רבים מעורכי הדין שעוסקים בתחום דיני התעבורה, יזכרו מעתה את התאריך 1 ביולי 2012.
ביום זה, נפל דבר בישראל, לאחר שבית המשפט העליון קבע באופן נחרץ, כי קמה החזקה בדבר אמינותם של שני מכשירי הממל"ז שנדונו, וכי חזקה זו לא נסתרה. על כן, קבע בית המשפט העליון, כי ניתן להסתמך על תוצאותיהם לצורך הרשעה.
כך למעשה הוכחה אשמתם של דריזין וכהן, שני הנהגים שאתגרו את בית המשפט העליון, ובית המשפט קבע למעשה, כי הם אשמים במיוחס להם בכתבי האישום על עבירות מהירות.
כיול תקופתי - השאלה שבמחלקות
השאלה המרכזית שנשאלה בבית המשפט העליון, אשר עמדה להכרעה, ושעליה אף ניתנה הרשות לערער היתה, האם משטרת ישראל מחויבת לבצע כיול תקופתי על פי אמות מידה מטרולוגיות, למכשירי מדידת מהירות בהם היא משתמשת לצורך אכיפת ההגבלות על מהירות הנהיגה בכבישים, על מנת שניתן יהיה לבסס הרשעות על תוצאותיהם, וזאת בנוסף לבדיקות היומיות והתקופתיות הנעשות להם.
כרקע לבקשות אלה, יוזכר כי המדובר בשני תיקים שהתנהלו בבתי משפט לתעבורה, אשר בכל אחד מהתיקים הנ"ל ניתנו הכרעות שונות בבתי משפט שונים, שהתבססו על מסקנות וניתוחים שונים.
עוד יצוין, כי בתיק אחד הוגש כתב אישום על סמך תוצאותיו של מד מהירות אלקטרוני מסוג Multanova 6F (להלן: הממא"ל). באותו עניין נטען, כי הנאשמת נהגה במהירות של 80 קמ"ש בדרך עירונית שבה המהירות המותרת היא 60 קמ"ש. כאמור, רכבה צולם על ידי ממא"ל שהינו מכשיר המשגר גלי רדיו אל עבר רכב המטרה ומחשב את מהירותו על בסיס "אפקט דופלר", שלפיו כאשר גל מוחזר מגוף נע משתנים אורך הגל וביחס הופכי לכך – תדירותו.
ואילו כנגד הנאשם האחר, הוגש כתב אישום בגין נהיגה במהירות של 119 קמ"ש בדרך בה המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד, בהסתמך על סמך תוצאותיו של מד מהירות לייזר (להלן: ממל"ז) מסוג LTI 20-20, שפעילותו מתבססת על ההנחה כי מהירות האור באוויר קבועה. לפיכך, שיגור פעימות של קרני לייזר לעבר רכב המטרה ומדידת זמן מעופם לרכב וחזרתם ממנו מאפשרים לקבוע את המרחק מהמכשיר אל הרכב על-פי הנוסחה: מרחק = זמן כפול מהירות.
שאלה עקרונית ובעלת השלכות
כאמור, לאחר שבית המשפט העליון שוכנע, כי השאלה המתעוררת היא עקרונית ובעלת השלכות רחבות על ציבור המתדיינים בעבירות מתחום דיני התעבורה, ניתנה רשות לערער. בייחוד נכונים הדברים לאחר שהטענות שהעלו הנאשמים להגנתם העסיקו לא מעט את הערכאות השונות והביאו לפסיקות סותרות רבות בנושא.
העליון פסק: המכשירים אמינים
בסיכומו של ניתוח מקצועי, קבע בית המשפט העליון, כי קמה החזקה בדבר אמינותם של שני המכשירים שנדונו בלא ביצוע כיול מטרולוגי תקופתי, ולכן, מעתה והלאה, ניתן להסתמך על תוצאותיהם לצורך הרשעה, וכי למעשה, בכל פעם שהמשטרה תעשה שימוש במכשירים אלה, יתקשו נהגים לתקוף עוד את אמינותם, וקרוב לוודאי שהדבר יביא לריבוי הסדרי טיעון.
כותב שורות אלו סבור, כי המסר של בית המשפט העליון יחלחל במהירות, באשר מרבית התיקים המתנהלים בבתי המשפט לתעבורה ברחבי המדינה עוסקים בענייני מהירות. לפיכך, מעתה והלאה ילך ויפחת מספר התיקים שבהם יבחרו נהגים לנהל הליך הוכחות בשאלת אמינות המכשירים הנ"ל. זאת ועוד, מרבית המקרים שיגיעו לפתחו של בית המשפט יתקלו בחומה בצורה וכמעט בלתי ניתנת לפיצוח, וההרשעה תהיה כמעט ודאית.
סוף עידן הזיכויים בשאלת כיול תקופתי של מכשירי הממל"ז?
נראה שהמסר של העליון יחלחל, ומרבית תיקי עבירות המהירות שיגיעו לפתחו של ביהמ"ש, יתקלו בחומה בצורה

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

חזרה מחופשת לידה וזומנה לשימוע: האם זה חוקי?
עו"ד שרונה ברנבוים, העוסקת בדיני עבודה, מספרת על שני מקרים שבהם מעסיקים שכחו שהעובדת נמצאת בתקופה מוגנת ושילמו על כך ביוקר. היא מסבירה מה העובדת חייבת לעשות כדי לקבל את ההגנה, ולמה ייעוץ אחד לפני השימוע יכול לחסוך למעסיק תביעה

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.

המלכודת השקטה שבה נופלים הורים רבים: למה העברת נכסים לילדים בחייכם עלולה לעלות לכם ביוקר
הרצון להעניק לילדים את הדירה או את הנכס כבר עכשיו נובע ממקום של אהבה, אך הוא עלול להשאיר את ההורים ללא שליטה, ללא ביטחון כלכלי ולעיתים אף ללא קורת גג. עו"ד אילן קרייטר, המתמחה בדיני ירושה וצוואות, מסביר מדוע אין להעביר נכסים לילדים בחיים ללא צורך מובהק, ומה כדאי לעשות במקום זאת.


