האשמה לא הוכחה מעל לספק סביר - הנאשמים יזוכו

בית משפט השלום בת"א זיכה לאחרונה שני נאשמים דתיים מעבירות של תקיפה והיזק בזדון.
השופטת הדסה נאור קיבל את טענות הסניגור עו"ד וולשטיין וזיכתה את שני הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום שבו הואשמו בתקיפתו של אחר במסגרת סכסוך בין שתי עמותות על זכות השימוש בבית כנסת בתל אביב.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי

בית המשפט קבע, כי לא ניתן לשלול אף אחד מהתרחישים, שהוצגו על ידי הנאשמים, בהינתן שהמתלונן אישר בעדותו את טענתם לפיה רץ לכיוונם, כשהבחין שהם מנסים לפרוץ את השרשרת, באמצעות הקאטר, וניסה לתפוס את הקאטר בידיו, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בגרסתו של המתלונן בהודעתו במשטרה ובהמשך בבית המשפט: "נעלתי שער אחד ועשיתי סיבוב לנעול את השער השני ואז הצטרף אליו אדם נוסף ושניהם הביאו קאטר ובאו לחתוך את השרשרת של השער שכבר נעלתי. אז רצתי אליהם תפסתי את הקאטר וניסיתי לפתוח אותו לפני שהם קרעו את השרשרת... הקאטר היה תפוס על המנעול ושלושתנו מושכים".

לא ניתן, אפוא, להוציא מכלל אפשרות את טענת הנאשמים, לפיה אם המתלונן נפגע, בין אם בידיו ובין אם בברכו, הפגיעה ארעה תוך כדי וכתוצאה ממאבקו עמם במטרה להוציא מידיהם את הקאטר ולמנוע מהם להיכנס למתחם הפנימייה ומשם לבית הכנסת. כך קבע בית המשפט.

מחדלי חקירה
בית המשפט מנה אחד לאחד את מחדלי החקירה שנעשו בתיק, והוסיף כי גרסתם של הנאשמים סבירה והגיונית לא פחות מזו של המתלונן, ואולי אף יותר, כשגם התנצלותה של אמו של המתלונן, יום לאחר האירוע, מחזקת את אמינות גרסת הנאשמים. נקבע, כי בהעדר ראיות לתמוך בגרסת המתלונן, קם הספק הסביר באמינות גרסתו.

לפיכך, המסקנה היא, אפוא, שהמדינה לא עמדה בנטל להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, את אשמתם של הנאשמים ובית המשפט הורה על זיכוי הנאשמים, מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כאמור בפתח הכרעת הדין.
 
(ת"פ (תל-אביב-יפו) 53841-10-10 מדינת ישראל נ' שמואל גולדברג)