בית משפט השלום בת"א זיכה לאחרונה שני נאשמים דתיים מעבירות של תקיפה והיזק בזדון.
השופטת הדסה נאור קיבל את טענות הסניגור עו"ד וולשטיין וזיכתה את שני הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום שבו הואשמו בתקיפתו של אחר במסגרת סכסוך בין שתי עמותות על זכות השימוש בבית כנסת בתל אביב.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי
בית המשפט קבע, כי לא ניתן לשלול אף אחד מהתרחישים, שהוצגו על ידי הנאשמים, בהינתן שהמתלונן אישר בעדותו את טענתם לפיה רץ לכיוונם, כשהבחין שהם מנסים לפרוץ את השרשרת, באמצעות הקאטר, וניסה לתפוס את הקאטר בידיו, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בגרסתו של המתלונן בהודעתו במשטרה ובהמשך בבית המשפט: "נעלתי שער אחד ועשיתי סיבוב לנעול את השער השני ואז הצטרף אליו אדם נוסף ושניהם הביאו קאטר ובאו לחתוך את השרשרת של השער שכבר נעלתי. אז רצתי אליהם תפסתי את הקאטר וניסיתי לפתוח אותו לפני שהם קרעו את השרשרת... הקאטר היה תפוס על המנעול ושלושתנו מושכים".
לא ניתן, אפוא, להוציא מכלל אפשרות את טענת הנאשמים, לפיה אם המתלונן נפגע, בין אם בידיו ובין אם בברכו, הפגיעה ארעה תוך כדי וכתוצאה ממאבקו עמם במטרה להוציא מידיהם את הקאטר ולמנוע מהם להיכנס למתחם הפנימייה ומשם לבית הכנסת. כך קבע בית המשפט.
מחדלי חקירה
בית המשפט מנה אחד לאחד את מחדלי החקירה שנעשו בתיק, והוסיף כי גרסתם של הנאשמים סבירה והגיונית לא פחות מזו של המתלונן, ואולי אף יותר, כשגם התנצלותה של אמו של המתלונן, יום לאחר האירוע, מחזקת את אמינות גרסת הנאשמים. נקבע, כי בהעדר ראיות לתמוך בגרסת המתלונן, קם הספק הסביר באמינות גרסתו.
לפיכך, המסקנה היא, אפוא, שהמדינה לא עמדה בנטל להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, את אשמתם של הנאשמים ובית המשפט הורה על זיכוי הנאשמים, מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כאמור בפתח הכרעת הדין.
(ת"פ (תל-אביב-יפו) 53841-10-10 מדינת ישראל נ' שמואל גולדברג)
האשמה לא הוכחה מעל לספק סביר - הנאשמים יזוכו
שני נאשמים זוכו מעבירה של תקיפה והיזק בזדון בשל כך שהמדינה לא הוכיחה את אשמתם מעבר לכל ספק סביר. בית המשפט ציין, כי בתיק היו לא מעט מחדלי חקירה
מאת: מערכת משפטי ועו"ד שי וולשטיין
תאריך עדכון: 29.07.12
2 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הוציאו אתכם מהארון בלי הסכמתכם: האם אפשר לתבוע?
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומר החוק על אאוטינג - חשיפת נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם ללא הסכמתו. האם מדובר בפגיעה בפרטיות, מתי ניתן לתבוע פיצויים, ומה חשוב לעשות אם זה כבר קרה לכם? עו"ד נמרוד האן - מסביר
מאת : ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
14.06.2610 דק'

מי שומר על המידע שלכם? המהפכה החדשה בהגנת הפרטיות בישראל
תיקון 13 עומד להשפיע על קורות החיים שאתם שולחים, על המידע שהעירייה מחזיקה עליכם ועל האחריות של ארגונים לשמור על הפרטיות שלכם - עו"ד רועי וולר עם כל מה שאתם צריכים לדעת.
10.06.266 דק'

גניבת תוכן, דיפ־פייקים וחובת סימון של AI: העולם המשפטי מתחיל להילחם בבינה המלאכותית
מו"לים מהגדולים בעולם תובעים את Meta בטענה שהשתמשה במיליוני ספרים ומאמרים ללא רשות כדי לאמן את מודל ה־AI שלה, בזמן שהאיחוד האירופי מקדם חובת סימון לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית ודיפ־פייקים. איך זה עלול להשפיע גם על השימוש היומיומי שלכם ב – AI?
מאת : גלית לוונטל - מערכת זאפ משפטי
31.05.268 דק'