משמורת משותפת ושוויונית וביטול דמי מזונות

מזונות ילדים "בימים שאחרי" - כיצד השפיעה ההלכה המהפכנית על המציאות בשטח?

פורסם בתאריך 07.03.2018 הקטנת מזונות משמורת משותפת מזונות ילדים
משמורת משותפת ושוויונית וביטול דמי מזונות

ביולי 2017 נקבעה הלכה חדשה בנוגע למזונות ילדים. מספר חודשים אחרי, נשאלת השאלה כיצד השפיעה ההלכה החדשה בפועל על הורים שמתגרשים, האם וכיצד השתנו פני הדברים. 

רבות דובר על ההלכה החדשה הנוגעת לפסיקת מזונות של ילדים מעל גיל 6 (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15) שזכתה לכינויים בומבסטיים, דוגמת "רעידת אדמה" ו"שחר של עידן חדש". בחלוף מספר חודשים ניתן לבחון את השפעותיו של פסק הדין התקדימי בפועל, ולהסיק כיצד השתנו פני הדברים. 

אז מה קובעת ההלכה החדשה, כיצד היא שינתה את פני הדברים, מה קבעו בתי המשפט למשפחה בעקבותיה, מה התוכן שיצקו לתוכה והאם יש מי שמנצל לרעה את קיומה?

בפסק הדין התקדימי נפסק, כי אב לא ישלם מזונות לילד מעל גיל 6 (ועד גיל 15) כאשר הוא מקיים משמורת משותפת ושוויונית על ילדיו וכאשר רמת ההשתכרות שלו ושל האם דומה

מה קובעת ההלכה החדשה והמהפכנית בנוגע למזונות ילדים?

בפסק הדין התקדימי נפסק, כי אב לא ישלם מזונות לילד מעל גיל 6 (ועד גיל 15) כאשר הוא מקיים משמורת משותפת ושוויונית על ילדיו וכאשר רמת ההשתכרות שלו ושל האם דומה. פסק הדין התקדימי למעשה הכריע בשאלה כבדת משקל, וקבע עמדה אחידה לאחר פסיקות רבות וסותרות שנגעו לשאלה כיצד לחשב את דמי המזונות בהם חייב האב במקרה של הורות שוויונית ומשמורת משותפת. כלומר, מה הדין במקרה שבו הילדים חולקים את זמנם, שווה בשווה, בביתם של שני ההורים.

על פי החוק בישראל, הורה חייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו, ואם מדובר באב יהודי, אזי חיוב המזונות מחולק לשלוש תקופות

האם הפסיקה לא חלה על מקרים בהם האם היא ההורה המרכזי המגדל את הילד?

לא. על פי החוק בישראל, הורה חייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו, ואם מדובר באב יהודי, אזי חיוב המזונות מחולק לשלוש תקופות, כך: מגיל לידה עד גיל 6: חובת האב לשלם דמי מזונות הינה אבסולוטית מכוח הדין העברי (גם הדין השרעי מכיר בחובה זו); מגיל 6 עד גיל 15: האב חייב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, לרבות, מזון, ביגוד, מדור (מגורים), בריאות וחינוך. לגבי הוצאות אחרות, שאינו "הכרחיות" כגון חוגים, שיעורים פרטיים,  יחויב האב מ"דין צדקה", דהיינו רק בהתאם ליכולת הכלכלית שלו; מגיל 15 ועד גיל 18: חיוב מ"דין צדקה", דהיינו שני ההורים מחויבים לכלכל ולפרנס את ילדיהם לפי יכולתם הכלכלית. רק אם האב משתכר יותר מהאם, הוא יחויב במרבית מהמזונות של ילדיו; מגיל 18 ועד גיל 21: אלו "מזונות בגירים" וחלה חובה לשלם דמי מזונות מופחתים (1/3 מדמי המזונות שנקבעו) עד סיום השירות הצבאי או הלאומי. 

קביעות אלה רלוונטיות כל עוד האם מגדלת את הילדים, המתגוררים בבית ביחד עימה, והיא נושאת במימון כל הוצאותיהם ומילוי כל צורכיהם; האב, מאזן את הוצאותיה באמצעות העברת תשלום חודשי של דמי המזונות. אולם המצב שונה כאשר מתקיימת משמורת משותפת ושוויונית בין שני ההורים. במקרים אלה החלת הכללים הנ"ל גוררת מצב בלתי שוויוני ולא הוגן, שהרי האב, למעשה, נאלץ לשאת בכפל הנטל: האב מכלכל את ילדיו בימים אשר מתגוררים איתו בביתו, ובד בבד ממשיך לשלם דמי מזונות חודשיים, המועברים בקביעות לידי האם.

בעייתיות זו נדונה לא אחת בבתי המשפט לענייני משפחה והדעות בין השופטים נחלקו, עד שניתן פסק הדין המיוחל של בית המשפט העליון. בפסק דין מקיף, מעמיק, וחדשני זה הובאה לידי ביטוי המסקנה הגורפת של כל שבעת השופטים, בהחלטה שנתקבלה פה אחד.

ע"פ םסיקת העליון, כאשר הילדים בני למעלה משש שנים, כאשר המשמורת משותפת וההורות שוויונית, לא יושת על האב באופן אוטומטי תשלום דמי המזונות, אלא ייקבע בהתאם למאפיינים מגוונים של הצדדים

מה קובעת ההלכה החדשה בנושא מזונות ילדים?

פסק הדין קובע, כי במצב בו מדובר בילדים בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונותיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי משתנים מגוונים שייבחנו על ידי בית המשפט. כלומר, כאשר הילדים בני למעלה משש שנים, כאשר המשמורת משותפת וההורות שוויונית, לא יושת על האב באופן אוטומטי תשלום דמי המזונות, אלא ייקבע בהתאם למאפיינים מגוונים של הצדדים.

שיעור דמי המזונות שיוטל על האב והאם יהיה תלוי בגורמים הבאים: יכולותיהם הכלכליות היחסיות של האם והאב, מכלול המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; חלוקת המשמורת הפיזית בפועל: כמה זמן שוהה כל אחד מההורים עם הילדים בביתו; וכן נסיבות ספציפיות של המקרה

אילו מאפיינים יש לקחת בחשבון לשם קביעת גובה דמי המזונות וחלוקת נטל הנשיאה בהם בין ההורים? 

שאלה זו נשאלת רבות הן על ידי אמהות והן על ידי אבות שתוהים כמה מזונות עלי לשלם, לפי מה נקבע גובה המזונות וכדומה. פסק הדין התקדימי השיב על שאלות אלה בקובעו, כי שיעור דמי המזונות שיוטל על האב והאם יהיה תלוי בגורמים הבאים: יכולותיהם הכלכליות היחסיות של האם והאב, מכלול המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה; חלוקת המשמורת הפיזית בפועל: כמה זמן שוהה כל אחד מההורים עם הילדים בביתו; וכן נסיבות ספציפיות של המקרה.

מטרת ההחלטה התקדימית של בית המשפט היתה לתקן מצב פסול שהנציח עוול שנגרם לאבות לילדים משך שנים רבות

מדוע הלכה זו נחשבת "תקדימית" וכיצד היא שינתה את המצב הקיים?

רבים כינו את פסק הדין התקדימי כ"רעידת אדמה" ובשעה שכל אחד ניתח את משמעויותיה בהתאם לאינטרס שלו, בפועל ברור שדובר ב"שחר של עידן חדש". מטרת ההחלטה התקדימית של בית המשפט היתה לתקן מצב פסול שהנציח עוול שנגרם לאבות לילדים משך שנים רבות. המשמעות האמתית של הפסיקה היא המעבר המבורך לדיון לא רק באמהות ובזכויותיהן, אלא גם התייחסות למצבם של האבות, שפעמים רבות נדחקו אל חיי עוני של ממש, משום שנאלצו לשאת בעול מזונות הילדים, מבלי שכושר השתכרותם ומשך שהייתם עם הילדים נלקחו בחשבון. 

המצב שהיה קיים טרם הפסיקה המהפכנית הוביל לחוסר שוויון מהותי בין המגדרים, ואף, חמור מכך, דחק אבות רבים לחיים של חוסר ועוני: עקב סכום מזונות הגבוה שעליהם לשלם, הם אינם מסוגלים לדאוג לכלכלת ילדיהם כאשר הם שוהים עימם, שלא לומר להתקיים בכבוד. לא פעם אבות נאלצו לחזור לבית ההורים, או לשכור דירה קטנה ולצמצם משמעותית את הוצאותיהם. עובדות אלה אף גררו פגיעה בילד עצמו, ממנו נשללו "תנאים של בית" בזמן שהייתו עם אביו, שמצבו כמי שנאבק על קיומו ומתקיים בדוחק פוגע בטובת הילד. 

כיצד מיישמים בתי המשפט את ההלכה החדשה הקובעת את ביטול דמי המזונות במשמורת משותפת ושוויונית?

אכן מרתק לבחון כיצד הלכה מהפכנית זו מיושמת באופן מעשי. נראה כי השופטים עדין למדים את הנושא ואין אחידות בתוכן שהם יוצקים אל ההסדר החדש. עם השנים סביר, כי תיווצר יותר אחידות בפסיקה. רוב הפסיקות החדשות הנוגעות לדמי מזונות במשמורת משותפת מאמצים את ההלכה החדשה ומחילים אותה. כך, למעשה, נקבע לא אחת כי כל הורה יישא בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, יכלכל אותם וידאג לכל צרכיהם בעת מגוריהם עימם. בכך הוצאות אלה "יתקזזו" ולא יהיה צורך להעביר דמי מזונות בין הורה אחד לאחר. יש עדיין שופטים שלא "ממהרים" “לקצץ" בגובה המזונות המוטלים על האב; אם כי המגמה ברורה: כאשר הנסיבות מצדיקות החלת דמי מזונות שוויונית, יוכל האב לחלוק עם האם בנטל המזונות.

במסגרת פסק הדין התקדימי מובהר, כי ההלכה תחול רק כאשר יש הורות שוויונית של ממש, כלומר, אין הכוונה לשוויון מעושה אלא למשמורת משותפת אמיתית

מהן הנסיבות המצדיקות החלה שוויונית של מזונות ילדים על שני ההורים?

במסגרת פסק הדין התקדימי מובהר, כי ההלכה תחול רק כאשר יש הורות שוויונית של ממש, כלומר, אין הכוונה לשוויון מעושה אלא למשמורת משותפת אמיתית. בפועל, שופט שיבחן את נסיבות העניין יתן דגש רב לשאלות הבאות: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, שיתוף פעולה רציף בין ההורים, מגורים סמוכים (לפחות באותה העיר), מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הקטין, קשר תקין בין כל אחד מההורים ובין הקטין. שיקול נוסף שיילקח בחשבון הוא רצון הקטין: בית המשפט יבחן האם הקטין בכלל חפץ לגור בשני בתים שונים ולחלק את זמנו באופן שווה ביניהם. 

עוד תהיה התייחסות לחלוקת השהייה עם הקטין בפועל: כדי להחיל מזונות שוויוניים קיימת דרישה שתחול חלוקה שוויונית בשהות הקטין בבית כל אחד מההורים, סך מצטבר של שבעה לילות מתוך ארבע עשרה לילות או חמישה עשר ימים מתוך שלושים ימים.

פסק הדין התקדימי מבהיר, כי על בית המשפט לענייני משפחה להבטיח שצורכי הקטין וטובתו לא יפגעו וכי צרכיו יסופקו במלואם. כמובן שישנם גם חסרונות בדרך ליישומה של הלכה זו ואף יש מי שעשוי לנצל את ההליך לרעה, כפי שקורה לא מעט מאז יולי 17.

החשש המרכזי נעוץ בניצול לרעה של פסק הדין על ידי אבות שידרשו "משמורת משותפת", חרף העדר רצון אמתי לגדל את ילדיהם, או בהעדר מסוגלות לכך, תוך ניצול ההלכה כאמצעי סחיטה וככלי ניגוח נוסף במאבק הגירושין

מי עשוי לנצל לרעה את ההליך ובאיזה אופן?

כפי שצוין בפסק הדין עצמו, יישומה של ההלכה הרצויה עשוי לגרור השלכות שליליות אפשריות. כך, למשל, החשש המרכזי נעוץ בניצול לרעה של פסק הדין על ידי אבות שידרשו "משמורת משותפת", חרף העדר רצון אמתי לגדל את ילדיהם, או בהעדר מסוגלות לכך, תוך ניצול ההלכה כאמצעי סחיטה וככלי ניגוח נוסף במאבק הגירושין. לצד החשש מניצול ההלכה לרעה על ידי אבות המנסים מטרה להתחמק מתשלום המזונות, קיים חשש נוסף, לפיו, פסק הדין יגרור "מטר" של  תביעות על בתי המשפט, מאחר ששאלת המזונות "נפתחה" כעת לדיון מחודש  ואבות רבים ינסו לשנות את ההסדרים לגביהם.

המשפחה מתפרקת בעת גירושי ההורים

יובהר, כי פסיקת מזונות ומשמורת איננה סופית וניתנת לשינוי, כך שתמיד ניתן להגיש תביעה לאור פסק הדין התקדימי - גם אם ההליכים הסתיימו שנים קודם לכן ואף אם נחתם הסכם בעניין. בכל מקרה, בתי המשפט ישקלו את הנסיבות החדשות כאשר שיקול העל – הוא טובת הקטין.

האם מאמר זה עזר לך?
סיון טל יחזקאל, משרד עורכי דין קבע פגישה עם סיון טל יחזקאל, משרד עורכי דין

סיון טל- יחזקאל, עו"ד ומגשרת בעלת ניסיון מקצועי כעורכת דין, העוסקת בתחום של דיני משפחה למעלה מעשור. לאורך כל שנות...

לפרופיל המלא