zap group mishpati logo

היקף השיתוף של בני זוג לא נשואים בחובות ובזכויות

ביהמ"ש בחן אם הוכחה כוונת שיתוף, וקבע כי התובע להוכיח כוונת שיתוף ברווחיו העסקיים כמו גם בחובותיו

מאת: עו"ד שירלי שדהעו"ד שדה שירלי
13.08.13
תאריך עדכון: 04.03.24
4 דק'
היקף השיתוף של בני זוג לא נשואים בחובות ובזכויות

לאחרונה ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א (כב' השופטת ז'יטנצקי) פסק דין לפיו על אף היות בני הזוג שאינם נשואים ועונים להגדרת "ידועים בציבור" שותפים לזכויות פנסיה, הם לא שותפים לחובות עסקיים.
פסה"ד מדגיש כי גם בני זוג שהוכרזו כידועים בציבור וחיו כזוג נשוי לכל דבר ועניין, עדין ייתכן שתחול לגביהם הפרדה רכושית, אף חלקית לגבי זכויות וחובות.

העובדה שזוג מוכר כידוע בציבור, לא הופכת אוטומטית כל רכוש שנרכש ע"י אחד מהם כרכוש משותף וכי יש להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, באפשרות למיסוד הקשר ומצד שני לניתוקו. כן יש לתת חשיבות לרצון של בני הזוג לבחירה שלא להנשא ובקביעת ההסדר הרכושי שחל על נכסיהם.

קיומו של שיתוף רכושי
בפסה"ד בחן ביהמ"ש על אף שהשתכנע כי הצדדים הינם ידועים בציבור, האם התקיים שיתוף רכושי ביניהם כטענת התובע לרבות בחובות שיצר בגין עסקיו.

לעומת זאת הנתבעת טענה, כי על אף היותם ידועים בציבור החיים בשלום והרכוש נרכש במאמץ משותף, עדין תיתכן כוונה להפרדה רכושית ואין היא חבה בחובותיו העסקיים, כמו כן הוא אינו שותף בזכויותיה הסוציאליות (כגון פנסיה, קרן השתלמות וכו') שצברה משך השנים בו הוכרו כידועים בציבור.
מדובר בתובע (יכונה ה"גבר") ובנתבעת (תכונה "האישה") שלשניהם ילדים מנישואיהם הראשונים, כאשר הגבר התאלמן מאשתו והאישה התגרשה מבעלה.

סמוך להכרותם, התגוררו תקופה של 3 שנים תחת קורת גג אחת עם ילדיהם, לאחר מכן התגוררו בנפרד ושוב עברו להתגורר יחדיו ללא ילדיהם, תחילה בדירה שכורה ולאחר מכן רכשו דירת מגורים במשותף.

הגבר עבד כעצמאי בתחום המזון והמשקאות והאישה עבדה בשתי עבודות שונות משך השנים.
ביהמ"ש התרשם, כי הגבר החזיק את הכנסותיו מעסקיו לעצמו ומהן מימן את הוצאות אחזקת הבית ורכש לאישה מתנות מדי פעם, ואילו האישה שמרה את הכנסותיה לעצמה ומימנה את צרכיה.

כאמור הגבר טען שבני זוג שותפים לא רק לרווחים ולזכויות אלא גם להפסדים ולחובות, אולם לא עמד בנטל הבאת ראיות המוטל עליו (כלומר הבאת ראייה נוספת המבססת את חזקת השיתוף) בדבר שיתוף האישה ברווחיו כאשר נקבע כי התייעצות מתמדת עימה, אינה הופכת את האישה לשותפה בחובותיו או בהכנסותיו מהעסק.

גם טענת הגבר, כי הסתבכותו בעסקיו וחובותיו אליהם נקלע עקב הכרות עם חתנה של האישה, הינם גורם נוסף לשיתוף בחובותיו, נדחתה ונקבע, כי:" "אין בעצה גרועה כדי לחייבה במחצית מהחובות שנוצרו עקב כך".
לעומת זאת טענת הגבר, כי הינו זכאי לקבלת מחצית מהזכויות הסוציאליות של האישה שנצברו במהלך חייהם המשותפים התקבלה, על אף התנגדות האישה.

הפרדה רכושית - האמנם?
 כאמור טענה האישה כי כשם שהיתה בין הצדדים הפרדה רכושית והיא מימנה את עצמה וכשם שלא נהנתה מרווחי הגבר ומכספי הפנסיה שלו שפדה לטובת חובות עסקיים, כך הוא אינו יכול לדרוש את חלקו בזכויותיה הפנסיוניות.
במקרה הזה, השתכנע ביהמ"ש מהראיות שהונחו בפניו כי הגבר מימן את הוצאות אחזקת הבית וכלכלתו כשמטרת הצדדים כי בבוא היום, יהנו יחדיו מכספי הפנסיה של האישה.

כוונת שיתוף
לסיכום
: לא עלה בידי התובע להוכיח כוונת שיתוף ברווחיו העסקיים כמו גם בחובותיו שלגביהם נדרשת ראייה חזקה יותר המבססת את חזקת השיתוף, אולם הוא הצליח להוכיח כי הנתבעת נהנתה משך החיים המשותפים מפירות הכנסות בכך שמימן את כלל הוצאות אחזקת הבית, הנסיעות, הבילויים ורמת החיים ממנה נהנתה ועל כן קיימת כוונת שיתוף של התובע לגבי זכויותיה הפנסיונית של הנתבעת.

עינינו רואות, כי התוצאה אליה חתר ביהמ"ש להפעיל מערכת של הגינות ושיויון הושגה, ונוצר איזון ראוי בין זכויות וחובות הצדדים.

* הכותבת הינה עו"ד ומגשרת בתחום דיני המשפחה והירושה.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים