בימ"ש השלום בחדרה דן בתביעה שנסבה על שאלת חיוב התובע, תושב המועצה המקומית פרדס-חנה – כרכור ובעל נכס מקרקעין בתחומה, בהיטל סלילת כביש ודמי השתתפות בסלילת מדרכה על-פי חוק העזר החל ובהתחשב בהוראותיו של הסכם שערכו הצדדים בשנת 2001.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מקרקעין
פסק הדין עסק בשאלה של פרשנות חוזה ע"פ לשונו, ובמחויבות מועצה מקומית לעמוד בדרישות חוק עזר מטעמה, על אף שלטענתה אינן מתאימות למציאות הקיימת.
בפסק דין זה התקבלה במלואה תביעת התובע - תושב בשטח מועצת פרדס חנה-כרכור(הנתבעת) - להשבת כספי היטל סלילה ומדרכה שבהם חוייב ונדונה משמעותו תוקפו והרלוונטיות של חוק העזר העירוני.
בין התובע למועצה המקומית פרדס חנה נכרת הסכם בשנת 2001 בעת בניית כיכר בסמוך למגרש התובע- ממגרש התובע הופקע בהסכמה שטח לצורך בניית הכיכר, ואילו המועצה התחייבה למס' תנאים ביניהם שלא יגבה היטל סלילה ומדרכה אלא אם תיבנה במגרש התובע בניה חדשה.
בשנת 2008 התבצעה סלילת כביש חדש בסמוך למגרש. במהלך שנה זו ביצע התובע חלוקה באופן שמגרשו חולק לשלושה מגרשים. כתנאי להיתר שביקש חויב התובע בדמי סלילה ומדרכה – אותם שילם תחת מחאה ועתה הוא מבקש את השבתם.
על שניים מהמגרשים שבהם מתכוון לבנות, שילם התובע את דמי הסלילה והמדרכה בהם חויב. המחלוקת נותרה לגבי חיוב היטל הסלילה והמדרכה של "מגרש האם".
הפירוש - ע"פ לשון החוזה עצמו
בפסק הדין נקבע, כי משמעותו של ההסכם אינה כטענת התובע, לפיה התובע פטור מדמי סלילה, ואף לא כטענת המועצה (שאין לתנאי בהסכם הנוגע להיטל הסלילה כל נפקות) אלא על פי לשון החוזה עצמו, כלומר: משמעות ההסכם היא דחיית מועד גביית היטל הסלילה ודמי השתתפות בסלילת מדרכה למועד שבו תתווסף בניה למגרש.
נפסק, כי משום שחיוב המועצה נשלח לגבי מגרש האם מבלי שהתמלא התנאי שבהסכם – ולא אגב בניה חדשה- על המעוצה להשיב את הכספים שגבתה.
המועצה לא פעלה ע"פ תנאי חוק העזר
דיון נוסף בפסק הדין נגע לגביית דמי השתתפות בשל סלילת מדרכה.
גם בנוגע למחלוקת זו נקבע, כי המועצה לא פעלה על פי תנאי חוק העזר, ולא פנתה לתובע על מנת שיבצע את הסלילה בעצמו, כפי שמורה חוק העזר.
השופטת קרן אניספלד קבעה, כי על אף שכיום המציאות מורה, כי אין להטיל סלילת מדרכה על בעל נכס גובל, וכי מדרכה צריכה להיסלל כמקשה אחת בידי הגורמים המקצועיים, פתוחה הדרך בפני המועצה לעדכן את הוראות חוק העזר שלה עצמה, וכל עוד לא עשתה כן עליה לעמוד בדרישות שהציבה לעצמה.
יצויין, כי שאלת חיוב בדמי השתתפות לסלילת מדרכות נמצאת בדיון בבית משפט העליון וטרם הוכרעה והדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין.
בסיכום, תביעת התובע התקבלה במלואה, להשבת כספי היטל סלילה ומדרכה שבהם חוייב.
(ת"א 3357-02-09 מיכאל מנור נ' מועצה מקומית פרדס-חנה – כרכור)
ביהמ"ש קיבל תביעה להשבת כספי היטל סלילת מדרכה
בימ"ש השלום בחדרה קבע, כי יש לפרש חוזה ע"פ לשונו, ופסק כי על המועצה המקומית פרדס-חנה כרכור לעמוד בדרישת חוק העזר מטעמה

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.


