סוף מעשה במחשבה תחילה. נדמיין אדם העומד בצומת דרכים ומתלבט אם לפנות ימינה או שמאלה. כיום, כשיש תוכנות ניווט, ההחלטה קלה. מכניסים נתונים, מקבלים בתשובה את הדרך המהירה והקלה. מכאן ואילך, אין ספקות לגבי הדרך. לעומת זאת, כשמדובר בהחלטות הרות גורל בענייני רכוש ומשפחה, ההחלטות אינן פשוטות.
מן הראוי להיעזר בייעוץ הניתן ע"י מומחה. ממש כמו שבקניית רכב, נהוג לקחת את הרכב לבדיקה במכון מומחה, מתוך הבנה שעלויות הבדיקה מזעריות, ביחס לנזק הכלכלי העלול להיגרם במקרה של "חיסכון" בבדיקה, כך גם מומלץ להיעזר בייעוץ, לפני החלטה על גירושין, תשלום מזונות, משמורת על הילדים, חלוקת רכוש וכו'.
לאחר הגירושין, התברר שטובת הילדים אינה באה לידי ביטוי בהסדר. האם עובדת בשתי עבודות וכמעט אינה נמצאת בבית בלילות. הילדים מתקשרים אל האב כל העת, מתלוננים על המצב ומבקשים לעבור לגור איתו.
מדוע כה חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני החלטה על גירושין, למרות העלות?
"אין חכם כבעל ניסיון", אמרו חכמינו זכרם לברכה. אמרה זו אינה צריכה ביאור. ניקח לדוגמה משפחה בת 12 נפשות (האב פנה אל הח"מ כדי שייצגו): שני הורים שהיו נשואים כ-20 שנה, ועשרה ילדים, שבעה מהם קטינים מתחת לגיל 18. לאורך השנים, האם לא היתה פעילה בחינוך הילדים ובגידולם. האב היה הפעיל והדומיננטי. המשפחה לוותה במשך שנים על ידי עובדת סוציאלית.
יום אחד, החליטה האשה שברצונה להיפרד. האב, שביקש לחסוך את עלות שכר הטרחה של טוען רבני, שאל את הח"מ שאלות כלליות. הח"מ ניסה להסביר לו שבשביל לייעץ לו את הדבר הטוב ביותר עבורו, צריך שיחה שתבהיר לפריטי פרטים ולא 'על רגל אחת' כמו שאומרים. והוא הלך להסדר בבית הדין, מבלי לקבל ייעוץ.
כתוצאה מכך, בהסדר הגירושין נקבע כי כל הקטינים יחיו עם האם, וכי הדירה שבה שני בני הזוג התגוררו תישאר ברשות האשה (עד שהילד הקטן יגיע לגיל 18. כיום הוא בן 5), והיא אף תוכל להשכיר אותה ולקבל את דמי השכירות במלואם. בנוסף, נקבע שהבעל ישלם 2,500 שקלים דמי מזונות עבור הקטינים.
לאחר הגירושין, התברר שטובת הילדים אינה באה לידי ביטוי בהסדר. האם עובדת בשתי עבודות וכמעט אינה נמצאת בבית בלילות. הילדים מתקשרים אל האב כל העת, מתלוננים על המצב ומבקשים לעבור לגור איתו.
התברר גם שהאב לא ביקש תסקיר מהעובדת הסוציאלית. התסקיר עשוי היה להעיד על תפקידו המרכזי בחינוך הילדים והיה עשוי להטות את הכף לטובתו בעת קביעת המשמורת
מה עשה האב?
רק בשלב זה, חצי שנה לאחר שהגירושין כבר יצאו לפועל, פנה האב אל משרד הח"מ, לצורך קבלת ייעוץ. הוא ביקש לבטל את המשמורת של האם על הילדים ולהעביר את הילדים אליו וכן לחלק את הרכוש, למכור את הדירה ולבטל את המזונות.
תוך כדי בירור נסיבות העניין, התברר שהאב לא ביקש תסקיר מהעובדת הסוציאלית. התסקיר עשוי היה להעיד על תפקידו המרכזי בחינוך הילדים והיה עשוי להטות את הכף לטובתו, בעת קביעת המשמורת עליהם. הסתבר שהוא הסתפק בייצוג של עורך דין מטעם המדינה, שככל הנראה לא היה בקי דיו בתחום.
בנוסף על הנזק שגרם לעצמו, התברר שעל אף שלאחר הגירושין, אחד הילדים עבר לגור אצל האב, באישור בית הדין, האב עדיין לא הגיש בקשה לביטול המזונות עבור אותו ילד, אלא המשיך לשלם אותם.
בבית הדין הרבני, כמו בבית המשפט לענייני משפחה, הדיון ייסוב רק על מה שאדם תובע. כך, אם אדם תבע את חברו על נזק שנגרם לו בסך 10,000 שקלים, הרי שהדיון ייסוב על סכום זה בלבד, גם אם יתברר שערך הנזק כפול
מדוע בית הדין לא שקל את כל הגורמים האלה בהחלטה הראשונה?
ניתן להשיב על השאלה הזו במשפט ידוע אחר: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (ר' בין היתר: בבא בתרא דף קל"א עמוד א'). בבית הדין הרבני, כמו בבית המשפט לענייני משפחה, הדיון ייסוב רק על מה שאדם תובע. כך, אם אדם תבע את חברו על נזק שנגרם לו בסך 10,000 שקלים, הרי שהדיון ייסוב על סכום זה בלבד, גם אם יתברר שערך הנזק כפול.
כך, גם ברוב ענייני הגירושין - משמורת, מזונות וחלוקת רכוש - הדברים שעליהם ידונו יהיו רק מה שהתובע יטען; ובהתאם לאופן שבו יטען. לכן, לדיון הראשון ולמה שמוצג בו, יש משקל מכריע גם בערעור.
במקרה המדובר, מכיוון שכבר נקבעה משמורת לאם, והאב לא הציג את מקומו המרכזי בגידול הילדים, הרי ששינוי ההסכם קשה יותר להשגה, גם אם תובא סקירה של העובדת הסוציאלית. לעומת זאת, אם האב היה מבקש מלכתחילה ייעוץ, ומביא ראיות לתפקידו, קבלת המשמורת היתה פשוטה הרבה יותר.
חשוב לזכור: עלות הייעוץ אינה גבוהה, ומסייעת בקבלת החלטות הרות גורל. במרבית המקרים, סכום הייעוץ בדרך כלל יתקזז מעלות הייצוג בבית הדין. הניסיון לחסוך ייעוץ עלול לגרום לנזק של ממש.
לפני פתיחת תיק גירושין ברבנות, הוא להתייעץ עם גורם מקצועי, כדי לקבל הנחיה בנוגע לדרך הנכונה והמתאימה להגיע להסדר, שיבטיח את טובתכם וטובת ילדיכם
מדוע חשוב להיות מיוצג בבית הדין הרבני?
בבית הדין הרבני יש לאדם אפשרות לייצג את עצמו, מבלי לשכור את שירותיו של טוען רבני או עורך דין. הניסיון מלמד כי זהו פתח לצרה. כשאדם מייצג את עצמו, הוא עושה את כל הטעויות האפשריות. מאחר שהוא מגיע לבית הדין טעון וכעוס, ולפעמים אף רוצה לנקום בדרך כלשהי, הדברים שנאמרים על ידו בעת הדיון, הם דברים ללא יישוב הדעת. התוצאות ניכרות.
כך, לדוגמה: שני אחים הגיעו לדיון בנושא ממונות, בבית דין רבני פרטי. אחד מהם תבע את השני על הלוואה שנתן לו - ולא קיבל חזרה. תוך כדי הדיון, נוצר ויכוח והתלהטו הרוחות. כשהדיין שאל את התובע אם יש לו עדים, השיב לו התובע, מתוך כעס ועצבים, שאין לו עדים.
רק לאחר שהסתיים הדיון, התקשר התובע למזכירות בית הדין, כדי לומר שיש לו עדים וכי הוא רוצה להביא אותם. עם זאת, הוא לא קיבל אישור לכך, מכיון שההלכה היא שהדיינים שואלים אם יש עדים ואם התובע או הנתבע עונים שאין עדים, יותר אין אפשרות להביא עדים כי חוששים למרמה. אילו היה לוקח טוען רבני שייצג אותו, סביר להניח שהטוען הרבני היה עונה בשיקול דעת, ומנסח את תשובתו בצורה נכונה, שלא היתה חוסמת בפני התובע את האפשרות להציג את עדיו ולחזק את צדקת תביעתו.
לסיכום: הדבר הבסיסי שיש לעשות, לפני פתיחת תיק גירושין ברבנות, הוא להתייעץ עם גורם מקצועי, כדי לקבל הנחיה בנוגע לדרך הנכונה והמתאימה להגיע להסדר, שיבטיח את טובתכם וטובת ילדיכם. מומלץ לשקול היטב את הצורך בייצוג מקצועי ולא לוותר עליו. למרות העלות, סביר להניח שלא תפסידו מכך, אלא רק תרוויחו.
* טו"ר (טוען רבני) שאול פינחס משמש כמגשר ויועץ זוגי כ-10 שנים. מורה הוראה בהלכות טהרת הבית (הלכות נידה); ומורה הוראה בהלכות סת"מ (ספרי תורה תפילין מזוזות). בחמש השנים האחרונות, משמש גם כטוען רבני.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
