לאחרונה פורסם בתקשורת (כלכליסט 30/10/12), כי חברת הביטוח מגדל תובעת ממדינת ישראל סכום של כ- 4 מיליון ₪, אותם שילמה למבוטחים שלה בעקבות נזקי השריפה בכרמל.

תביעת שיבוב/תחלוף
על פניו, ייתכן שלמי שאינו מצוי בתחום הביטוח, ההחלטה לתבוע נראית תמוהה. מדוע חברת ביטוח תובעת גורם אחר בעקבות תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחים שלה? אולם, מדובר בהליך שגרתי, אשר נקרא בשפה המשפטית תביעת "שיבוב" או "תחלוף". מקורו של ההליך בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, אשר מקנה לחברת ביטוח אשר שילמה תגמולי ביטוח למבוטח שלה, לתבוע בתביעת שיבוב את מי שגרם לנזק, עד לגובה הסכום ששילמה.

תביעות שיבוב הן תביעות נפוצות בתחום דיני ביטוח. חברות ביטוח אשר משלמות למבוטחים תגמולי ביטוח על נזקי רכוש לכלי רכב בתאונות, מגישות תביעות שיבוב נגד חברות הביטוח שביטחו את כלי הרכב האשמים בתאונות. חברות ביטוח מגישות תביעות שיבוב נגד יצרני או יבואני מוצרי חשמל אשר גרמו לשריפה בדירה או בעסק אשר בגינה שילמה חברת הביטוח תגמולי ביטוח.
כך גם בנזקי שריפה, כאשר חברת ביטוח אשר שילמה למבוטח שלה עבור נזקי שריפה, תובעת את הגורם לשריפה, לדוגמא - העסק השכן שממנו פרצה האש.

התביעה של מגדל נגד המדינה - תביעה שגרתית
האם ניתן להגיש תביעת שיבוב גם נגד המדינה? בהחלט. ניתן להגיש תביעות נגד מדינת ישראל, ובין תביעות אלה, ניתן גם להגיש תביעות שיבוב, כמו תביעתה של מגדל על הסכומים ששילמה למבוטחיה. האפשרות להגיש תביעות נגד המדינה הוסדרה פורמאלית כבר בשנת 1958, במסגרת החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין). החוק קובע, כי דין המדינה כדין כל אדם, וכי ניתן להגיש נגד המדינה כל הליך בענין אזרחי.

טענת מגדל: המדינה התרשלה
כלומר, תביעתה של מגדל, לפחות במישור הפרוצדוראלי, הינה תביעה שגרתית בדיני ביטוח. לטענת מגדל, כפי שפורסם בכלכליסט מפי עורכי הדין אשר מייצגים אותה, רשויות המדינה "לא נקטו זהירות סבירה והתרשלו בהתנהלותן עוד בטרם פרצה השריפה. בכתב התביעה של מגדל אף מאוזכר דו"ח מבקר המדינה אשר מתייחס לשריפה כמחדל מתמשך.

איך יראה זאת בית המשפט? בתיקים מסוג זה, בתי המשפט רואים את היריעה הרחבה, אשר כוללת, מלבד שאלת ההתרשלות הקונקרטית במקרה הנדון, שאלות של מדיניות משפטית, חלוקת נזק וניצול יעיל של משאבים, ושאלות נוספות מתחום התיאוריה של דיני הנזיקין.

סוגיה חשובה, אשר רק לעתים נדירות נמצאת לה התייחסות בפסקי הדין, נוגעת להבדל שבכל זאת קיים, בין המדינה לבין בעלי דין אחרים. בתביעת מגדל, אם בית המשפט יקבל את התביעה ויחייב את המדינה בתשלום, ייצא שאנחנו, האזרחים, "נפצה" את חברת הביטוח על תגמולי ביטוח ששילמה, ושמראש גבתה עליהם פרמיות, בהתאם לתחשיבים אקטואריים שביצעה. יש להניח, כי דילמה זו תעמוד בפני בית המשפט, בבואו לדון בתיק זה.

* עו"ד ארז שניאורסון, מצוות המומחים של משפטי, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין.