בעידן שבו כל אחד מאיתנו מקבל עשרות הודעות פרסום לא רצויות בטלפון, בדואר האלקטרוני ואפילו ב"פייסבוק", הבנת "חוק הספאם - החדש" ויכולת לתבוע לפיו הפכו לצורך חיוני. תביעה לפי חוק הספאם יכולה להיות פשוטה ומשתלמת, אבל חשוב לדעת את הכללים.
מ"חוק הספאם - מסרונים" ועד ל"פיצוי ללא הוכחת נזק" - כל מה שצריך לדעת כדי להגן על הפרטיות שלכם ולממש את זכויותיכם.
מה זה חוק הספאם ולמה הוא נחקק?
חוק הספאם הוא כינויו הפופולרי של סעיף 30א לחוק התקשורת, שנוסף בתיקון מספר 40 שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008. החוק נחקק לפתרון תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת - תופעה שהפכה למטרד ציבורי כלל עולמי עם מגמת עלייה חדה בשנים האחרונות.
התופעה יצרה בעיות במישורים שונים - אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר, הפצת וירוסים, פגיעה בפרטיות המשתמש והטרדתו, פגיעה בהתפתחות המסחר האלקטרוני ובעסקים עקב אבדן זמן והשקעת משאבים. התופעה העמיסה עלויות מיותרות על הציבור, כולל מפעילי תקשורת, ספקי אינטרנט, עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות האכיפה.
החוק מגדיר "דבר פרסומת" בכמה קטגוריות: מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, מסר שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה, ומסר שמופץ לציבור הרחב עם הצעה להתקשר למספר מסוים לשם קבלת מידע. האיסור חל על שליחת הודעות כאלו באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר.
חוק הספאם - מה מותר ומה אסור?
עקרון הבסיס של החוק קובע שאסור לשגר דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב. ההסכמה יכולה להינתן בכתב, בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. עם זאת, חוק הספאם חריגים קובע מספר מקרים שבהם מותר לשלוח פרסומת ללא הסכמה מוקדמת.
חריג ראשון הוא פנייה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. חריג שני נוצר כאשר הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישת מוצר או שירות והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו לפרסום, הנמען לא סירב לקבל פרסומות והפרסום מתייחס למוצרים דומים.
נוסף על כך, "חוק הספאם - בחירות" מחריג לחלוטין מסרים המכילים תוכן פוליטיקה, כולל תעמולת בחירות. פוליטיקה נהנית מחסינות מלאה מהאיסור - כל תוכן פוליטי יכול להישלח ללא הסכמה מוקדמת. גם המדינה ומוסדותיה וגופי הצלה פטורים מהאיסור במקרים מסוימים.
על פי "חוק הספאם - שיחות טלפון", גם חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ללא הסכמתו נחשב להפרה, גם אם החיוג הופסק לפני שהשיחה נענתה. זה כולל מקרים שבהם הנמען מתקשר בחזרה למספר ושומע שם דבר פרסומת.
איך לתבוע לפי חוק הספאם?
הפתרון המרכזי שהחוק מציע הוא מסלול התביעה האזרחית. מי שקיבל דבר פרסומת ביודעין, בניגוד להוראות החוק, יכול לתבוע פיצויים שאינם תלויים בנזק - עד 1,000 שקל בגין כל דבר פרסומת שקיבל. הפיצוי מצטבר, כך שמי שקיבל מספר הודעות יכול לתבוע עבור כל אחת בנפרד.
תביעה לפי חוק הספאם יכולה להיות יחסית פשוטה. ניתן להגישה בבית המשפט לתביעות קטנות ללא צורך בייצוג משפטי. החוק יוצר חזקה שהמפרסם שלח את ההודעה ביודעין, כך שהוא צריך להוכיח שלא ידע שהוא מפר את החוק. במקרים מסוימים, כמו שליחת הודעות לאחר שהנמען ביקש הסרה מרשימת התפוצה, אין למפרסם הגנה כלל.
בנוסף למסלול האזרחי, הפרת החוק מהווה גם עבירה פלילית. הפרת האיסור על שליחת פרסומות דינה קנס של עד 202,000 שקל, והפרת חובת הציון של פרטים בדבר הפרסומת דינה קנס של עד 67,300 שקל. "חוק הספאם - תביעה ייצוגית" מאפשר גם לכמה נפגעים לאחד כוחות ולתבוע יחד במסגרת תובענה ייצוגית נגד מפרסמים שהטרידו קבוצות גדולות של אנשים.
חוק הספאם - SMS, איך תובעים?
בנוגע למסרונים והודעות באפליקציות כמו וואטסאפ, החוק חל באותה מידה. הדבר החשוב הוא לשמור ולתעד את ההודעות, כולל מספר השולח והזמן. אם שלחתם בקשה להסרה מרשימת התפוצה והמפרסם המשיך לשלוח - זה מחזק משמעותית את התיק.
חשוב לזכור שיישום "חוק הספאם - הסרה מרשימת התפוצה" חייב להיות זמין ופשוט. כל דבר פרסומת חוקי חייב לכלול את זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב ודרך אפשרית למשלוח הודעה כזאת שהיא פשוטה וסבירה. ההסרה לא יכולה להיות כרוכה בתשלום מעבר לעלות משלוח ההודעה. למפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יש חובות מיוחדות. הוא מחויב לציין בדבר הפרסומת את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עימו לצורך מתן הודעת סירוב.
מתי חוק הספאם לא מגן?
יש מקרים שבהם החוק לא חל. אם הנמען הסכים לקבל דברי פרסומת או לא הודיע על סירובו במצבים שהחוק מתיר, המפרסם יכול להמשיך לשלוח. גם במקרה של עסקה מתמשכת בין מפרסם לנמען, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב רק במועד סיום ההתקשרות.
תיקון מיוחד בחוק מתייחס לעמותה וחברות לתועלת הציבור - עמותה יכולה לשלוח דברי פרסומת לשם קבלת תרומה או תעמולה באמצעות דואר אלקטרוני ללא הסכמה מפורשת, כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו.
נושא חשוב נוסף הוא "חוק הספאם - פייסבוק" ורשתות חברתיות. החוק לא חל על פרסומות שמופיעות בפיד הרגיל של המשתמש, אלא רק על הודעות פרטיות ישירות. אם מישהו שולח לכם הודעות פרטיות בפייסבוק או באינסטגרם עם דברי פרסומת ללא הסכמה, זה עלול להיות הפרה של "חוק הספאם - פייסבוק".
מה הן חובות המפרסם והעונשים?
החוק קובע חובות ברורות למפרסם. כל דבר פרסומת חוקי חייב לציין באופן בולט וברור שמדובר בפרסומת (המילה "פרסומת" חייבת להופיע בתחילת ההודעה), שם המפרסם וכתובתו, ודרכי יצירת קשר לצורך הודעת סירוב. בהודעה אלקטרונית, המילה "פרסומת" חייבת להופיע בכותרת ההודעה.
הפרת חובות אלו מהווה גם היא עבירה. המפרסם שלא ציין את הפרטים הנדרשים או שציין פרטים מטעים עובר עבירה פלילית נפרדת. החוק גם מטיל אחריות על מנהלי תאגידים ואחראים לתחומי השיווק - הם חייבים לפקח ולמנוע עבירות של התאגיד או עובדיו.
הרעיון מאחורי הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הנמען למימוש זכויותיו ושיקוף היקף ההפרה. בית המשפט צריך להתחשב בשיקולים אלה ולא בגובה הנזק שנגרם לנמען, כיוון שהרעיון הוא שאין צורך להוכיח נזק.
החוק ממשיך להתפתח ולהתעדכן מול אתגרים טכנולוגיים חדשים.
תיקונים נוספים הרחיבו את הגדרת "דבר פרסומת" גם למסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר מסוים, גם אם לא מוצעים בהם מוצרים או שירותים ישירות. המהלך סגר פרצות שגופים שונים ניצלו כדי לעקוף את החוק המקורי ולהטריד אזרחים באמצעות מערכות חיוג אוטומטי.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
