פרשת סא"ל אייזנר - האם יועמד לדין?

טיפול הרשויות בפרשת הירי בנעלין מהווה אינדיקציה כיצד ראוי ונכון לפעול במקרה הנוכחי

פורסם בתאריך 19.04.2012 ספק סביר דין משמעתי חוק השיפוט הצבאי
man silhouette

פרסומו של הסרטון בו נראה סגן מפקד חטיבת הבקעה סא"ל אייזנר, מכה פעיל מדנמרק, ככל שניתן לצפות במגבלות העריכה, מעלה לכאורה, את אייזנר חובט בנשקו בבחור צעיר העומד לידו, ללא התגרות מוקדמת.
מבלי להתיימר לשפוט את הדרכים הנתונות לרמטכ"ל לפעול במקרה זה, קיים סיכוי לא מבוטל, כי בתום חקירת המשטרה הצבאית, יועמד אייזנר לדין.

הדין הצבאי מאפשר הליכה בשני מסלולים:

העמדה לדין משמעתי
הראשון, העמדה לדין משמעתי בפני מפקד הגבוה בדרגה מאייזנר, המשמש כקצין שיפוט בכיר מיוחד. זהו מסלול קל יותר, באשר סמכותו של קצין שיפוט מוגבלת להטלת עונש אחד היכול לנוע בין התראה, ריתוק, נזיפה, קנס ומחבוש (עד 30 יום) וכן תשלום פיצויים לנפגע.
הנאשם בדין משמעתי אינו זכאי לייצוג סניגור. המדובר בהליך קצר ותכליתי, המתקיים תוך 30 יום מקבלת דו"ח חקירת המשטרה הצבאית. לכאורה, ניתן יהיה להעמיד את אייזנר לדין משמעתי בגין עבירת התנהגות שאינה הולמת ובכך לסיים את הפרשה.

העמדה לדין פלילי
המסלול השני הינו העמדה לדין פלילי בפני בית הדין הצבאי המיוחד בקריה, המוסמך לשפוט קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה. בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תוכל הפרקליטות הצבאית להגיש נגד אייזנר כתב אישום בגין עבירות צבאיות של התנהגות שאינה הולמת (סעיף 130) ושימוש בלתי חוקי בנשק (סעיף 85) בעקבות הכאת הפעיל הדני בנשק.
העונש המירבי לצד עבירות אלה נע בין שנה לשנתיים מאסר בפועל. כמו-כן, ניתן להאשים בעבירות פליליות המנויות בחוק העונשין, כגון: תקיפה הגורמת חבלה ממשית (סעיף 380), או פציעה בנסיבות מחמירות (סעיף 335 (א)(1)). העונש המירבי בגין עבירות אלה נע בין שלוש לשש שנות מאסר. 

הוכחה מעבר לכל ספק סביר
העמדה לדין פלילי בבית דין צבאי מאפשרת ייצוג ע"י סניגור, הבאת עדים וניהול משפט פלילי כהלכתו, במסגרתו נפרשות הראיות במלואן ע"י התביעה הצבאית, עליה מוטל הנטל להוכיח האשמה מעבר לכל ספק סביר.

אייזנר צוטט בתקשורת כמי שאמר: "לא הייתי צריך להניף את הנשק". אם יוכח כי כך אמר, הדבר יעמוד בעוכריו, והוא ייחשב כמי שהודה במעשה. מצד שני, אייזנר יוכל להביא להגנתו את עברו הצבאי המפואר ושורת עדי אופי ולהילחם על חפותו וכבודו.

העמדה לדין בעשור האחרון
הסטטיסטיקה הצבאית מלמדת, כי בעשור האחרון, נוהגת הפרקליטות הצבאית להעמיד לדין חיילים בגין עבירות "מבצעיות", כגון תקיפה וחבלה של פלסטינים ללא הצדקה במסגרת פעולה צבאית. מפרסום הפרקליטות הצבאית באתר הרשמי, בין השנים 2000-2009 הועמדו לדין 153 חיילים בגין עבירות "מבצעיות" כלפי פלסטינים, מהן 53 בגין עבירות אלימות, 31 בגין עבירות ירי והיתר בגין עבירות רכוש (כגון ביזה) ואחרות.
ניתן לומר, כי תרמו לכך הדיווח התקשורתי והפרסום הנרחב של סרטונים המתעדים מעשים חמורים.

פרשת הירי בנעלין - מקרה בוחן?
אחת הפרשיות הבולטות בשנים האחרונות, המזכירה את המקרה של אייזנר, הינה פרשת ה"ירי בנעלין". טיפול הפרקליטות הצבאית בפרשה והביקורת שספגה מבית המשפט העליון, מהווה אינדיקציה כיצד ראוי ונכון לפעול במקרה הנוכחי.

בשנת 2008 פורסם סרטון בו נראה מג"ד סא"ל עומרי בורברג אומר לחייל לאונרדו קוראה ששירת תחת פיקודו, לירות כדור גומי בעציר הפלסטיני אבו רחמה, שהיה כפות באזיקים ועיניו היו קשורות. החייל ירה כדור על אבו רחמה ופגע ברגלו. הפרסום גרר סערה תקשורתית וביקורת הציבורית, אשר הביאו להעמדתם לדין פלילי של המג"ד והחייל. תחילה, החליטה הפרקליטות הצבאית לייחס להם עבירה מינורית של התנהגות בלתי הולמת.

אבו רחמה וארגוני זכויות האדם עתרו לבג"ץ בדרישה לשנות את סעיפי כתב האישום ולהעמיד לדין את השניים בעבירות פליליות חמורות בהרבה.
בפסק דין שניתן ע"י השופטת פרוקצ'ה ביום 1.7.09 בהסכמת השופטים א. רובינשטיין וח. מלצר, התקבלה העתירה. כתב האישום בוטל והפרקליט הצבאי הראשי הצטווה להגיש כתב אישום בעבירות המשקפות את חומרת המעשה. בעקבות פסק הדין, הוגש נגד המג"ד והחייל כתב אישום חדש, בו ייוחסו להם עבירות נוספות של איומים ושימוש בלתי חוקי בנשק.

עיון בפסק הדין הארוך והמנומק מגלה את הדרך הראויה לבחון מעשי אלימות של מפקדים וחיילים במסגרת פעילות מבצעית. כדברי כב' השופטת פרוקצ'ה : "נסיבות הארוע, כפי שהן מתוארות בכתב האישום, משקפות בראש ובראשונה, כשל ערכי-מוסרי  עמוק, מבחינת המג"ד והחייל כאחד. כשל זה הוא העומד במוקד הארוע, והוא האמור לשמש ציר  מרכזי שעליו יש להשתית את בחירת הנורמה הפלילית אשר תשקף את טיבם ואת חומרתם של  המעשים הנדונים.....הפגיעה הקשה בנורמות המוסריות העומדות ביסוד הערכים המכוונים את  פעיליות של הצבא היא העומדת במרכז ההפרה הנורמטיבית שהתרחשה באירוע זה, ועליה יש  לשים את מרכז הכובד בבחירת סעיף העבירה הרלוונטי לאישום...טיב התנהגותם של מפקד בכיר  בצה"ל וחייל הסר למרותו כלפי עצור במשמורת הצבא, המוחזק כשהוא כפות בידיו וקשור  בעיניו, היא האמורה להוות גורם מכריע בבחירת הנורמה הפלילית...”

בעתיד הקרוב, עשויות בוודאי להיות מוגשות עתירות לבג"ץ, בפרשת אייזנר ההולכת ומתפתחת. מוטב שדברי בית המשפט העליון בפרשת הירי בנעלין, יהיו לנגד עיני הפרקליט הצבאי הראשי ויתר העוסקים במלאכה.

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם