צדק כלכלי משפטי עם הלומי קרב

יש מקום לשינוי חשיבה כולל במערך השיקום של הלומי קרב, ובפרט ביחס להלומי קרב צעירים

נוכח הלחימה ברצועת עזה ומאות הטילים אשר נורו לעבר תושבי הדרום כולו עולה ביתר שאת הסוגיה של הכרה בנפגעים נפשית כנכים.
כמות הנפגעים הגדולה ביותר בקרב העורף הם אזרחים אשר לקו בחרדה עקב החיים תחת איומי הטילים והטרור העזתי, שכן לחץ כבד זה, יחד עם עדות למראות קשים של הרוגים ופצועים, מביאים אנשים לחרדות, מצבי דחק ופגיעות נפשיות נוספות. נוכח האמור, ישנה חשיבות גדולה לעשות צדק עם הלומי הקרב ופגועי הנפש עקב הלחימה, בשורות הצבא והעורף.

חוק התגמולים, נפגעי פעולות איבה תש"ל – 1970, מאפשר לכל אזרח ישראלי הלקה בחרדה בשל התקפות הטילים (פעולות איבה) נגד ישראל, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.

אולם, לא פעם, חוטא המוסד לבטל"א בהתייחסותו לנפגעי חרדה – נפגעי פוסט-טראומה.
לעיתים, קובע המוסד לביטוח לאומי, ללא כל בסיס, נכות חלקית בשל הטראומה אותה חווה הנכה, וזאת בהסתמך על טענות שונות ומשונות.

כך למשל, במקרה אחד הבטל"א ניסה לייחס חלק ממצבו הנפשי של הנכה לאירוע הגירושים שעבר ומבנה אישיותו, על אף שמצב החרדה שהנכה לקה בו הופיע כתוצאה מאירוע טרור לו היה עד.

הטיפול - ברגישות וזהירות רבה
לדעת כותבת שורות אלו, הטיפול בנפגעי טראומה צריך להיעשות בכפפות של משי, בהתחשבות ובזהירות רבה. לא פעם, מתלוננים הנכים כי הם מרגישים שהתמודדות מול המוסד לביטוח לאומי מהווה טראומה נוספת עבורם.
הנכה מרגיש כי הוא נלחם מול טחנות רוח, שלא מבינים אותו, רוצים ברעתו ושוללים ממנו זכויות המגיעות לו.
הליך ההכרה בנפגעי נפש צריך להיעשות ברגישות רבה בשילוב של הבנה למצבו הנפשי העדין של הנכה, לפשט את הליכי ההכרה מול הבטל"א ולא והקשות ולהכביד על הנכה, הסובל ממילא.

גם חיילים, שוטרים סוהרים וכד', יכולים להגיש תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959 להכרה בגין נכות נפשית כתוצאה מאירוע טראומתי (הלם קרב) שחוו במהלך השירות . ההכרה בחיילי צה''ל הסובלים מלקות בנפשם כתוצאה מפעילותם במסגרת הצבא, הינה מחויבות מוסרית חברתית, אשר החברה חבה לבניה ובנותיה אשר בשמה ולמענה פעלו.
כאמור, דברים אלה נכונים גם לאזרחי העורף, אשר נפגעו עקב המציאות הביטחונית העגומה שכופה עלינו הטרור.

קשיים גם במשרד הבטחון
דווקא במשרד הביטחון, שלא כמו בבטל"א כאמור, אין ניסיון לצמצמם את ההכרה של הנכה, אולם הנכים הלומי הקרב נתקלים בקשיים רבים אחרים במשרד הביטחון, אחד מהם קשור  לשיקום.

למרות המחויבות, נדמה שמשרד הביטחון מצמצם את זכויות הלומי הקרב, ובעיקר לצעירים שביניהם. ככל שגילו של הלום הקרב צעיר יותר, כך באגף השיקום ישנו רצון "לדחוף" את הנכה לשיקום מהיר, ולחזרה מהירה למסלול החיים הרגיל. גישה זו מבוססת על חשיבה נכונה, לפיה יש לעשות את כל שאפשר על מנת לאפשר להלום הקרב לחיות חיים מלאים, עצמאיים ומאושרים. עם זאת, גישה זו לא תמיד מתאימה לכל אחד. נדמה, כי המערכת אינה מתאימה לטיפול פרטני אשר מתחשב בחולשותיו, מעלותיו, אישיותו ומקרהו האישי של הלום הקרב. לעיתים, הרצון לדחוק בנכה לחזור למסלול החיים הרגיל, לא מיטיב עם הנכה ואף עשוי לטעת בו רגשות קשים וחוסר אמון במערכת, אשר זו אמונה על הטיפול בו והדאגה לו.

נדרש - שינוי חשיבה כולל במערך השיקום
יש מקום לשינוי חשיבה כולל במערך השיקום של הלומי קרב, ובפרט ביחס להלומי קרב צעירים שכיום אינם זוכים למענה הולם בשיקומם מבחינה נפשית, חברתית וכלכלית. נדמה שנכי צה''ל אלה, בשונה מאלה שפציעתם היא פיזית ונראית לעין, נתפשים כנכים סוג ב' של משרד הביטחון.

השיקום של הלומי הקרב הוא אפשרי. מדובר באוכלוסיה איכותית אשר שירתה את המדינה ונתנה לה את כל שהיה לה. יחד עם אלה, נכונים הדברים גם לנפגעי העורף שכן אלה הפגינו חוסן ולוחמנות, דבר שמאפשר לצבא ולמדינה לנהל עימות צבאי ממושך, מסודר ואפקטיבי.

יש להקצות תקציבים שיאפשרו תהליך אבחון, שיקום וטיפול פרטני בכל הלום קרב. יש להעניק להלום הקרב יחס חם ואוהב, ותחושה כנה כי המערכת שלשמה יצא לקרב, אם בעורף כאזרח בקו העימות או אם כחייל, דואגת לצרכיו, מטפלת בו ומקדמת את שיקומו. אגף השיקום והביטוח הלאומי צריכים להשקיע זמן רב יותר בהקשבה להלומי הקרב למען בניית מערכת שיקום פרסונאלית אשר תעניק טיפול הולם, מקיף, ממצה, ועם זאת פרטני ואישי להלום הקרב הספציפי על פי כישוריו, מבנה אישיותו וחומרת פציעתו. טיפול ממן זה יחזיר יותר הלומי קרב למעגל העבודה ולמסלול החיים הרגיל, ויהפוך אותנו לחברה מוסרית יותר אשר דואגת לפרטיה.

* הכותבת היא עו''ד ומגשרת, המתמחה בייצוג נכי צה''ל ונפגעי פעולות איבה- משרד עורכי דין שרון, וייס קרטיה.

lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם