נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

הליך הסדר נושים (טרום הליך כינוס ופשיטת רגל) או הליך פשיטת רגל? השוואה

מהם ההבדלים בין ההליכים? מהם היתרונות של כל אחד מהם ומהם השיקולים שצריך לקחת בחשבון לפני קבלת ההחלטה על בחירת המתווה

מאת: עו"ד אורי חורש | | 3
הליך הסדר נושים (טרום הליך כינוס ופשיטת רגל) או הליך פשיטת רגל? השוואה

חייבים שמצויים בקשיים כלכליים עומדים לא פעם בפני ההתלבטות באשר לבחירת ההליך המתאים להם ביותר שיאפשר להם להיחלץ מהמצב שאליו נקלעו, להתנקות מכל חובותיהם ולפתוח פרק חדש בחיים.

הליך של פש"ר הוא אינו האפשרות היחידה, ובנסיבות מסוימות, קיימת לחייב האפשרות לנקוט הליך של הסדר נושים, אשר במהותו הינו הליך ידידותי ונוח יותר

האפשרויות שעומדות בפני החייב

ההליך העיקרי, השכיח והמוכר ביותר שעומד לזכות החייב במקרים כאלו, הוא הליך פשיטת רגל (פש"ר), אשר במהותו הינו הליך 'נשכני' במידת מה. אולם, הליך של פש"ר הוא אינו האפשרות היחידה, ובנסיבות מסוימות, קיימת לחייב האפשרות לנקוט הליך של הסדר נושים, אשר במהותו הינו הליך ידידותי ונוח יותר.

ניתן לומר כי הליך של הסדר נושים טרום הליך פש"ר טומן בחובו יתרונות משמעותיים על פני הליך פש"ר, אך יחד עם זאת הוא דורש יצירתיות משפטית והכרת החוק

ההבדלים בין הליך פש"ר להליך הסדר נושים

באופן כללי ניתן לומר כי הליך של הסדר נושים טרום הליך פש"ר טומן בחובו יתרונות משמעותיים על פני הליך פש"ר, אך יחד עם זאת הוא דורש יצירתיות משפטית והכרת החוק, ובד"כ גם דורש עבודה מאומצת רבה יותר מזו הנדרשת בהליך הפש"ר.

youtube video


להלן ההבדלים המהותיים ביותר בין השניים:

במסגרת הליך הפש"ר המוכר - החייב מאבד את הבעלות על נכסיו במובן זה שהקניין/הבעלות בהם עוברים לנאמן ומוטלות עליו הגבלות משמעותיות

מגבלות על החייב

במסגרת הליך הפש"ר המוכר - החייב מאבד את הבעלות על נכסיו במובן זה שהקניין/הבעלות בהם עוברים לנאמן ומוטלות עליו הגבלות משמעותיות ובהן:
• אפשרות לעבודה כעצמאי בכפוף לאישור בימ"ש של פש"ר;
• הגבלות על ניהול חשבון בנק בכפוף לאישור בימ"ש של פש"ר;
• ביצוע חקירות מעמיקות על אופן קריסתו הכלכלית של החייב ואורחותיו;
• איסור על ניהול תאגיד ו/או כהונה כדירקטור בתאגיד;
• "הכתמתו" של החייב במוסדות פיננסים ובנקאיים - מעין "אות קין" שמלווה אותו גם שנים רבות לאחר סיום ההליך וקבלת ההפטר.
• עיכוב יציאה מן הארץ.

בהליך הסדר נושים החייב רשאי להמשיך ולנהל את עסקיו ואין הגבלה על ניהול חשבון הבנק שלו

בהליכי הסדר נושים לעומת זאת - החייב נותר הבעלים של נכסיו והכניסה להליך פוטרת אותו ממרבים ההגבלות שמוטלות עליו בהליך הפש"ר:

• החייב רשאי להמשיך ולנהל את עסקיו;
• אין כל הגבלה על יכולת כהונתו כדירקטור ו/או כמנהל בתאגיד;
• אין הגבלה על ניהול חשבון בנק;
• לא מתבצעות חקירות וכדומה.
• בכפוף לאישור הסדר הנושים, החייב הינו בסטטוס "סולבנטי"/בר פירעון ולא חדל פרעון.
• עיכוב יציאה מן הארץ. יחד עם זאת ביטול הצו לצורך יציאות החייב לחו"ל קל יותר במסגרת הסדר נושים.
למעשה, במסגרת הליך הסדר נושים החייב ממשיך ליהנות מהאפשרות לנהל את עסקיו, כשהוא חופשי כמעט לחלוטין מכל הגבלה מכוח הדין.

כיום ע"פ החוק החדש, אין כל הגבלה על שיעור פירעון החוב במסגרת הסדר נושים טרום הליך פש"ר

גובה הפירעון

בעוד שבפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, תש"ם-1980) הוגבל הליך הסדר נושים טרום פש"ר להצעה שלא תפחת מפירעון של 30% מסך החובות - חוק חדלות פירעון החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018) הסיר דרישת מינימום זו, כך שכיום ע"פ החוק החדש, אין כל הגבלה על שיעור פירעון החוב במסגרת הסדר נושים טרום הליך פש"ר.

בהליך פש"ר מכנסים את נכסיו של החייב ומממשים אותם לצורך פירעון חובותיו. זוהי תכליתו העיקרית של הליך הפש"ר

מימוש נכסים

בהליך פש"ר מכנסים את נכסיו של החייב ומממשים אותם לצורך פירעון חובותיו. זוהי תכליתו העיקרית של הליך הפש"ר. מימוש הנכסים נעשה ע"י הנאמן או בעל התפקיד כאשר הבעלות בנכסים עוברת לידיו באופן כזה שמנשל את החייב מנכסיו.

לכן, במקרים שבהם יש לחייב רכוש אשר יכול לשמש לפירעון חלק ראוי מחובותיו, וככל שלחייב יש רצון לשתף פעולה המתבטא בנכונות להעמיד לכל הפחות חלק ניכר מנכסיו ורכושו, בין אם נכסי נדל"ן, זכויות בנדל"ן, נכסים כספיים, זכויות תביעה, זכויות כספיות וכל נכס מכל מין וסוג שהוא, לטובת פירעון חובותיו לנושיו - ביכולתו להימנע מהליך פש"ר ולפנות להליך של הסדר נושים, שלו יש כאמור יתרונות מובהקים על פני הליך הפש"ר.

במסגרת החוק החדש - בוטלה ההגנה על דירת המגורים מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר באופן שלא החייב ולא בת זוגו רשאים לטעון לדיירות מוגנת, ועל כן דירת המגורים תפדה או תימכר למעשה לפי ערך מקסימלי של שווי שוק כדירה פנויה ולא תפוסה

הגנה על דירת מגורים

במסגרת החוק החדש נעשה הליך הסדר הנושים אטרקטיבי הרבה יותר, ובמה דברים אמורים? לדוגמא - קורה לא אחת, כי יש בבעלות החייב שנקלע להליכי חדלות פירעון, מחצית, או יותר או פחות מהזכויות בדירת המגורים שבה גרים הוא ומשפחתו.

בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל - בנסיבות מסוימות ניתנה לחייב כזה ולבת זוגו הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב, תשל"ב-1972) – לפיה הופכים לדיירים מוגנים של הבעלים החדש. קרי, הדירה מוערכת כתפוסה - מה שמפחית משמעותית את שווי השוק של הדירה.
הגנה זו אפשרה לחייב ו/או לרעייתו לפדות את הזכויות בדירה מהנאמן בפש"ר בסכום מופחת ביותר, ובכך להותיר את הנכס העיקרי בבעלות המשפחה. על כן, בלא מעט מקרים שבהם ביקשו בני הזוג להותיר את דירת המגורים בידיהם, הם העדיפו מתווה של פש"ר ולא הסדר נושים.

במסגרת החוק החדש - בוטלה ההגנה על דירת המגורים מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר באופן שלא החייב ולא בת זוגו רשאים לטעון לדיירות מוגנת, ועל כן דירת המגורים תפדה או תימכר למעשה לפי ערך מקסימלי של שווי שוק כדירה פנויה ולא תפוסה.
הסרת יתרון כמעט בודד זה שעמד לחייב בהליך פש"ר על פני הליך הסדר נושים, מהווה תמריץ נוסף לחייב לפנות להליך של הסדר נושים ולנסות לגבש הסדר כזה על בסיס זכויותיו בדירת המגורים. שכן, אם ממילא דירת המגורים אינה מוגנת אז עדיף כבר לנסות ולגבש הסדר נושים על בסיס זכויות החייב בדירה תחת כניסה להליך פש"ר.

הליך של הסדר נושים טרום הליך פש"ר אינו מבטל את האפשרות העומדת לחייב לפנות להליך פש"ר במקרה של כישלון ו/או אי הצלחה לגבש הסדר נושים

התייחסות הנושים

חשוב לציין, כי הליך של הסדר נושים טרום הליך פש"ר אינו מבטל את האפשרות העומדת לחייב לפנות להליך פש"ר במקרה של כישלון ו/או אי הצלחה לגבש הסדר נושים.

המשמעות היא שבמקרה שבו הסדר הנושים לא מתגבש ולא מקבל את הסכמות רוב הנושים ואישור ביהמ"ש, רשאי החייב לפנות להליך פש"ר רגיל. מטבע הדברים, ידיעת הנושים על כך שבמסגרת הליך הפש"ר הם לא יקבלו יותר מאשר מוצע להם במסגרת הסדר הנושים, תגרום להם "לירידה במוטיבציה" לסרב להסדר הנושים.

יתרון נוסף שיש באספקט זה להסדר הנושים, הוא היכולת של הנושים להיפרע מנכסיו של החייב ו "להיפגש עם כסף" בפרק זמן קצר יותר ביחס ובהשוואה להליך פשיטת רגל, שהוא במהותו הליך ארוך יותר שכרוך בפרוצדורה משפטית ארוכה יותר.

לסיכום,
בחירת המסלול הנכון לקבלת הפטר מחובות צריכה להיעשות באופן אינדיבידואלי, על פי צרכיו של החייב הספציפי ובהתאם למצבו הכלכלי ולאורח חייו של החייב. רבים מהחייבים כלל אינם מכירים או מודעים לאפשרות של פנייה להליך של הסדר נושים טרום פש"ר וחשוב כי יכירו את האפשרות הנ"ל. לאור המשמעות הרבה וההשלכות של ההליך על חייו וחיי התא המשפחתי של החייב , מומלץ מאוד להיוועץ ולהיות מלווה בעו"ד הבקיא בתחום כבר משלב קבלת ההחלטה.


* הכותב הוא עו"ד, עוסק בענייני חדלות פירעון ומשפט מסחרי

ליצירת קשר עם אורי חורש - משרד עורכי דין
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
פשיטת רגל הליך פשיטת רגל הסדר נושים
עו"ד אורי חורש

קבע פגישה עם
עו"ד אורי חורש

עו"ד אורי חורש בעל ניסיון עשיר של 17 שנה בתחום המשפט המסחרי, דיני חדלות פרעון, הקפאת הליכים, פירוקים, הסדרי נושים...

לפרופיל המלא