משפטי– זאפ
משפטידיני נזיקין ופיצוייםרשלנות רפואיתבאילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית?

באילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית?

כל אדם בישראל המקבל שירותים רפואיים, הן מגורמים ציבוריים והן מפרטיים, חשוף לרשלנות רפואית. עוה"ד מרינה שץ ואנה אייזנברג, המתמחות בדיני נזיקין ומיצוי זכויות מול חברות הביטוח, מרחיבות על המקרים שבהם ניתן לטעון לרשלנות רפואית ועל הסיכון בתהליך

19.05.22
תאריך עדכון: 19.05.22
6 דק'
באילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית?

"רשלנות רפואית עשויה להתרחש במגוון דרכים, לדוגמה: אי מתן הפניה לבדיקות מסוימות בהתאם לתלונות המטופל, טעות בפיענוח בדיקות, טעות יישום של אנשי מקצוע רפואיים, טעויות אבחון, ביצוע בדיקות שלא לצורך, הסתרת ידע מהמטופל, אי מתן הסברים על אפשרויות הטיפול - גם אם מדובר על אפשרויות במימון עצמי ולא רק על טיפולי סל התרופות", אומרת עו"ד מרינה שץ.

"עם זאת", היא מוסיפה, "רשלנות רפואית היא לא תמיד מעשה או מחדל, אלא לעתים מדובר בהיעדר רישום אשר יכול להיחשב כסוג של רשלנות, משום שמצב זה מקשה על המטופל להוכיח את טענותיו".

מתי ניתן לתבוע רשלנות רפואית?

"ניתן לתבוע רשלנות רפואית רק במקרים שבהם נותרה נכות", מציינת עו"ד אנה אייזנברג. "חשוב להוכיח כי יש קשר סיבתי בין המעשה לבין התוצאה. למשל, אם אבחון שגוי מנע קבלת טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר, שהיה מאפשר לשפר את סיכויי ההחלמה. כמו כן, ניתן להגיש את התביעות לרשלנות רפואית רק לאחר שהנזק יתגבש סופית, בדרך כלל מדובר בתקופה של שנה, כאשר ניתן לומר כי לנפגע נותרה נכות רפואית צמיתה".

התביעה נשענת על חקיקה המעוגנת בחוק זכויות החולה, על הפסיקה ועל עיקרון חובת זהירות מוגברת ומבחן הרופא הסביר

האם ניתן לתבוע רשלנות רפואית באופן עצמאי?

"במקרה של רשלנות רפואית ישנם היבטים משפטיים ורפואיים, ולכן נדרש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בדיני נזיקין ובתביעות של רשלנות רפואית. משרדנו מגבה כל תביעה בהמלצות ובחוות דעת של רופאים מומחים לתחום הפגיעה, המוכשרים לתת חוות דעת רפואיות-משפטיות ואף להיחקר בבית המשפט על חוות דעת, ככל שהתיק יגיע לשלב ההוכחות. מסיבות אלו, אין להקל ראש בליווי משרד עורך דין מנוסה שבקיא בפסיקה ובחקיקה בתחום".

האם נהוג לתבוע ישירות את הגורם שהתרשל - לדוגמה, רופא או טכנאי?

"בדרך כלל נהוג לתבוע את חברת הביטוח שהרופא מבוטח בה, או את הביטוח של בית חולים או קופת החולים שבהם עובד הרופא. התביעה נשענת על חקיקה המעוגנת בחוק זכויות החולה, על הפסיקה ועל עיקרון חובת זהירות מוגברת ומבחן הרופא הסביר". עו"ד שץ מוסיפה כי "במקרים שבהם נגרם נזק גוף במכוון או בזדון, ניתן להתבסס על חוקי העונשין".

ברוב המקרים אין ברשותו של המטופל מלוא התיעוד. לא פעם יש בידיו רק סיכומי שחרור או סיכומי ביקור, ולכן יש צורך לאתר ולהזמין את מלוא התיעוד

אדם ניזוק כתוצאה מהליך רפואי או מטיפול רפואי שקיבל או לא קיבל בזמן – מה עליו לעשות כעת?

"אם חלפה שנה ממועד הפגיעה, ניתן יהיה להתחיל בתהליך לתביעת רשלנות רפואית. לשם כך על המטופל להגיע למשרדנו כדי שנוכל לנהל עימו שיחה ראשונית. חשוב לנו שיצטייד בכל מסמך או קובץ רפואי שעומד לרשותו".

בשלב הבא, מסירה עו"ד שץ, "נבחן ננסה להעריך את הנזק שנגרם ומדוע הוא סבור כי נגרמה לו רשלנות רפואית. לאחר מכן נתחיל באיסוף תיעוד הרפואי על אודות המקרה, משום שברוב המקרים אין ברשותו של המטופל מלוא התיעוד. לא פעם יש בידיו רק סיכומי שחרור או סיכומי ביקור, ולכן יש צורך לאתר ולהזמין את מלוא התיעוד. לאחר שיש בידנו את החומר הדרוש, מתחילה העבודה מול המומחים הרפואיים, במטרה להעריך אם יש מקום לרשלנות או לא. במקרים מסוימים יש צורך לערב מספר מומחים, כי רשלנות רפואית יכולה להתבטא במספר תחומים", היא מוסיפה.

אילו נושאים נוספים נבדקים?

"אנו בודקים האם התהליך הרפואי נעשה על פי הפרקטיקה המקובלת והאם היתה דרך למנוע את הרשלנות ואפשר היה לפעול אחרת. לאחר שקיבלנו את חוות הדעת מהמומחה או המומחים, אנחנו מגישים את התביעה לבית המשפט ומתחילים בהליך המשפטי שכולל הוכחות ותחקור".

עו"ד אייזנברג מדגישה כי "רוב התיקים מועברים לגישור, משום שחברות הביטוח מעדיפות לא להכתים את שמן, אך אם חברת הביטוח לא מוכנה לפצות את הנפגע במלוא הנזקים שנגרמו לו, התיק חוזר לבית המשפט, ממשיכים בהליך ההוכחות והניזוק מקבל את הפיצוי הכספי שבית המשפט פסק לו".

ניתוח להסרת שקדים, שנחשב לפעולה פשוטה יחסית, הביא צעיר בשנות ה-30 לחייו למצב שבו הוא אושפז למשך שבועיים וחצי בטיפול נמרץ ונותר עם נזק עצבי

האם התהליך כרוך בסיכון?

"במקרים שבהם הצדדים להליך לא מצליחים להגיע להסכמות בתיק בכל הקשור לשאלת רשלנות או לגובה הנזק שנגרם לנפגע, ימנה בית המשפט מומחה הרפואי מטעמו לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת", מציינת עו"ד שץ ומדגישה: "חשוב מאוד שהתביעות מסוג זה יהיו מגובות בחוות דעת רפואיות מטעם מומחים בעלי שם כדי למזער את הסיכון לדחיית התביעה. לכן, אנו נוהגות לעבוד עם מומחים בעלי ניסיון רב בתחום הרפואי שבו נדרש להוכיח רשלנות".

לאחרונה טיפל משרד שץ-אייזנברג במקרה מורכב שבו אדם צעיר ניזוק כתוצאה מהליך הרדמה. המקרה, שכמעט ולא היה ניתן להוכחה, קיבל תפנית חיובית עם קבלת חוות הדעת מהמומחים המתאימים. "למשרדנו הגיע בחור צעיר בשנות ה-30 לחייו שהיה אמור לעבור ניתוח להסרת שקדים. הניתוח, שנחשב לפעולה פשוטה יחסית, הביא אותו למצב שבו הוא אושפז למשך שבועיים וחצי בטיפול נמרץ ונותר עם נזק עצבי. הסיבה לסיבוך נבעה כתוצאה מהחדרת צינור אוויר לא מתאים, שהביא לחוסר חמצן בעת הניתוח. כתוצאה מכך, המטופל הוכנס לחדר טראומה בטיפול נמרץ, ולאחר שבועיים של אשפוז במחלקת טיפול נמרץ הוא התעורר עם שיתוק בפלג גוף שמאל. נכון להיום הוא סובל מנזק עצבי ברגל ומנזק ריאתי, ולכן נדרש היה להמציא חוות דעת מטעם שני מומחים לצורך הוכחת המקרה הנזיקי", מתארת עו"ד שץ.

עו"ד אייזנברג מוסיפה: "בעברו, הלקוח פנה לשני עורכי דין, אך נאמר לו כי במקרה דנן לא מדובר ברשלנות רפואית. לאחר שהוא הגיע למשרדנו ולאחר בדיקה קפדנית של תיקו הרפואי, עלו ממצאים נוספים שלא קיבלו התייחסות במשרדים הקודמים. נכון להיום התיק מתנהל בבית המשפט ונמצא בשלב ההוכחות, ונראה כי סוף סוף לאחר התלאות הרבות שעבר, ניתן יהיה להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית".

באילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית?(1)

האם חלה התיישנות על התרשלות רפואית?

"תקופת ההתיישנות של תביעה נזיקית היא שבע שנים, מלבד מקרים שבהם הנזק לא התגלה באופן מיידי. כמו כן, אם הנזק נגרם בעת היות הנפגע קטין וההורים לא תבעו תוך שבע שנים, הנפגע יוכל לתבוע למשך שבע שנים נוספות עם הגיעו לגיל 18. לכן, חשוב לבחון את הנושא בהקדם האפשרי כדי שניתן יהיה להוכיח את המקרים".

עורכות הדין שץ-אייזנברג פונות לכל מי שרואה עצמו נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית במסר מחזק: "אם אתה או את חושבים שנגרם לכם נזק כתוצאה מהליך רפואי או מקבלת טיפול רפואי, יש מה לעשות בעניין. פנו למשרדנו לייעוץ ראשוני לצורך בחינת הנושא".

 סייעה בהכנת הכתבה: הילה צור שינזי 

האם מאמר זה עזר לך?

צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
שץ-אייזנברג משרד עורכי דין

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה