נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מרוץ הסמכויות: היכן עדיף לנהל תביעות בעת גירושין?

בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – איזו ערכאה שיפוטית תיטיב עימכם בהליך הגירושין? התשובה היא מורכבת ותלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו

מאת: עו"ד נתנאל מויאל | | 4
מרוץ הסמכויות: היכן עדיף לנהל תביעות בעת גירושין?

 זוגות המעוניינים בהליך גירושין מתלבטים פעמים רבות, כל אחד עם עצמו, היכן כדאי לפתוח את התביעות הקשורות בהליך הגירושין – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (או השרעי/ מוסלמי, כנסייתי/ נוצרי). יובהר כי ההתלבטות האובייקטיבית היא אישית וכל אחד מבני הזוג רוצה שההליך יתנהל בערכאה שהסיכוי שהיא תיטיב עימו בכל אחד מהעניינים הקשורים לגירושין הוא גבוה יותר.

מי מבני הזוג שהגיש ראשון את התביעה ופתח בהליך הגירושין (מה שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך"), לו יש את הזכות להכריע באיזו ערכאה יידונו העניינים השונים בסכסוך הגירושין

מהו "מרוץ הסמכויות" בין שתי הערכאות?

שתי הערכאות (בית המשפט  האזרחי ובית הדין הדתי) הן ערכאות המוסמכות לדון בנושאים מקבילים. כאשר מדובר בזוג שאינו משתף פעולה במסגרת הסכם גירושין, לזמן יש חשיבות מכרעת, משום שמי מבני הזוג שהגיש ראשון את התביעה ופתח בהליך הגירושין (מה שנקרא כיום "בקשה ליישוב סכסוך"), לו יש את הזכות להכריע באיזו ערכאה יידונו העניינים השונים בסכסוך הגירושין – חלוקת הרכוש, מזונות קטינים/ אישה, המשמורת וזמני השהות של הילדים.

מכאן מגיע המושג "מרוץ סמכויות" – כלומר, המרוץ בין בני הזוג מי יפתח את ההליך ראשון ויעשה זאת בצורה הנכונה, והוא אשר יוכל לקבוע היכן יידונו הנושאים אשר על הפרק. להכרעה בשאלה זו משמעויות הרות גורל לעתים, משום שערכאה אחת עשויה לתת החלטות שיטיבו עם צד אחד בעוד השנייה תיטיב עם הצד האחר ולהפך. 

יש הסבורים כי בית הדין הרבני מיטיב עם גברים ובית המשפט לענייני משפחה מיטיב עם נשים - מדובר בדעה שגויה ובפועל, הכל תלוי בנסיבות הספציפיות של כל תיק בפני עצמו 

כיצד נדע איזו ערכאה תיטיב עימנו יותר?

דעה רווחת גורסת כי בית הדין הרבני מיטיב עם גברים ובית המשפט לענייני משפחה מיטיב עם נשים בעיקר בכל מה שקשור לגובה דמי המזונות והמשמורת על הילדים. אך זו דעה שגויה ובפועל, הכל תלוי בנסיבות הספציפיות של כל תיק בפני עצמו - כל מקרה יש לבחון לגופו וחשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע נרחב בענייני משפחה לפני שמתחילים בהליך.

נדגים זאת דרך סיפור מקרה של אישה שיוצגה על ידי החתום מעלה בהליך הגירושין שלה. האישה העדיפה שענייני הרכוש וחלוקתו יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, משום שלרוב הפסיקה של בית המשפט היא עניינית יותר ואינה כורכת את ענייני הרכוש עם נושאים אחרים אשר לא קשורים לרכוש, כמו ענייני אישות או בגידה.

בעלה, לעומת זאת, רצה שענייני הרכוש יידונו בבית הדין הרבני. טענותיו בגירושין כללו גם טענות לבגידה של האישה וההתנהלות שלא על פי ההלכה והוא ידע כי בית הדין "כורך" נושאים אלה יחד – ענייני רכוש עם ענייני בגידה של האישה - ובשל כך לא אחת פוסק חלוקת רכוש שנוטה לטובת הגבר. הבעל במקרה המדובר קיווה שבית הדין יקבל את בקשתו, יכרוך את נושא חלוקת הרכוש עם טענות שהיו לו כנגד האישה ועל ידי כך "יזכה בנקודות" במלחמת הגירושין, ובית הדין יפסוק לטובתו גם בנושא חלוקת הכספים והרכוש המשותף.

בתי המשפט ובתי הדין מנסים למנוע ניצול לרעה של מרוץ הסמכויות ולא תמיד מנהלים כל אספקט של הגירושין דווקא בערכאה שהתביעה בנושא הוגשה אליה ראשונה

האם פירוש הדבר כי ניתן לתמרן את הערכאות?

בהחלט לא. בתי המשפט ובתי הדין מנסים למנוע ניצול לרעה של מרוץ הסמכויות, בעיקר כאשר הוא נעשה שלא בתום לב, ולא תמיד מנהלים כל אספקט של הגירושין דווקא בערכאה שהתביעה בנושא הוגשה אליה ראשונה.

במקרה שלנו, לדוגמה, הבעל הגיש ראשון תביעה בענייני הרכוש בבית דין הרבני, ורק כעבור שבועיים הגישה האישה תביעה בענייני רכוש לבית המשפט לענייני משפחה. בעקבות זאת, הבעל ביקש מבית הדין הרבני שיפסוק כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתביעה. האישה, בייצוג החתום מעלה, התעקשה כי בכל הקשור לחלוקת הרכוש, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד, למרות שהתביעה אליו הוגשה על ידה לאחר שהבעל הגיש את תביעתו.

על מה התבססו טענות האישה?

במסגרת הטענות שהעלתה האישה, נטענה הטענה כי תביעתו של הבעל בעניין הרכוש לא נכרכה בתביעת גירושין, כפי שדורש החוק, והוא לא פירט בה את כל הרכוש אשר נצבר על שמו. מכאן, שהוא הגיש את תביעתו בחוסר תום לב ולא כדין. בית הדין קיבל את טענת האישה כי הדיון בענייני הרכוש אינו תחת סמכותו, משום שתביעת הבעל הוגשה שלא בתום לב, מאחר שלא נכרכה עם תביעה לגירושין כנדרש בדין. בית הדין אף קיבל את הטענה שמי שפנתה ראשונה לבית הדין ולמעשה פתחה את הליך הגירושין היתה האישה דווקא, כשהגישה בקשה לצו הגנה מפני התנהגותו האלימה של בעלה, עוד לפני שזה הגיש את תביעת הרכוש.

האם ניתן לנהל תביעות שונות הכרוכות בגירושין בשתי הערכאות במקביל?

התשובה חיובית. בוודאי, ניתן לפצל את הסכסוך בין הערכאות ולעתים הדבר אף רצוי מבחינה טקטית. במקרה המדובר למשל, בית המשפט לענייני משפחה דן בכל ענייני הרכוש ופירוק השיתוף, וכן בענייני משמורת הילדים וזמני השהות, בעוד שדמי המזונות ייקבעו על ידי בית הדין הרבני.

אל תוותרו על ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום שיוכל לבחון את נסיבות המקרה בהתאם לחוק ולפסיקה ויסייע לכם לבחור בערכאה שבה תמקסמו את זכויותיכם בהליך גירושין

מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום דיני המשפחה לפני שפותחים בהליכי גירושין?

כשעומדים לפתוח בהליך גירושין, או אפילו רק שוקלים זאת, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני משפחה בכלל, ובשאלות הקשורות לערכאה שבה כדאי לנהל כל אחד מהעניינים הקשורים בגירושין בהתאם לנסיבות התיק, בפרט.

עורך דין הבקי בנושאים אלה היה יודע, למשל, לייעץ ללקוח שלו (הבעל במקרה שסופר למעלה) לכרוך את תביעת הרכוש בבית הדין הרבני בתביעת גירושין, או שהיה נוקט גישה אחרת לפתרון הסכסוך שהיתה מיטיבה יותר עם הלקוח שלו, לרבות עריכת הסכם גירושין הוגן.

לסיכום, יש חשיבות רבה לערכאה שבה מתנהלים כל אחד מהיבטי הליך הגירושין וכדאי לבחון איזו ערכאה תתאים למקרה הספציפי שלכם. אל תוותרו על ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום שיוכל לבחון את נסיבות המקרה בהתאם לחוק ולפסיקה ויסייע לכם לבחור בערכאה שבה תמקסמו את זכויותיכם בהליך גירושין.

* משרד עורכי דין נתנאל מויאל מתמחה בדיני משפחה, ירושה והליכי גירושין

** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתבה zap משפטי

ליצירת קשר עם עו"ד מויאל נתנאל
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת גירושין בית משפט לענייני משפחה בית דין רבני
עו"ד נתנאל מויאל

קבע פגישה עם
עו"ד נתנאל מויאל

עו''ד נתנאל מויאל בעל ניסיון רב ומתמקד בעיקר בדיני משפחה. הוא מגשר מוסמך בגישור סכסוכים משפחתיים, בעיקר בגירושין ובצוואות וירושות...

לפרופיל המלא