כמו כל עובד אחר, גם עובדים המשרתים בכוחות הביטחון - שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, אנשי קבע בצבא, חיילים בסדיר וכו' - זכאים לפיצוי ושיקום, במקרים בהם נפגעו בתאונת עבודה/מהלך השירות, הנגרמת במהלך שירותם וכתוצאה מהשירות.
עד לאחרונה, הגוף שהיה אחראי לטיפול באנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך השירות/תאונת עבודה, היה אגף השיקום של משרד הביטחון. ועדת גורן שדנה בנושא המליצה לאחרונה כי הטיפול בזכויות אלה יועבר לאחריות המוסד לביטוח לאומי. כך, באפריל 2017, תוקן חוק הביטוח הלאומי והתווסף אליו פרק י"ג, העוסק בזכויות משרתי כוחות הביטחון.
החוק קובע כי הטיפול במיצוי זכויות ובשיקום, עקב פגיעה בעבודה/מחלת מקצוע/מיקרוטראומה אצל כל מי שהם אנשי כוחות הביטחון, יועבר במלואו לענף נפגעי תאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי
מה קובע חוק הביטוח הלאומי, בנוגע לתאונות עבודה או פגיעות של משרתי כוחות הביטחון במהלך שירותם?
החוק קובע כי הטיפול במיצוי זכויות ובשיקום, עקב פגיעה בעבודה/מחלת מקצוע/מיקרוטראומה אצל כל מי שהם אנשי כוחות הביטחון, יועבר במלואו לענף נפגעי תאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי. בנוסף, קובע החוק כי המקרים היחידים שיישארו תחת אחריות אגף השיקום של משרד הביטחון הם מקרים שהתרחשו לפני אפריל 2017 או מקרים שאירעו לחייל סדיר במהלך פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות מבצעית.
בנוסף, קובע החוק כי לא ניתן להגיש דרישה להכרה כנפגע לשני הגופים. כך, מי שתביעתו נדחתה על ידי משרד הביטחון לפני אפריל 2017, אינו יכול להגיש את הבקשה שוב, לאחר העברת זכויותיו לביטוח הלאומי.
לבסוף, החוק קובע כי כל מי שהוכרו כנפגעי תאונת עבודה על ידי משרד הביטחון, לפני אפריל 2017 וחלה החמרה במצבם לאחר מכן - הטיפול בהם יישאר תחת אחריות משרד הביטחון ולא יועבר לביטוח הלאומי.
מה קובע החוק לגבי חיילים בשירות סדיר שנפגעו בעת שירותם?
החוק עושה הבחנה בין חייל בשירות סדיר שנפגע במסגרת פעילות מבצעית או באימון לקראת פעילות כזו, לבין חייל בשירת סדיר שנפגע בכל מסגרת אחרת בעת שירותו, כמו: תאונה בעת שיצא ל"חמשוש" או תאונה שאירעה במסגרת השירות בבסיס שהפעילות בו אינה קרבית.
החוק קובע כי הטיפול בכל מי שנפגע בפעילות מבצעית, יישאר תחת אחריות אגף השיקום של משרד הביטחון; וכי כל השאר יטופלו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
למעשה, ברוב המקרים, לכל מי שמשרת בכוחות הביטחון עדיף להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא ע"י משרד הביטחון
האם זכויות המשרתים בכוחות הביטחון נפגעו עקב המעבר?
באופן מפורש, התשובה: לא! למעשה, ברוב המקרים, לכל מי שמשרת בכוחות הביטחון עדיף להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי - ולא על ידי משרד הביטחון, אך האבחנה המדויקת בעניין זה תלויה במספר משתנים שראוי לבחון אותם בכל מקרה לגופו.
הזכויות המשולמות לנפגע שירות ממשרד הביטחון נגזרות משכר של דרגה 17 בדירוג המנהלי של עובדי המדינה, העומד על כ-8,000 שקל. לעומת זאת, בביטוח הלאומי גובה השכר ממנו נגזרות הזכויות המשולמות לנפגע תאונת עבודה מחושב לפי ממוצע שכרו בשלושת החודשים האחרונים לפני החודש שבו אירעה הפגיעה.
לצורך השוואה: עובד שב"ס שנקבעו לו 10% נכות זמנית והשכר שלו עומד על 15 אלף שקלים בחודש ברוטו, יקבל מהביטוח הלאומי פיצוי בסך כ-1,200 שקלים בחודש. זאת, בעוד שלו היה עניינו נדון על ידי משרד הביטחון, גובה הפיצוי החודשי לתקופת הנכות הזמנית היה כ-450 שקלים בחודש בלבד. זהו הבדל משמעותי.
ישנו רק תחום אחד, שבו יש יתרון יחסי למי שזכויותיו משולמות על ידי משרד הביטחון. זהו תחום הזכויות הנלוות, כגון: לימודים לצרכי שיקום
האם ישנם הבדלים נוספים באופן הפיצוי, בין משרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי?
ישנו רק תחום אחד, שבו יש יתרון יחסי למי שזכויותיו משולמות על ידי משרד הביטחון. זהו תחום הזכויות הנלוות, כגון: לימודים לצרכי שיקום. בתחום זה, הזכויות אטרקטיביות הרבה יותר במשרד הביטחון.
זכות נלווית אחרת למשל היא זכאות לרכב/זכות לניידות, הניתנת במשרד הביטחון באחוזי נכות מסוימים בצורה אוטומטית ומוגדרת. לעומת זאת, בביטוח הלאומי יש להגיש תביעה נפרדת למשרד הבריאות לקביעת אחוזי ניידות ושם הקריטריונים שונים במעט, והתביעה נבחנת על פי קריטריונים מחמירים יותר, באופן יחסי.
לבסוף, במשרד הביטחון ניתנת הנחה בארנונה גם עבור אחוזי נכות נמוכים, יחסית לביטוח הלאומי (שם הנחה בארנונה ניתנת רק עבור אחוזי נכות גבוהים מאוד).
בסופו של דבר, גם היתרון היחסי הזה מתקזז מול הסכומים הגבוהים יותר בצורה משמעותית, המשולמים במסגרת הביטוח הלאומי עבור הזכויות העיקריות של נפגעי תאונת עבודה.
החישוב שנעשה עבור חייל קרבי, שהמשכורת שלו נמוכה יחסית, נעשה לפי הקריטריונים של משרד הביטחון
האם חיילים בסדיר מפסידים מהסדר חקיקה חדש זה?
גם כאן, התשובה המפורשת: לא! החישוב שנעשה עבור חייל קרבי, שהמשכורת שלו נמוכה יחסית, נעשה לפי הקריטריונים של משרד הביטחון. כלומר: לפי שכר בסך של כ-8,000 שקלים (גבוה כמעט פי 5 או 6 משכרו של חייל!). לכן, ברור מדוע עדיף לחיילים שנפגעו בפעילות מבצעית בעת שירותם הסדיר, שזכויותיהם ישולמו על ידי משרד הביטחון ולא על ידי המוסד לביטוח לאומי.
חיילים אלה ירוויחו גם מכך שסל השיקום והזכויות הנלוות המוענקות על ידי משרד הביטחון רחב ואטרקטיבי יותר, לעומת סל השיקום והזכויות הניתנים על ידי הביטוח הלאומי.
מדוע כה חשוב להיעזר בליווי משפטי, בעת הגשת בקשה להכרה כנפגע במהלך השירות/נפגע עבודה?
בכל פעולה הנוגעת לדרישת פיצוי בגין נזק שנגרם לאדם - בעבודה או בכל מקום או אירוע אחר - מומלץ תמיד להגיש את הבקשה לאחר ייעוץ משפטי, שיאפשר לתובע למקסם את זכויותיו ולוודא שלא יעשה טעויות, שיעלו לו בהפסד פוטנציאלי של ממון רב.
בהגשת תביעה של מי שנפגע בעת שירותו בכוחות הביטחון, הדברים נכונים כפל כפליים. זאת, גם מאחר שהמעבר לביטוח לאומי חדש יחסית ועדיין סובל מקשיי קליטה. למוסדות הביטחוניים עצמם לא תמיד ברור מהו הנוהל להגשת הבקשה, אילו טפסים צריך למלא ומי צריך לחתום עליהם, לצורך הגשת התביעה לביטוח לאומי. לעתים, אדם מגיש תביעה בטעות למשרד הביטחון - ועד שמשרד הביטחון מטפל בבקשה ומגלה כי יש להעביר אותה לביטוח הלאומי, עלולים לחלוף מספר חודשים.
לסיכום: בכל מקרה של פגיעה/תאונת עבודה, במהלך שירות בכוחות הביטחון, מומלץ ביותר לפנות לייעוץ מקצועי, שיוכל להדריך את הנפגע ולסייע לו למקסם את זכויותיו.
* עו"ד אלי דמרי מתמחה בדיני ביטוח לאומי
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
