הרחבת סמכות הנשיא לחון בעבירות משמעת - הצעה ראויה

לאחרונה פורסם ("הארץ", 12.8.12) כי משרד המשפטים מציע להרחיב את סמכותו של נשיא המדינה למתן חנינה גם להליכים משמעתיים.

כפי שפורסם, בחודשים האחרונים מקדמת היועצת המשפטית של בית הנשיא - עו"ד אודית קורינלדי - ביחד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הצעת חוק שעקרונותיה גובשו לפני כחמש שנים, מתוך כוונה לאפשר לנשיא לחון בעלי מקצוע שהורשעו בהליך משמעתי.

לפי המצב המשפטי הנוכחי, לנשיא המדינה מוקנית סמכות מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים סמכות החנינה כוללת גם קיצור ומחיקת תקופות התיישנות של המרשם הפלילי. נשיא המדינה אף קוצב במסגרת סמכותו עונשים לאסירי עולם, בדרך כלל לשלושים שנות מאסר, לפי המלצת ועדה מיוחדת הדנה בכך.

לפי הנוהג שהשתרש, שר המשפטים מעביר המלצתו לנשיא לכל בקשת חנינה. מסייעת לו מחלקת החנינות במשרד המשפטים אשר עוסקת באיסוף המידע והכנת חוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה והכנת המלצת שר המשפטים.

היקפה של סמכות החנינה
סמכות הנשיא לחון הליכים פליליים רחבה ומשתרעת החל מעבירות תעבורה וכלה בעבירות הפליליות החמורות ביותר, אולם היא אינה נוגעת בהליכי משמעת, כפי שמוצע כיום להרחיבה.
ישנה בישראל שורה של בעלי מקצוע אשר עיסוקם מותנה ברישוי לפי חוק, כגון: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, רוקחים, חוקרים פרטיים, יועצי השקעות בשוק ההון ועוד.

מקצועות אלה מפוקחים ברגולציה מיוחדת ובכלל זה לגבי הטיפול בעבירות משמעת. מטרתם של הטריבונלים המשמעתיים היא לברר תלונות המופנות כנגד בעלי המקצוע לגבי רשלנות מקצועית, פגיעה באמון הציבור בעיסוקם, התנהגות שאינה הולמת את המקצוע וכדומה.

ההליכים המשמעתיים דומים ככלל להליכים בפני טריבונל שיפוטי, בשינויים כאלה ואחרים, ומתנהלים בפני בעלי תפקיד, וועדות או הרכבים המתמנים לתפקיד זה. מטרתם של ההליכים המשמעתיים לשמור על רמת המקצוע ותדמיתו ולהכריע מה דינו של בעל העיסוק שנטען לגביו שהפר את כללי המקצוע תוך בירור העובדות והסקת מסקנות מתאימות בהליך ראוי, בו יוכל בעל העיסוק להתגונן בפני הטענות המועלות כנגדו.
הסנקציות המשמעתיות המוטלות על בעל עיסוק נעות מעונשים קלים יחסית של התראה או נזיפה ועשויות להגיע עד כדי הרחקה או פסילה מהמקצוע. אלה עונשים שבדרגתם החמורה יש להם השלכות קשות מבחינת הפגיעה בפרנסה ובעיסוק, שאינן נופלות לעתים מסנקציה פלילית.

הרחבת הסמכות להליכים משמעתיים
מבחינה זו הרחבת סמכות החנינה גם להליכים משמעתיים נראית מוצדקת, שכן סמכות החנינה נועדה להפעיל שיקולי צדק רחבים מאלה הנשקלים באמות המידה הקפדניות יותר של ההליך השיפוטי. למשל, שיקולים הומניטאריים, כגון מצב בריאותי קשה, נסיבות אישיות וכדומה, הגם שלמעשה שיקולים אלה אף נשקלים על ידי הערכאה השיפוטית במסגרת גזר הדין. כשם שיש הצדקה לשימוש בחנינה בתחום הפלילי, יש הצדקה לכך במסגרת הליכי משמעת, שכן מדובר בשתי מטריות הקרובות זו לזו ולעתים חופפות.

קיימים מקרים אשר יובילו להליך פלילי ומשמעתי גם יחד, בדרך כלל כאשר מדובר בעבירות החמורות יותר. לעתים מתנהל הליך אחד ללא ההליך האחר. למשל, כאשר עורך דין מורשע בפלילים, מועבר פסק הדין החלוט לשיפוט משמעתי, ובמידה שישנו קלון, עשוי להיות מוטל גם עונש משמעתי. במקרים כאלה, חלה סמכות החנינה על ההליך הפלילי ולא על המשמעתי. ההצעה באה, כך דומה, לשנות מצב זה. דוגמה אחרת היא, למשל, רופא שהורשע בגרימת מותו של חולה ברשלנות, שעשוי לקבל חנינה מהנשיא בעקבות הרשעתו בפלילים, אולם הנשיא לא יהיה מוסמך לחון אותו מעונשו בהליך משמעתי. הרחבת סמכות הנשיא תאפשר זאת במקרים המתאימים לכך.

כלי חשוב לעשיית צדק
סמכות החנינה היא כלי חשוב לעשיית צדק במובן הרחב של המילה, התלויה כמובן בשיקול דעתו של הנשיא. היא מקנה תקווה לאסירים המרצים עונשים מאחורי סורג ובריח ומאפשרת המתקת ענישה במקרים המתאימים בהם לבתי המשפט מתוקף תפקידם יש לעתים צורך להדגיש שיקולי הרתעה וענישה, בעוד השימוש בחנינה מאפשר דגש על שיקולים אינדיבידואליים ואחרים.

כשם שקיים פיקוח על הליכי משמעת בדמות ערעורים לערכאות שיפוטיות, כך אין מניעה לשקול הרחבת סמכותו של הנשיא לחנינה בהליכי משמעת. כמובן שיש לשקול שורה של שיקולים הנוגעים ליישום ההצעה. בוודאי תידרש התמקצעות של הגורמים המסייעים לצדו של הנשיא ויצירת היכרות עם הנורמות הייחודיות בכל מקצוע ומקצוע, פרקטיקות, רמת הענישה המקובלת ועוד. כך יש לבחון אם אין מקום להחיל את סמכות החנינה רק על המקרים החמורים או להחילה באופן הדרגתי בתקופת ביניים כדי לבחון את יישומה, אך ההיגיון העומד ביסוד ההצעה נראה ראוי בהחלט.

גיבוש מערכות שיקולים שונות
אמנם, השיקולים הנשקלים במסגרת ענישה משמעתית אינם זהים לאלה הנשקלים בהליך הפלילי. ניתן לטעון, כי אין על הנשיא לבטל בחנינה ענישה משמעתית שנועדה למשל להרחיק בעל עיסוק מהמקצוע, שהוכח שפעל באופן שסיכן את הציבור. אין ספק שיהיה מקום לגבש ולעצב מערכות שיקולים שונות למתן חנינה בהליכים משמעתיים לעומת הפליליים, הנובעות מהאינטרסים השונים שעליהם נועדה כל אחת מהמערכות להגן.
עם זאת, דומה כי אין לחשוש שהרחבת סמכות החנינה להליכי משמעת תגרום לזילותם, לפגיעה בעצמאותם או בהרתעה הטמונה ביסודם. חזקה על הנשיא ועל בעלי התפקיד המסייעים לצדו כי לו תתקבל ההצעה, יידעו הללו להפעיל את סמכות החנינה במקרים המתאימים הנבחנים במשורה כפי שנעשה בהליכים הפליליים. מוסד החנינה עומד לצדו של האזרח העומד לדין למול הרשות בעלת העוצמה וכוחות האכיפה. החנינה מעניקה לו פתח תקווה. אין לחשוש מהרחבתה, באיזונים המתאימים.