כידוע במשפט האזרחי בישראל קיימת הלכה מנחה באשר להוכחת תביעה אזרחית, והיא "המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר: כאשר אנו מבקשים את יומנו בבהמ"ש, בתביעה להפרת חוזה/הסכם, דרך שלילת זכויות סוציאליות בעבודה ועד לעושק בעל מניות המיעוט בחברה, ברוב המקרים נטל ההוכחה יהיה על כתפי התובע.
מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבותה של אחת הראיות המרכזיות במשפט האזרחי, והיא ההקלטה  ותמלילה.

קיימים לא מעט מקרים שבהם תובעים חוששים להשתמש בראיה זו, מכיון שהם סבורים,  לעיתים מחוסר ידע, כי כל הקלטה היא ראיה לא חוקית לפי חוק האזנות סתר התשל"ט- 1979(להלן:"החוק") ולכן חוששים לבצע הקלטה שכזאת.

יובהר מייד, כי אכן הקלטה במצבים מסוימים יכולה להיחשב כעבירה על חוק האזנות סתר ועל כן מומלץ להיוועץ תחילה עם עו"ד בקי בתחום כדי לקבל הנחיות כיצד לבצע הקלטה זו מבלי לעבור על החוק.
יחד עם זאת במאמר זה, ננסה לעמוד על הפרמטרים שהופכים את ההקלטה לחוקית וככזו לראיה מכריעה בהליכים משפטיים.

חוקי או לא חוקי?
סעיף 1 לחוק מגדיר כך:
האזנה-"האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר"
כלומר: לכאורה ניתן היה להבין כי כל הקלטה ו/או האזנה ו/או העתקה של שיחת הזולת היא האזנת סתר.
אולם, החוק ברור דיו ואף מגדיר בצורה ברורה מהי האזנת סתר אסורה:
האזנת סתר- " האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה" .
מהגדרות החוק ניתן להבין כי כל מה שלא אסור- מותר, ועל כן אם יש הסכמה להקלטה של אחד מבעלי השיחה, כלומר: אם אתם בעצמכם ביצעתם את ההקלטה כאשר אתם צד לשיחה, אזי מדובר בהקלטה שלא אסורה על פי חוק האזנות סתר.

קבילות/משקל ההקלטה
בשנים האחרונות יש נטייה לקבל כמעט כל ראיה ולהתייחס יותר ויותר למשקלה, כלומר: גם אם קיימת בעיה ממשית לגבי קבילות הראיה, המגמה כיום היא לקבל את הראיה ולבחון את משקלה.

על כן, ככל שהפגם בראיה ו/או בהשגתה ו/או באיכותה יהיה מהותי, כך המשקל שיינתן לראייה יהיה נמוך.
מובן שככל ראיה, גם ההקלטה ותמליל של ההקלטה צריכים לעבור את מבחני הקבילות והמשקל ע"פ דיני הראיות והלכות פסיקת בהמ"ש.

בפסק דין ע"פ 869/81 נקבע, כי בהמ"ש יבחן את קבילותה/משקלה של ההקלטה באמצעות שלושה מבחנים:
א. תנאי פורמאלי - האם ההקלטה לא עומדת בניגוד לחוק האזנת הסתר.
ב. מבחן טכני- נועד להבטיח כי ההקלטה בוצעה ע"י מקליט מיומן שעשה שימוש במכשיר הקלטה תקין, וכי לא נעשה דבר כדי לעוות את האמת.
ג. מבחן מהותי - יבדוק האם תוכנה של ההקלטה משקף נאמנה את האירוע.

על כן, בהמ"ש יבחן את כל הקריטריונים המצוינים, אולם בהתקיים המבחן המהותי, כלומר: האם תוכנה של הראיה משקף נכונה את האירוע, סיכוי סביר שהראיה תתקבל כראיה קבילה בעלת משקל גבוה.
יובהר, כי מומלץ לקבל הנחיות מעורך הדין שלכם כיצד לבצע הקלטה קבילה בעלת משקל ראייתי גבוה, שהרי גם אם ההקלטה תתקבל לפתחו של בהמ"ש, הרי שאם יהיה בה פגם כזה או אחר, משקלה יהא נמוך. במצב כזה יצא "שכרכם בהפסדכם".

היתרונות של ראית ההקלטה   
1. אפקט ההפתעה - חשוב לזכור, כי ביצוע נכון של ההקלטה ו/או דיבוב של הנתבע העתידי ימצו את פוטנציאל ההקלטה ברמה אופטימאלית.
בדר"כ הצד אותו אתם מבקשים להקליט לא יסבור כי השיחה מוקלטת ועל כן ניתן לאמת בהקלטה זו את טענותיכם.
אולם, ככל שתשמרו על אפקט ההפתעה, כלומר: הצד המוקלט לא יחשוד כי השיחה מוקלטת, כך תוצאותיה של ההקלטה עבורכם יהיו ראיה שלא ניתן להפריכה.

כאן המקום להבהיר שני דברים חשובים:
א. חשוב לשמור על מצב בו תוכלו ליצור קשר עם הצד שברצונכם להקליט, גם אם התגלע סכסוך ביניכם. מומלץ לא להיגרר "למלחמות", כדוגמת: "אני אתבע אותך" או "נתראה בביהמ"ש", וזאת מכוון שבמצב דברים שכזה אתם מאבדים מראש את אפקט ההפתעה ואף אם תצליחו ליצור עמו קשר, הוא יהיה מוכן לכך שייתכן כי השיחה מוקלטת.
ב. לפני ביצוע ההקלטה מומלץ להיוועץ עם עו"ד מטעמכם, כדי לקבל הדרכה נכונה.

2. ראיית ההקלטה הינה ראיה שקשה מאוד להפרכה- ככל שההקלטה ממוקדת יותר וברורה יותר, כך יתקשה הנתבע להפריך את טענותיכם ונטל ההוכחה יעבור אליו להסביר איך ממצאי ההקלטה מסתדרים עם טענותיו בכתב הגנתו ו/או בתצהירו.

3. חוסר אמינות של הנתבע בעיניי בהמ"ש - מבלי להיכנס לסדרי הדין, בעל דין שיכחיש בכתב הגנתו את טענות התובע, והכחשה זאת תיסתר ע"י ההקלטה, ייתפס בעיניי בהמ"ש "כלא אמין".

לסיכום
ההקלטה היא ראיה מכריעה אשר יכולה לגרום להבדל בין כישלון להצלחה בהליך האזרחי.
עם זאת, כדאי להיוועץ עם עו"ד מטעמכם הבקי בתחום הליטיגציה המשפטית, דיני הראיות והתחום האזרחי, כדי לקבל הנחיות כיצד לבצע הקלטה חוקית, קבילה, בעלת משקל גבוה ומפלילה.