גידי גוב. הודה כי שתה כוסית וויסקי לאחר הופעה. צילום מסך מתוך youtube
התאונה שבה היה מעורב גידי גוב, שנחשד בנהיגה בשיכרות לאחר שבבדיקת ינשוף נמצאו אצלו כ־300 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף – מעט מעל הרף החוקי בישראל – מעוררת עניין ציבורי רחב. מצד אחד, מדובר באמן אהוב ובדמות מוכרת שהודה כי שתה "כוסית וויסקי" לאחר הופעה. מצד שני, החוק מגדיר סף ברור לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, שחריגה ממנו עלולה להביא לשלילת רישיון ואף לעונשים נוספים.
כדי להבין מה אומר החוק, מה הן ההשלכות האפשריות של חריגה מזערית ואיך בתי המשפט נוהגים לפסוק במקרים דומים, פנינו לעו״ד רובי אלבראנס, מתמחה בתחום התעבורה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שמפצירה בקהל הנהגים: "אם שותים, לא עולים על ההגה".
עו"ד אלבראנס, מהו כיום הרף המדויק של אלכוהול המותר בנהיגה בישראל וכמה חריגה מעליו נחשבת משמעותית?
"לפי החוק הכתוב, מדובר ב-240 מיליגרם של אלכוהול בדם, והחריגה היא מעל 290".
האם בית המשפט מתייחס אחרת לנהגים שחורגים במעט מהרף לעומת מי שחורגים במידה רבה?
"בוודאי. יש מדרג ענישה שבהחלט מתייחס לכמות המיוחסת לנאשם".
כמה כוסות יין אפשר לשתות כדי לא לעבור את הרף המותר?
"זה מאוד תלוי במסת המשקל וכל אדם מגיב אחרת ולכן ההמלצה הגורפת היא פשוט לא לנהוג אחרי שאתה שותה, גם לא כוס יין אחת, כי זה מאוד משתנה. למשל, אצל אנשים סוכרתיים, כוס יין אחת יכולה להופיע בדם כאילו הם שתו ארבע כוסות יין".
עד כמה ניתן לערער על תוצאות בדיקת ינשוף? האם בדיקת דם אמינה יותר בבית המשפט?
"מאחורי כל בדיקה שנעשית על ידי משטרת ישראל, יש שרשרת ראיות. הערעור בעצם הוא כלפי אותה שרשרת שצריכה לעמוד בקריטריונים משפטיים וחוקיים. סביב העניין הזה נוצרות מחלוקות בין סניגורים לבין המשטרה. בדיקת הדם בהחלט נחשבת למדויקת יותר מבדיקת האלכוהול, אבל זה לא בא לידי ביטוי במערכת בתי המשפט, שמייחסת חשיבות ואמינות רבה למכשירי האלכוהול שנמצאים בשימוש המשטרה".
גידי גוב הודה כי שתה כוסית וויסקי. עד כמה הצהרה כזו יכולה לשמש ראיה נגדו או דווקא לטובתו?
"זה בהחלט יכול לשמש כראיה נגדו, כי זה מסייע לראיות התביעה שנסמכות על אותה בדיקת ינשוף".
ומה הן הסנקציות הצפויות לו?
"אם אכן היו שם פגיעות בגוף, גידי גוב יקבל שלילת רישיון וקנס כספי. הסיכוי שהוא ייכנס למעצר בפועל הוא נמוך מאוד. לגבי תקופת השלילה, זה כבר תלוי בנסיבות המקרה, בכמות ובנזקים".
האם קיים גם משקל משפטי לנסיבות אישיות?
"חד משמעית, יש בהחלט משקל מאוד גדול לעובדה שגידי גוב הוא נהג בן 75. באופן כללי, ניתן משקל לנושא של נהיגה בגיל מבוגר. כשאדם מבוגר שותה, אין בדבר דומה לצעיר בן 22 ששותה. מלכתחילה ומטבע הדברים הכישורים הקוגניטיביים של אדם מבוגר הם פחות חדים. שילוב של גיל מבוגר ואלכוהול בהחלט יכול להתבטא לרעה, כמו שקרה בתאונה זו.
"לנושא הגיל השלכות משמעותיות, כאשר כתוצאה מהאירוע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נכנס לתמונה. מבחינת הנהג זה אף חמור יותר מאשר בית המשפט, כי המכון הרפואי יכול להחליט, אחרי הפסילה שבית המשפט ישית עליו, לא להחזיר אותו לכביש, כלומר לפסול את רשיונו ללא הגבלת זמן.
"במקרה של גידי גוב, אם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יבדוק אותו ויחליט שמבחינה רפואית הוא לא רשאי לחזור לכביש, מדובר למעשה על פסילה ללא הגבלת זמן וזה יכול להיות גם לשנים. המכון הרפואי יכול להידרש למקרה הזה ולבדוק את כשירותו מבחינה רפואית גם בהתייחס לגיל. אם באמת קיימת ירידה קוגניטיבית או לחלופין בעיות רפואיות אחרות, המכון יכול לקבוע שגידי גוב אינו חוזר לכביש".
בפסיקות שבהן נהגים נמצאו מעט מעל הרף, מה נקבע לגביהם?
"מקרים כאלה מתרחשים כל שני וחמישי, זה לא נדיר, אבל תאונה תחת אלכוהול מעט מעל הרף, יחד עם פגיעה ברכבים, זה כבר משהו נוסף. אני לא יודעת אם הוא רק שפשף רכבים, הוריד רק מראה, או שהוא נכנס במהירות של 100 קמ"ש לפקק תנועה, אבל אם הוא שתה קצת, כנראה שהיה שם עוד משהו - אולי הוא אפילו נרדם על ההגה. סטטיסטית, כולם שותים, מקטן ועד גדול, חברי כנסת, רופאים ועורכי דין. זה באמת יכול לקרות לכל אחד".
מה המסר לציבור? מה חשוב שכל נהג בישראל ידע לגבי שתייה ונהיגה?
"אם שותים, לא עולים על ההגה. נקודה. פשוט לא לנהוג, גם אם שתיתם רק כוסית אחת. קחו מונית או תדאגו לנהג תורן".
