ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ איתן כבל, שאוחדה עם ההצעה של חברי הכנסת יואל חסון ואופיר אקוניס, לתיקון חוק הגנת הצרכן והסדרת נושא ההתחייבויות בעסקאות לתקופות קצובות.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות
לאחרונה, ב- 14.10.2012, אישרה הוועדה להחיל את החוק גם על רכישת יחידות נופש, כדי לאפשר למי שרכש יחידת נופש להשתחרר מהעסקה.
יושב הראש, שאמה-הכהן התייחס לכך, ואמר כי: "שחרור 40 אלף בעלי יחידות הנופש בקלאב הוטל לחופש – זו אמירה חסרת תקדים שמוכיחה שהגנת הצרכן היא ערך יסוד בחברה הישראלית. מסתבר שלא רק לכל דבר טוב יש סוף, אלא גם לדברים רעים כמו עושק וכבילת המוני צרכנים. אין אבסורד יותר גדול מכבילת צרכנים היכן לנפוש בחופשתם, ואין יותר מעציב מכך ששלושים שנה זה צלח את כל הבקרות והאיזונים".
הכניסה לתוקף - ינואר 2013
לפי ההצעה של חושב הראש שאמה-הכהן שאושרה, החוק יכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013, כאשר אז יפתח חלון זמן של חצי שנה, עד 30 ביוני 2013, בו יוכל בעל הזכות להודיע על הרצון להשתחרר, כאשר השחרור ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014. עוד נקבע, כי התנאי לשחרור הוא תשלום דמי ביטול – מי שירצה להשתחרר בלי להשתמש ביחידה בשנת 2013 ובלי לשלם את דמי האחזקה יצטרך לשלם דמי ביטול של 5,000 שקלים, ומי שירצה להשתמש ביחידה ב-2013 וישלם דמי אחזקה יצטרך לשלם דמי ביטול נוספים בסך 2,500 שקלים.
מתי החוזה יפקע ללא דמי ביטול?
כמו-כן באותו חלון זמן יוכלו בעלי הזכויות לקצוב את תקופת זמן החוזה למספר שנים קדימה, שלאחריהן הוא יפקע ללא דמי ביטול. בחלון הזמן הראשון בעלי הזכויות יוכלו להודיע על רצונם להפסיק את ההסכם בסוף שנת 2017, ועד סוף שנת 2017 הם יוכלו להודיע על רצונם לסיים את ההסכם בסוף שנת 2020.
לאחר מכן, עד סוף שנת 2020 יוכל בעל הזכות להשתחרר בכל 4 שנים, כלומר עד סוף 2020 יוכל הצרכן להודיע על רצונו לסיים את ההסכם בסוף שנת 2024 – וכך הלאה. בנוסף, הבהיר היו"ר שאמה-הכהן כי תשלום חובות העבר לא יהיה תנאי לשחרור מהעסקה.
כמו כן הוועדה אישרה את הצעת ח"כ יואל חסון, לקבוע כי ניתן יהיה לבטל עסקאות עתידיות, כאשר הביטול ייכנס לתוקף שנתיים מתום השנה שבה נמסרה ההודעה, כאשר בעל הזכות יצטרף לשלם עבור השימוש באותם שנים ולא יזכה להשבה של התמורה ששילם עבור היחידה. נציגי הממשלה הודיעו כי הממשלה שומרת את הזכות להסתייג מהסעיף.
בקרוב: שחרור מהעסקה לרוכשי יחידות נופש
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לשחרור בעלי הזכויות ביחידות הנופש מהתחייבות ארוכת טווח; היו"ר שאמה-הכהן: "גם לדברים רעים כמו עושק וכבילת המוני צרכנים יש סוף"

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

האם החוק יכול למנוע את הפיגוע הבא? עו"ד שרון נהרי על כניסת ישראלים לאזורי סיכון ביהודה ושומרון
הפיגוע בשומרון, סמוך לחוות גלעד, שבו נהרגו בניהו מלט ורס"ן יובל עזרא, הציף מחדש את השאלות המשפטיות סביב כניסת ישראלים לשטחי A ולאזורי סיכון. האם החוק מאפשר למדינה למנוע כניסה, מה האחריות של מי שבוחר להיכנס, והאם נדרש שינוי חקיקה? עו"ד שרון נהרי מסביר.

"מה זה שמה בשמיים": עו"ד גיא אורן עושה סדר בפרשת התביעות של ילד הכטב"ם
שיר הכטב"ם הפך ללהיט הוויראלי של המלחמה, אבל גל התביעות שהוגש בשם ניר קריגל בן ה-11 נגד בעלי עסקים קטנים מעורר סערה ציבורית. עו"ד גיא אורן, מומחה לקניין רוחני, מסביר איפה עובר הגבול - ומה חשוב שכל בעל עסק ומנהל סושיאל יידע לפני השימוש הבא.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?