Zap Mishpati Logo. Darck blue square with 2 fingers as if walking

עברתם תאונת עבודה? הנה מה שאתם צריכים לדעת

עו"ד הילה דהן-טובי, שמלווה כבר שנים לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי ובכלל זה גם נפגעי תאונות עבודה ומסייעת להם למצות את זכויותיהם, מסבירה שהשאלה אם עובד יקבל פיצוי תלויה פעמים רבות באופן שבו עורך הדין מציג את התיק

מאת: עו"ד הילה דהן-טובי | הילה דהן טובי - משרד עו"ד
24.04.23
תאריך עדכון: 12.12.23
9 דק'
עברתם תאונת עבודה? הנה מה שאתם צריכים לדעת

י', בשנות החמישים לחייו, קם לעוד בוקר שגרתי. הוא התארגן, התלבש ונסע למקום עבודתו, כשבדרך חיכתה לו עצירה קטנה בקופת חולים. הסיבה: בדיקה רפואית שנקבעה לו כמה שבועות קודם לכן ושאליה היה צריך להגיע. לאחר סיום הבדיקה נכנס י' למכוניתו והחל לנסוע בדרך הרגילה שלו לעבודה, אלא שכעבור זמן קצר הוא הרגיש כיצד הוא מאבד שליטה על הרכב. כתם שמן שהיה על הכביש גרם לרכב להחליק, וכתוצאה מכך היה י' מעורב בתאונת דרכים עם רכב אחר.

י', שסבל מנזקים קשים כתוצאה מהתאונה, הגיש זמן קצר לאחריה תביעה לביטוח הלאומי, שבה דרש להכיר בתאונה כתאונת עבודה. ואולם, הביטוח הלאומי סירב לקבל את התביעה בטענה כי י' עצר וסטה מהותית מהדרך שלו לעבודה כאשר נפגע. העובד המאוכזב מיהר להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה, שהפך את ההחלטה, קיבל את הערעור וקבע כי העובד אמנם ביצע עצירה וסטה ממסלולו בדרך לעבודה, אך כי התאונה התרחשה כאשר הוא חזר לדרך הישירה שלו לעבודה, ומכאן שמדובר בתאונת עבודה לכל דבר.

"המקרה הזה ממחיש את הבעייתיות שעלולה להתעורר לעתים סביב שאלת ההכרה בתאונות עבודה", אומרת עו"ד הילה דהן-טובי, מומחית לדיני עבודה, המייצגת נפגעים רבים בתאונות עבודה מול הביטוח הלאומי. לדבריה, בחלק ניכר מהמקרים, הסיטואציה המשפטית איננה חד משמעית. השאלה אם העובד ימצה את זכויותיו או לא תלויה במידה רבה במידת הניסיון והמיומנות של עורך הדין שמייצג אותו וביכולת שלו להציג את המקרה בצורה נכונה שתשכנע את הביטוח הלאומי. כמו תמיד, גם במקרה הזה, ההצלחה תלויה גם בפרטים הקטנים ואולי בעיקר בהם", היא אומרת.

קיימים מגוון רחב של מקרים שיוכרו כתאונת עבודה. ההגדרה של תאונת עבודה הורחבה על ידי המחוקק גם להליכה או נסיעה של עובד ממעונו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו למעונו

מהי תאונת עבודה?

על פי החוק, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעסיק. כלומר, תאונה תהיה מוכרת כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי אם היא קרתה לעובד בזמן העבודה או במקום העבודה ועקב העבודה או כתוצאה מהסיכונים הנלווים אליה. על מנת שתאונה תתפרש כתאונה בעבודה, יש לקבוע את קיומו של קשר סיבתי משפטי בין התאונה לעבודה. פירוש הדבר כי צריך שיתקיימו שני תנאים: שהתאונה תהא תוך כדי העבודה ושהתאונה תארע עקב העבודה.

"דוגמה קלאסית לתאונת עבודה היא סיטואציה שבה עובד נפגע ממכונה כלשהי במקום העבודה ונפצע", אומרת עו"ד דהן-טובי. עם זאת, כפי שהיא מסבירה, קיימים עוד מגוון רחב של מקרים שיוכרו כתאונת עבודה. ההגדרה של תאונת עבודה הורחבה על ידי המחוקק גם להליכה או נסיעה של עובד ממעונו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו למעונו. הרחבה זו מניחה שעובד היוצא מביתו שם פעמיו אל מקום עבודתו, בדרך מקובלת ובלא סטייה של ממש, ובתנאי שמדובר בדרך המקובלת והרגילה של העובד (שהיא, ככלל, הדרך הקצרה והנוחה ביותר מבחינת המרחק או הזמן המביאה אותו ממעונו למקום עבודתו).

"עם זאת, סיטואציה שבה העובד נפגע כשהוא עוצר או מבצע סטייה ו/או הפסקה משמעותית מהדרך לעבודה, לא תוכר כתאונת עבודה. כשאנו בוחנים סטייה מן הדרך, כל מקרה נבחן לגופו והדרישה העיקרית היא כי ההפסקה תהיה אינצידנטלית לדרכו של אדם לעבודתו ואף נבחנת תכלית ומטרת העצירה ומשך העצירה", מציינת עו"ד דהן-טובי.

לעובדים שעשו הפסקה בדרך או סטו מהדרך הקבועה שלהם סטייה ממשית שלא לצורכי עבודה, התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, הדבר תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה

מקרים שבהם לא הוכרה תאונה כתאונת עבודה

עובדת יצאה מביתה בנתניה בבוקר ונסעה לקופת חולים לבצע בדיקה. לאחר מכן נסעה לגן של בתה, שם הורידה את בתה. משם נסעה למשרד הרישוי כדי להנפיק רשיון נהיגה חדש. לאחר מכן המשיכה בנסיעה למקום עבודתה בכפר סבא. במהלך נסיעתה אירעה לעובדת תאונת דרכים שאותה ביקשה לראות כתאונת עבודה.

במקרה זה דחה בית הדין את התביעה ופסק: "אף אם נניח כי מדובר בהפסקות קצרות בנות 15 דקות לכל היותר, הרי שעסקינן במספר הפסקות קצרות רצופות, ומשכך, לא ניתן להתעלם מהמשקל המצטבר של שילובן של אלו בבוקר אחד. שילוב זה מחזק את הקביעה לפיה התכלית שעמדה לנגד עיני המערערת באותו בוקר לא היתה הגעתה לעבודה, אלא ביצוע סידורים אישיים" (עב"ל (ארצי) 20535-12-10 שלום ציפורה - המוסד לביטוח לאומי).

דוגמה נוספת היא, מקרה שבו העובד לא יצא ממעונו כפי שנדרש בחוק. העובד היה בזמן הפסקה בין שתי משמרות שהיה עליו לבצע באותו יום. עם תום המשמרת הראשונה פנה העובד לביתו ומשם לבית חברים, עד ליציאתו למשמרת השנייה. עת יצא מבית החברים, אירעה לו תאונה. בית הדין הכריע שבמקרה זה אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה. הוא קבע שנדרש כי הדרך תוגדר כמתחילה במעונו של עובד או מהמקום שבו הוא נוהג ללון אל העבודה וממנה לאותו מעון. משהעובד יצא שלא ממעונו, נשללת ההרחבה של תאונת עבודה גם בדרך לעבודה. לא מדובר בתאונה בדרך מהמעון לעבודה אלא בסטייה של ממש מהדרך.

לדברי עו"ד דהן-טובי, המחוקק הכיר בשני חריגים בולטים לכך. "החוק מכיר כתאונת עבודה בסיטואציה שבה עובד נפגע לאחר שסטה מהדרך לעבודה כדי להסיע את ילדיו לבית הספר או לצורך תפילת בוקר. שתי הסיטואציות השגרתיות האלו נחשבות, ככלל, לחלק מהנסיעה לעבודה ולא מהוות סטייה ניכרת ומזכות בפיצוי".

אלא שיש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. למשל המקרה של עובדת, אם לילד בן ארבע, המביאה אותו מדי בוקר למעון ונוסעת לעבודתה. ביום רגיל העובדת מסיימת את עבודתה בשעה 15:30, נוסעת למעון ואוספת את בנה בדרכה הביתה. ביום התאונה יצאה העובדת ממקום עבודתה בשעה 14:30 ונסעה למעון כדי להשתתף במסיבת ט"ו בשבט, שצפויה היתה להימשך כשעה. בסיום המסיבה התכוונה העובדת לקחת את בנה הביתה. בהגיעה למעון, החנתה העובדת את רכבה וביציאה מהרכב הניחה את רגלה השמאלית על המדרכה, רגלה התעקמה והיא נפלה ונחבלה ברגלה ובגבה.

בית הדין לא הכיר בתאונה שעברה העובדת כתאונת עבודה שאירעה בדרך לעבודה והוא מסביר: "במקרה זה לא נסעה המערערת למעון כדי לאסוף את בנה אלא כדי להשתתף בחגיגת ט"ו בשבט של בנה בגן ובמהלך נסיעה זו אירעה התאונה. זו מטרה העומדת בפני עצמה, הנפרדת מהמטרה לאסוף את ילדה מן הגן", ועל כן דחה את התביעה.

עו"ד דהן-טובי מסבירה כי לעובדים שעשו הפסקה בדרך או סטו מהדרך הקבועה שלהם סטייה ממשית שלא לצורכי עבודה, התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת וכפי הנראה, הדבר תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה והשאלה אם מדובר בתאונת עבודה אם לאו יכולה לנוד ולנוע בתלות לאותן הנסיבות, ללא נוסחה קונקרטית אחת וכל מקרה ייבחן לגופו.

בנכות של 10%-19% הנפגע יקבל מענק חד פעמי, ובמקרה של פגיעה קשה יותר, כשנקבעת דרגת נכות של 20% ומעלה, מקבלים קצבה חודשית לכל החיים ובתנאי שמדובר בנכות לצמיתות

מה עושים לאחר תאונת עבודה?

"חשוב להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם ככל האפשר לאחר תאונת העבודה", אומרת עו"ד דהן-טובי. לדבריה, לאחר התאונה יש להגיש תחילה תביעה לקבלת דמי פגיעה מביטוח לאומי (תשלום שהביטוח הלאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה עד ל-90 ימים) ובמקביל לדרוש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

"מי שנפגע לא צריך לפדות את ימי המחלה שצבר, אלא הוא מקבל מביטוח לאומי תגמול שמכונה דמי פגיעה, שמחושב על פי 75% מהשכר שלו, וזאת בהתאם לשכר הממוצע שלו בשלושת החודשים האחרונים שקדמו למועד התאונה". לדברי עו"ד דהן-טובי, בשלב השני, לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות לנפגע העבודה.

"אם הנפגע מקבל דרגת נכות בשיעור של עד 9%, הוא לא יקבל דבר מביטוח לאומי. לעומת זאת, בנכות של 10%-19% הנפגע יקבל מענק חד פעמי, ובמקרה של פגיעה קשה יותר, כשנקבעת דרגת נכות של 20% ומעלה, מקבלים קצבה חודשית לכל החיים ובתנאי שמדובר בנכות לצמיתות".

"השאלה אם עובד יקבל פיצוי תלויה פעמים רבות באופן שבו עורך הדין מציג את התיק ובשאלה אם הוא יודע לבנות את הקייס באופן שביטוח לאומי יבין אותו, מה שיסלול את הדרך לקבלת פיצוי"

זכויות לנפגעי תאונות עבודה

עו"ד דהן-טובי מסבירה שיש זכויות רבות שנפגעי תאונות עבודה אינם מודעים אליהן. "אפשר למשל לדרוש נכות זמנית ולאחר מכן להגיש תביעה לקבלת גמלת נכה נזקק. באופן כזה, גם מי שנקבעו לו 25% נכות למשל יכול להיות מוכר כנכה בשיעור של 100% לצורך חישוב הקצבה, אם לא חזר לעבוד והוא נמצא באובדן כושר עבודה".

עו"ד דהן-טובי מציינת כי יש חשיבות רבה להתייעצות עם עורך דין במועד קרוב ככל האפשר לתאונה. "עורך דין מיומן ומנוסה יידע להנחות אתכם כיצד לפעול. יש ניואנסים רבים שצריך להיות מודעים אליהם וטפסים נחוצים כדי להתקדם. למשל", היא מדגימה, "חשוב לפרט את כל הפגיעות שנגרמו לכם, כולל פגיעות שנראות לכם לא משמעותיות, כדי שאם תחושו בכאב בשלב מאוחר יותר ותדרשו פיצוי, ביטוח לאומי לא יוכל לטעון שלא העליתם את הפגיעה במועד הנכון והפגיעות לא נגרמו כתוצאה מהתאונה".

עו"ד דהן-טובי מסבירה כי לבחירה בעורך הדין הנכון יש משמעות קריטית בכל הנוגע לפיצוי על תאונות עבודה. לדבריה, "השאלה אם עובד יקבל פיצוי תלויה פעמים רבות באופן שבו עורך הדין מציג את התיק ובשאלה אם הוא יודע לבנות את הקייס באופן שביטוח לאומי יבין אותו, מה שיסלול את הדרך לקבלת פיצוי". כך גם בנוגע לייצוג הנכון בפני הוועדה הרפואית והבנת הפרוטוקול לעומקו כדי לבחון האם יש מקום לערער על ההחלטה, אם לאו.

חשוב לציין כי גם מחלת מקצוע (מחלה שהתפתחה אצל המבוטח בעקבות העבודה) יכולה להיחשב לפגיעה בעבודה.

נפגעתם בתאונת עבודה? רוצים לברר את זכויותיכם בביטוח לאומי ולא לעשות טעויות מיותרות? פנו כאן לעו"ד הילה דהן-טובי לקיום היוועצות ראשונית

צילום: שאטרסטוק

האם מאמר זה עזר לך?

contactלקבלת ייעוץ מהילה דהן טובי - משרד עו"ד

contactצרו קשר

מאמרים נוספים
הילה דהן טובי - משרד עו"ד

לקבלת ייעוץ מהילה דהן טובי - משרד עו"ד