אדם אהוב נפטר, ואתם יודעים שיש לו אלפי תמונות משפחתיות בפייסבוק, עסק פעיל באינסטגרם וקשרים מקצועיים חשובים בג'ימייל – אבל אין לכם דרך להגיע אליהם. לא כי הוא לא רצה, אלא כי פשוט, הוא לא חשב על זה מראש. כל מה שנשאר זו סיסמה, שאיש אינו יודע, ומדינה שאין לה חוק שמתמודד עם המציאות הזו.
זו לא סצינה מסרט מדע בדיוני. מדובר במציאות של אלפי משפחות בישראל בכל שנה – מציאות שמשאירה אותן עם שאלות, כאב ואובדן של נכסים שלא תמיד ניתנים לשחזור. אכן, בישראל קיים פער משפטי סביב ירושה דיגיטלית בישראל, אבל יש דברים שאפשר לעשות כבר היום.
מה זו בכלל ירושה דיגיטלית?
אם ננסה להסביר את המושג "ירושה דיגיטלית" דרך דימוי פשוט, דמיינו שכל החיים שלכם נמצאים בתוך כספת דיגיטלית. תמונות, שיחות, חוזים, מידע עסקי וחוויות אישיות – הכל סגור היטב ויש מפתח אחד. כשאדם הולך לעולמו, הכספת הזו ננעלת. השאלה היא האם מישהו יודע איך לפתוח אותה?
בעולם הדיגיטלי של היום, הירושה היא כבר לא רק בית, חשבון בנק או רכב. היא גם היוטיוב שבו הנפטר תיעד את חייו, חשבון הוורדפרס עם הבלוג האישי, או דף עסקי בפייסבוק עם אלפי עוקבים. אבל חוק הירושה הישראלי, שנכתב בשנת 1965, עידן שבו מחשב אישי היה בגדר חלום, פשוט מתעלם מהמציאות הזו.
כשאין חוק – מה עושים?
נכון להיום, אין בישראל חוק מפורש שמתייחס לנכסים דיגיטליים כאל חלק מהעיזבון. בתי המשפט כן מאפשרים לעתים גישה לחשבונות דיגיטליים, אך זה קורה רק לאחר תהליך משפטי לא פשוט. יורשים שמעוניינים בנכסים הדיגיטליים נאלצים להוכיח לבית המשפט שיש להם זיקה משפטית לנפטר (למשל באמצעות צוואה או ירושה), להגיש בקשה מסודרת לקבלת גישה לחשבונות מסוימים ואז לפנות עצמאית לחברות כמו פייסבוק או גוגל עם תרגומים, צווי בית משפט ועוד שלל מסמכים. כל זה בלי הבטחה שהתהליך יסתיים בהצלחה.
כל זה רק מורכב יותר כשמדובר בעסקים: כיום בישראל פועלים למעלה מ-120,000 עצמאים המנהלים את עסקיהם דרך הרשתות החברתיות. מבלי תכנון מוקדם, עסק כזה יכול "להיעלם" בן לילה כי בעליו נפטר.
מה אפשר לעשות היום?
החדשות הטובות הן שאפשר להתחיל להתכונן כבר עכשיו, גם בלי לחכות שהכנסת תתעורר. הנה כמה צעדים פרקטיים שכל אחד יכול ליישם:
> עדכנו את הצוואה שלכם – ודאו שהיא כוללת סעיף שמתייחס לחשבונות דיגיטליים ומה ברצונכם שיעשה בהם לאחר מותכם.
> הכינו רשימת נכסים דיגיטליים – הכינו רשימה של החשבונות הדיגיטליים החשובים: אימיילים, רשתות חברתיות, שירותי אחסון, אתרי עבודה ועוד.
> אחסנו בבטחה סיסמאות - השתמשו בשירות מאובטח (כגון (LastPass, KeePass או אפילו כספת פיזית.
> העבירו את המידע לאדם אמין – אדם שאתם סומכים עליו שידע מה קיים ואיפה זה שמור.
מה צריכה המדינה לעשות?
מדינות מתקדמות כמו גרמניה וקנדה כבר הבינו את הצורך וחוקקו חוקים שמכירים באופן מפורש בנכסים דיגיטליים כחלק מהעיזבון. גם בישראל נדרשת רפורמה ברורה שתיתן מענה למציאות החדשה.
בראש ובראשונה, יש לקבוע בחוק כי נכסים דיגיטליים, כמו חשבונות ברשתות חברתיות, תכנים באחסון ענן, דפי עסק ועוד, ייחשבו לחלק מהרכוש שעובר בירושה. בנוסף, חשוב ליצור הליך פשוט, קצר ונגיש דרך הרשם לענייני ירושה, שיאפשר לקבל צווים מתאימים ללא צורך בהתנהלות משפטית סבוכה.
לבסוף, יש לאזן בין הזכות של היורשים לגשת למידע לבין זכותו של הנפטר לפרטיות. זאת, באמצעות קביעת כללים ברורים שיבדילו בין תכנים עסקיים או ציבוריים לבין חומרים אישיים שיישארו חסויים.
מדוע חשוב לפנות כבר היום לייעוץ משפטי?
החיים שלנו עברו לרשת ועם הזמן, גם המוות. כדי שלא נאבד זכרונות, קשרים ונכסים חשובים, אנחנו צריכים לקחת אחריות, גם ברמה האישית וגם כחברה. הכינו את הקרובים לכם למציאות הזו כי לא רק החיים שלנו הם דיגיטליים, גם מה שנשאיר אחרינו.
אם אתם מעוניינים לבדוק אם הצוואה שלכם כוללת התייחסות לנכסים דיגיטליים, אל תחכו לרגע האחרון. פנו עוד היום לייעוץ משפטי מקצועי ואל תשאירו את העתיד תלוי בסיסמה אחת שלא תזכרו.
עו''ד ענבל כספי גאון תעמוד לרשותכם ותוכל לתת מענה לכל הסוגיות שיעלו, זאת לצד ליווי משפטי מקצועי אשר יוודא כי כלל האינטרסים נשמרים בתהליך וכי הוא מתנהל בצורה רגישה ומסודרת.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
