3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

פסק דין של בית המשפט העליון דן בתביעתו של גבר לפיצויים נגד מאהבה של אשתו.
נסיבות המקרה כמו לקוחות מטלנובלה: שני חברים נישאו לשתי אחיות והפכו לגיסים. נולדו הילדים, יצאו לבילויים, טיולים, חופשות וחגים, עד שהתברר, כי לימים התפתח רומן בין אחת האחיות לאחד החברים.

הבעל הגיש תביעה נזיקית נגד חברו לשעבר, וטען כי הוא האשם ברומן, ובמעשיו גרם לו לנזק נפשי. נראה תמוה מדוע הגבר הפגוע תבע דווקא את חברו לשעבר, המאהב, ולא את אשתו, ואף מתברר מקריאת פסק הדין כי בני הזוג חזרו לחיות בשלום בית.
כמו-כן, מעניין אף היה לדעת מה דעת האחות על מעשה אחותה שבגדה עם בעלה! אין כל ספק, כי ניתן היה לרקוח תסריט יפה מהסיפור.

גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה
בית המשפט המחוזי, בפניו הוגשה התביעה, קבע, כי: "קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג", ואם בחר מאן דהוא לנהל רומן מרצונו החופשי, אין לבן הזוג הנבגד עילה וזכות תביעה נגד בן זוגו של האחר". בית המשפט מוסיף וקובע, כי מדובר בגזירה שהציבור כיום אינו יכול לעמוד בה, לאור תדירות תופעת הבגידה, ואין כל מקום לאפשר תביעות כאלו. בית המשפט אף סמך קביעותיו על הוראות פקודת הנזיקין, הקובעות כי יחסים שנוצרים על ידי נישואין לא יחשבו כחוזה, לצורך תביעת הפרת חוזה.

בית המשפט העליון חיזק את ידי בית המשפט המחוזי, וקבע כי אכן לא ניתן לתבוע בגין "חוזה" הנישואין. בית המשפט העליון קבע, כי חובת איסור הניאוף היא חובה במישור החברתי – מוסרי - דתי, ואינה חובה משפטית ואין כל מקום להביאה לתוך המערכת המשפטית.

לא הכל שפיט
למעשה בית המשפט קובע, כי לא לכל מעשה הפתרון הוא משפטי. לא הכל שפיט. בית המשפט פוסק, כי לא ניתן להתעלם ממציאות החיים הקיימת ומהשינויים והתמורות שחלו בחיים ובנישואין, וקובע כי לאור שכיחות התופעה, פתיחת פתח לתביעות בגין ניאוף ובגידה יציפו את מערכת המשפט.

תביעה לביהמ"ש - רק כשנגרם נזק של ממש
בית המשפט פונה באמירה מפורשת לכלל הציבור, כי ראוי להפנים: "כי ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב". לדעת הכותבת, בית המשפט העליון צודק. אם בעל יגיש תביעה כזו, האישה תתגונן, ותענה לבעלה כי בגדה בשל התנהגותו כלפיה, בשל כך שהוא אמר לה x ועשה Y. האם זה מקומו של בית המשפט? ראוי לצדדים במקרה כזה להיות בבמה אחרת, שלא לומר ספה אחרת, ספת הפסיכולוג, ולקיים שם טיפול זוגי, ולא להתיש האחד את משנהו בהיכל בית המשפט. תביעה לבית המשפט צריכה להיות מוגשת רק כאשר נגרם נזק של ממש.

יצויין, כי המקום בו כן ניתן לנהל הליך כזה, הינו בית הדין הרבני. כאשר צדדים נישאים זה לזו, הבעל מתחייב בחיובים שונים בכתובתה של אישתו. אם האישה בוגדת בו – היא מפסידה את זכויותיה ובין היתר את כתובתה. עם זאת, יש לציין כי גם בבית הדין אין רלוונטיות לגורם שהביא לבגידה. אם האשה בגדה - היא הפסידה. הדברים אמורים בלשון נקבה בלבד, שכן אם הגבר הוא זה שבגד - מצבו שונה.


• מיכל דבירי רוזנבלט, עו"ד, משרד עו"ד אברהם דבירי.