בידיעה שהתפרסמה לפני מספר ימים באחד מערוצי החדשות באינטרנט דווח על תביעה של 1.7 מיליון ₪, שהוגשה על ידי חברת נענע דיסק בשיתוף עם מספר אמנים כנגד מפיקי הסדרה "עספור" והחברות ששידרו אותה בטלוויזיה, באינטרנט וברשתות סלולריות שונות.

רשיונות שמיכה
מן הראוי להסביר כיצד בנוי המודל העסקי של שימוש בשירים ובהקלטות בתכניות טלוויזיה: תאגידי זכויות היוצרים (כגון אקו"ם, הפדרציה של חברות התקליטים, הפי"ל, אשכולות ועיל"ם) מעניקים לגופים המשדרים רשיונות כלליים הנקראים "רשיונות שמיכה", אשר לפיהם, בתמורה לתשלום שנתי קצוב שמוסכם בין הצדדים,  רשאים אותם גופי שידור לשדר יצירות מוסיקליות והקלטות שלהם במסגרת לוח השידורים שלהם, לרבות כחלק מתכניות המופקות על ידי אותם גופי שידור או על ידי מפיקים חיצוניים. תאגידי זכויות היוצרים מחלקים את דמי הרשיון בין בעלי הזכויות המיוצגים על ידי תאגידים בהתאם לזמן היחסי בו נעשה שימוש ביצירות ובהקלטות שלהם באותן תכניות.

מחובתו של כל מפיק של תכנית טלוויזיה עבור גוף שידור כזה או אחר לבדוק היטב מראש האם ההקלטות והיצירות המוסיקליות בהן הוא עושה שימוש במסגרת התכנית אכן נכללות בקטלוג של תאגידי הזכויות שהעניקו רשיונות שמיכה לגופים המשדרים. קטלוגים אלה נגישים לכל דורש באתרי האינטרנט של אותם תאגידי זכויות.

גם על הגופים המשדרים מוטלת החובה לבדוק האם אכן המפיק עשה מלאכתו נאמנה וכלל בתכנית שהופקה עבורם אך ורק יצירות והקלטות שנכללות בקטלוגים של תאגידי הזכויות אשר העניקו להם רשיונות שמיכה.
כמובן שאם המפיק רוצה לעשות שימוש ביצירה או הקלטה שאינן כלולות בקטלוג של תאגיד זכויות כזה או אחר, הוא יכול לפנות באופן ישיר אל בעל היצירה או ההקלטה ולבקש ממנו רשיון לעשות שימוש ביצירה או בהקלטה שלו. 

לעיתים קורה שהמפיקים והגופים המשדרים אינם שוקדים כראוי על ביצוע הבדיקות האמורות, ומשדרים במסגרת תכנית הטלוויזיה יצירות או הקלטות שאינן רשומות במאגר של תאגידי הזכויות, ושלגביהן גם לא הוענק למפיק ולגוף המשדר רשיון באופן ישיר על ידי בעל הזכויות. בכך חושפים עצמם המפיקים וגופי השידור לתביעות בסדר גודל משמעותי מצידם של בעלי הזכויות באותן הקלטות ויצירות. מי שזכויות היוצרים שלו הופרו זכאי לפי חוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 לתבוע בבית המשפט פיצויים סטטוטוריים בסכום של עד 100,000 שקלים לכל הפרה, וכך הופכות תביעות מסוג זה לאיום כלכלי משמעותי על המפיקים וגופי השידור השונים.

זכות מוסרית
יתרה מזאת - החוק בישראל מעניק ליוצרים זכות נוספת הנקראת "זכות מוסרית". זכות זו נשמרת בידי יוצר היצירה ואינה שייכת לתאגידי זכויות היוצרים. מכוחה של הזכות המוסרית זכאי היוצר לכך שההקשר שבו נעשה שימוש בשיר שלו בתכנית הטלוויזיה והסצנות אותן לא יפגע בכבודו או בשמו (לדוגמא – שילוב של שיר של יוצר יהודי דתי בסצינות מין או בסצינה של אכילת חזיר).
לאור זאת, הרי שגם במקרה שהיצירות בהן רוצים המפיקים וגופי השידור לעשות שימוש במסגרת תכניות הטלוויזיה הרשומות במאגרים של תאגידי הזכויות, עדיין מוטלת עליהם החובה לבדוק האם היצירות המשודרות אינן מפירות את הזכות המוסרית של יוצריהן בדרך כלשהי, שכן אחרת הם עלולים להיות חשופים לתביעות של פיצויים גם בגין הפרת הזכות המוסרית של היוצרים. יצוין, כי גם הפיצוי הסטטוטורי לגבי הפרה של הזכות המוסרית יכול להגיע עד ל 100,000 ש"ח.

אמנם, יש לבתי המשפט שיקול דעת בפסיקת גובה הפיצויים הסטטוטוריים להם זכאים בעלי זכות היוצרים והזכות המוסרית, ואולם כאשר מדובר בנתבעים שהם מפיקים וגופים משדרים אשר אמורים לפתח מערכות בדיקה קפדניות על מנת למנוע הפרה של זכויות יוצרים, הנטייה של בתי המשפט תהיה לפסוק פיצויים הקרובים לרף הגבוה שקבע החוק.

קצה הקרחון של תביעות המוגשות לאחרונה
התביעה נגד מפיקי הסדרה "עספור" ונגד הגופים ששידרו אותה מהווה רק קצה של קרחון של תביעות המוגשות לאחרונה נגד הגופים המשדרים בגין הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות. רובן של תביעות אלה אינו מגיע לתקשורת, מאחר שבדרך כלל הן נסגרות בפשרה בין הצדדים, בין לפני הגשת התביעה המשפטית ובין לאחריה. מעניין לראות האם תביעה זו (שטרם הוגש כתב הגנה לגביה) אכן תגיע לשלב של מתן פסק דין, או שגם היא תסתיים לבסוף בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט.