדמית. האם יש בטקסטים אלה את מידת הביקורתיות, שאמורה להיות בידיעה עיתונאית?

לצורך השוואה, עשויים החוקרים לנבור בטקסטים שנכתבו על ידי אותו כלי תקשורת בעבר, שנה או שנתיים קודם לכן. אופן בחינת הסיקור החיובי עשוי לכלול גם בדיקה אם נערך סיקור חוזר של אותו אירוע, שבו השתתף ראש הממשלה, באייטם נוסף שהופיע, למשל, על רעייתו, כדי להביא ליותר זמן סיקור או הדגשת הסיקור כחיובי.

התשובה המשפטית לשאלה העקרונית האם ניתן ככלל לתת שוחד באמצעות כתבות חיוביות מצד כלי תקשורת שישרתו אינטרס של איש ציבור - היא חיובית

דרישה לשנות ניסוחים מחזקת את תיזת השוחד

טענות שנשמעות בימים האחרונים בשמם של עיתונאים ועורכים בוואלה! על תכתיבים מההנהלה, דרישות לעדן ניסוחים כלפי נתניהו או להימנע מעריכת כתבות ביקורתיות אודותיו בעניינים הנוגעים לטוהר המידות - אם נכון הדבר, עשויות לחזק את הראיות למתן שוחד, אם בעלי אותו גוף תקשורת היו מעורבים בניסוח הכתבות.

יש להבדיל, מטבע הדברים, בין סיקור אוהד בכלי התקשורת המדובר, שמנוגד לסטנדרטים עיתונאיים, לבין מודעות בתשלום, שבהן ניתן לדבר בשבחו של איש הציבור או פועלו, כמעט ללא סייג. 

אם כך, התשובה המשפטית לשאלה העקרונית האם ניתן ככלל לתת שוחד באמצעות כתבות חיוביות מצד כלי תקשורת שישרתו אינטרס של איש ציבור - היא כן. האם החשד כי אלו פני הדברים בעניין "תיק 4000"? ימים יגידו.

לקבלת יעוץ מעו"ד סמי איליה, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
סמי איליה משרד עו"ד קבע פגישה עם סמי איליה משרד עו"ד

עו"ד סמי איליה בעל ניסיון של שנים רבות בתחום המשפט הפלילי החוקתי והמינהלי. הוא עבד במשך כ- 33 שנה באגף...

לפרופיל המלא