open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          טעות בתשלום האגרה: לא נעים, לפעמים נורא

          פסיקה חדשה של בית המשפט העליון קובעת מהם התנאים לפיהם ייקבע כי היה סיווג שגוי של ההליך ולכן שולמה אגרת בית משפט בסכום נמוך מדי

          פורסם בתאריך  הגשת ערעור תשלום אגרה בית המשפט העליון
          טעות בתשלום האגרה: לא נעים, לפעמים נורא

          פתיחה של כל הליך משפטי בישראל כרוכה בתשלום אגרה. האגרות הן חלק מדרכה של מערכת המשפט לממן את ההליכים המשפטיים השונים ולסנן תביעות והליכי סרק, שהיו מציפים את המערכת בהיעדר אגרה. גובה האגרה משתנה בהתאם לסיווג ההליך המשפטי ונקבע בתקנות בעניין אגרות שהותקנו בשנת 2007 בתקנות בתי המשפט. 

          במשפט האזרחי, לא אחת, צדדים להליך מנסים "להתחכם" ומסווגים במכוון את תביעתם לפי תקנה המאפשרת תשלום אגרה מופחתת. כך, הם מנסים לחסוך לעצמם עשרות אלפי שקלים ולעתים אף מאות אלפי שקלים בתשלום אגרה. אחרים טועים ומסווגים סיווג לא נכון, בתום לב. כך או כך, לסיווג שגוי של התביעה והאגרה הנלווית לפתיחת ההליך המשפטי יש שתי משמעויות מרכזיות, בהן נדון בהרחבה במאמר זה.

          ראשית, סיווג שגוי עשוי להוות עילה לדחיית התביעה על הסף או למחיקתה, מבלי שטענותיה יידונו לגופן

          מהי משמעותו של סיווג שגוי של האגרה?

          ראשית, סיווג שגוי עשוי להוות עילה לדחיית התביעה על הסף או למחיקתה, מבלי שטענותיה יידונו לגופן. שנית, גם אם הסיווג מתוקן והתובע משלים ומשלם את האגרה הנכונה - הסיווג השגוי שנעשה על ידי בעל הדין במקור מהווה פתיחה של ההליכים "ברגל שמאל". הסיווג השגוי מרמז לבית המשפט על חוסר תום לב אפשרי ועשוי להשפיע על החלטת השופטים בתיק, בבואם לדון בתביעה לגוף העניין, במיוחד בתובענות הדורשות מפותח ההליך, התובע, לנהוג בתום-לב מוגבר. דוגמה מצוינת לכך היא סיווג התביעה על פי תקנה 3.

          תקנה 3 בתקנות בתי המשפט (אגרות) קובעת כי יש הליכים שבהם תשולם אגרה מופחתת. מדובר ברשימה הכוללת 15 הליכים שונים, שבהם האגרה המופחתת מוצדקת

          מה קובעת תקנה 3 בתקנות האגרות?

          תקנה 3 בתקנות בתי המשפט (אגרות) קובעת כי יש הליכים שבהם תשולם אגרה מופחתת. מדובר ברשימה הכוללת 15 הליכים שונים, שבהם האגרה המופחתת מוצדקת, מאחר שלא ניתן לבטא את השווי הכספי של התביעה. 

          לעומת זאת, בתביעות שבהן ניתן לכמת את התביעה בסכום כספי ברור, גובה האגרה נקבע לפי שווי התביעה. לעתים, מדובר בהפרש בסך עשרות אלפי שקלים ואף מאות אלפי שקלים בגובה האגרה. לכן, ברור מדוע תובעים רבים מנסים לסווג את תביעתם בסיווג המאפשר תשלום אגרה מופחתת.

          אחד מ-15 ההליכים המצדיקים אגרה מופחתת הוא "צו עשה" וכך צדדים מנסים לבקש "צו למסירת חפץ" שעניינו שטרות, המחאות, מזומנים, מניות, דברי ערך אחרים (יהלומים וכיו"ב) וליהנות מתשלום אגרה מופחת. לאחרונה (7.11.2018) ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון (רע"א 5550/18 יצחקי-וינברגר נגד מגדל השעון בע"מ; משרד הח"מ היה צד להליך זה) הכולל "מורה נבוכים" המסדיר את תקנה 3 ואת העניין שעלה בתיק שסווג לכאורה כ- "צו למסירת חפץ" ומסביר כיצד יש ליישמם. 

          הוגשה נגד הח"מ תביעה למסירת המחאה, שלכאורה נטען שמצויה ברשותו כנאמן, המחאה של לקוח בסך חמישה מיליון שקלים. התובעת סיווגה את התביעה כתביעה ל-"צו למסירת חפץ". כלומר: הליך משפטי שהאגרה בו עומדת על מעט יותר מאלף שקל

          מה קבעה פסיקת העליון? 

          הפסיקה התקבלה בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש הח"מ על החלטת ערכאה שיפוטית נמוכה יותר (ביהמ"ש המחוזי). מלכתחילה, הוגשה נגד הח"מ תביעה למסירת המחאה, שלכאורה נטען שמצויה ברשותו כנאמן, המחאה של לקוח בסך חמישה מיליון שקלים. התובעת סיווגה את התביעה כתביעה ל-"צו למסירת חפץ". כלומר: הליך משפטי שהאגרה בו עומדת על מעט יותר מאלף שקל. 

          משרד הח"מ העלה טענות הגנה שונות, לרבות טענת הגנה בסיסית כי ההמחאה המדוברת אינה מצויה בידיו ומעולם לא הייתה מצויה בידיו והח"מ לא כיהן כ-"נאמן" של הצדדים. מעבר לכך, הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, בשל סיווג שגוי ותשלום אגרה נמוכה

          מה היתה תשובת הנתבע? 

          לגופו של עניין, משרד הח"מ העלה טענות הגנה שונות, לרבות טענת הגנה בסיסית כי ההמחאה המדוברת אינה מצויה בידיו ומעולם לא הייתה מצויה בידיו והח"מ לא כיהן כ-"נאמן" של הצדדים. מעבר לכך, הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, בשל סיווג שגוי ותשלום אגרה נמוכה. הטענה היתה כי גובה האגרה היה צריך להיקבע בהתאם לשווי ההמחאה וכי על התובעת היה לסווג זאת בהתאם ולשלם אגרה בסך כ-62 אלף שקלים וכי אף מדובר בתובענה כספית מוסווית כנגד הלקוח. 

          כבוד הרשמת נועה גרוסמן קיבלה את טענות ההגנה בעניין האגרה, וקבעה כי על התובעת לסווג את תביעתה מחדש ולשלם את האגרה במלואה או שתביעתה תסולק. התובעת לא השלימה עם קביעה זו, והגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת הרשמת. התובעת טענה כי המחאה היא חפץ, שאין לו שווי כספי וכי היא רק ביקשה "צו עשה" או "צו למסירת חפץ"; ולכן, לטענתה, היא צריכה לשלם אגרה מופחתת, ללא קשר לסכום הכתוב בהמחאה. 

          כבוד השופטת שרה דותן קיבלה את הערעור, קבעה שסיווג התביעה במקור היה תקין וכי יש לבטל את החלטת הרשמת ולשמוע את הטענות בתביעה המקורית לגופן, בלי צורך להשלים אגרה נוספת

          מה קבע ביהמ"ש המחוזי?

          כבוד השופטת שרה דותן קיבלה את הערעור, קבעה שסיווג התביעה במקור היה תקין וכי יש לבטל את החלטת הרשמת ולשמוע את הטענות בתביעה המקורית לגופן, בלי צורך להשלים אגרה נוספת. בעקבות זאת, הגיש משרד הח"מ בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בערעור חזר משרד הח"מ על הטענה המקדמית כי התובעת אינה זכאית כלל להתחיל בהליך המשפטי, משום שסיווגה את התביעה בסיווג שגוי ולא שילמה את האגרה המלאה. 

          יש לציין כי מדובר בסוג בקשה שבית המשפט העליון מקבל לעתים רחוקות בלבד. במקרה זה, בקשת רשות הערעור התקבלה וביהמ"ש העליון הסכים לתת רשות ערעור ודן בדברים לגופם.

          ביהמ"ש העליון קבל את הערעור, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, והחזיר את החלטת הרשמת על כנה

          האם ביהמ"ש העליון קיבל את טענות הערעור לגופן?

          הטענות אכן התקבלו. כבוד השופטים יצחק עמית, דפנה ברק ארז ויעל וילנר קיבלו את הערעור, ביטלו את החלטת בית המשפט המחוזי, והחזירו את החלטת הרשמת על כנה. הם קיבלו את הטענה כי המחאה אינה חפץ וכי ניתן בהחלט לחשב את שווי האגרה שיש לשלם בתביעה לקבלתה, בהתאם לסכום הכתוב בהמחאה. פסק הדין מפרט וסוקר את הנסיבות בהן ניתן וראוי ליתן שווי כספי לתובענה ולחייב בתשלום אגרה בהתאם, ואת יחסי הגומלין בין תקנות אגרות בתי המשפט לתקנות אגרות ההוצאה לפועל. 

          ה"טיפ" החשוב ביותר בעקבות ההלכה החדשה הוא כי יש לוודא שאתם מבצעים סיווג נכון של תביעתכם ומשלמים אגרה מתאימה

          מה ניתן ללמוד מההלכה החדשה של העליון?

          ה"טיפ" החשוב ביותר בעקבות ההלכה החדשה הוא כי יש לוודא שאתם מבצעים סיווג נכון של תביעתכם ומשלמים אגרה מתאימה. אחרת, ההליך יבוטל ותביעתכם תידחה על הסף או תימחק! בנוסף, סיווג שגוי - גם אם ניתן לתקנו בדיעבד - מהווה פתיחה לא טובה של ההליך המשפטי. 

          ה"טיפ" השני הוא דווקא לא לתובעים אלא למי שנתבע ולבא כוחו: מומלץ לבדוק היטב מה סיווג התביעה שהוגשה והאם שולמה האגרה המתאימה. ייתכן מאוד שתחסכו זמן וכסף, על ידי דחיית התביעה על הסף והימנעות מניהול ההליך המשפטי המלא. לחלופין, תוכלו לעשות שימוש בסיווג השגוי בטענות ההגנה, גם אם התובע יתקן דרכיו וישלם בסופו של דבר את האגרה הנכונה.

          המבחנים אותם שוקל בדרך כלל בית המשפט, בבואו לדון בבקשה לפטור מתשלום אגרה: המסוגלות הכלכלית של התובע ו/או סביבתו הקרובה ו/או יכולתו לגייס כספים; זאת תוך רצון למנוע מצב שמחסור כספי יהווה סיבה לחוסר נגישות למשפט צדק. יחד עם זאת, בית המשפט גם בוחן את סיכויי התביעה

          מה אמור לעשות מי שאין באפשרותו לשלם את האגרה?

          הצדק אמור להיות נגיש לכולם, ללא הבדלי מעמד כלכלי והכנסה. המחוקק ופסיקות בתי המשפט קבעו, כי מי שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (לרבות אגרה מופחתת) יוכל להגיש בקשה מנומקת לפטור מלא (או חלקי) מתשלום. הנושא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. המבחנים אותם שוקל בדרך כלל בית המשפט, בבואו לדון בבקשה לפטור מתשלום אגרה: המסוגלות הכלכלית של התובע ו/או סביבתו הקרובה ו/או יכולתו לגייס כספים; זאת תוך רצון למנוע מצב שמחסור כספי יהווה סיבה לחוסר נגישות למשפט צדק. יחד עם זאת, בית המשפט גם בוחן את סיכויי התביעה. כלומר: האם יש לתביעה עילה חזקה ולא מדובר בתביעת סרק. כל הבדיקות האמורות נעשות לפני שביהמ"ש מאשר פטור מתשלום אגרה.

          בית המשפט קבע

          לסיכום: פסיקת ביהמ"ש העליון שהתקבלה לאחרונה מחדדת את חשיבות נושא האגרות ומציגה מורה נבוכים, המסדיר את יישום תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות). פסק הדין מראה כי חשוב לעמוד על הזכות המשפטית הפרוצדורלית להימנע מהליך משפטי ארוך ויקר, במקרה שמוגשת תביעת סרק, שייתכן מאוד שלא היתה מוגשת, במקרה שהתובע היה נדרש לשלם את האגרה הנכונה במלואה.

          * חברת עורכי דין פז יצחקי-וינברגר, מתמחה בדין האזרחי הישראלי והבינלאומי, כולל דיני חוזים ודיני תאגידים; משרד הח"מ היה צד להליך המתואר במאמר זה.

          ** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.

           

          ליצירת קשר עם עו"ד פז יצחקי וינברגר
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד פז יצחקי וינברגר

          קבע פגישה עם
          עו"ד פז יצחקי וינברגר

          עו"ד פז יצחקי וינברגר הינו מומחה לדנים זרים, חבר לשכות עורכי דין זרות, בעל ניסיון אינטנסיבי ובינלאומי בתחום ועם רשת...

          לפרופיל המלא