רבים הם הסכסוכים המגיעים לפתחם של בתי המשפט ובתי הדין בארץ, וריבוי המקרים, כשלעצמו, מהווה את אחת הסיבות לעומס העבודה הכבד המוטל על מערכת המשפט בארץ, ולמשך הזמן הארוך שחולף מן הרגע בו מוגשת התביעה לבית המשפט ועד היום בו מתקבל פסק דין.
לבתי המשפט השונים מוגשות מידי שנה מאות אלפי תביעות, ופרקי הזמן בהם תיק נדון בערכאה שיפוטית אחת הוא כשנתיים, אם כי בשנת 2013 היו קיימים כ-6,000 תיקים אשר נמשכו למעלה מחמש שנים.

גישור חובה
אחד מן הניסיונות להקלת העומס המוטל על מערכת המשפט, הוביל כבר למעלה מעשור לדיון ציבורי בשאלה, האם יש מקום לקיים הליך של גישור בכפייה על הצדדים המבקשים להתדיין בפני בתי המשפט, או במילים אחרות, האם נכון לקיים "גישור חובה".
צמד המילים גישור וחובה, מהווה, כשלעצמו, סתירה מסוימת, שכן גישור הוא הליך וולונטרי, רצוני, כאשר בכל שלב של הגישור, כל צד רשאי להחליט על הפסקתו ללא כל סנקציה או השלכה אחרת, פשוט "לקום וללכת", ולכן דומה שהגדרת הליך כזה כחובה, מלכתחילה, היא עניין בעייתי. מנגד, יש הסוברים כי יש מקום להושיב סביב השולחן, להדברות, גם את האויבים הגדולים ביותר, במטרה לפתח שיח שעשוי לייתר את קיומו של ההליך המשפטי.

במהלך השנים האחרונות, החדרת הליך הגישור כהליך חובה החלה בבתי הדין האזוריים לעבודה (אם כי לא במתכונתו המלאה של הליך הגישור הקלאסי, בשל אילוצי זמן) ובהליכים אזרחיים מופנים הצדדים לישיבת מהו"ת (ישיבת מידע, היכרות ותיאום), הנערכת בפני מגשר/ת מוסמך/ת, במסגרתה מסבירים לצדדים על הליך הגישור ובודקים את נכונותם לקיימו.

היערכות להליך גישור במסגרת חוזית
במצב דברים בו נראית מגמה של שימוש נרחב בהליך הגישור, דומה כי ניתן ורצוי להיערך לו מבעוד מועד, כבר במסגרת החוזית שבין הצדדים. כך, למשל, בחוזה מסחרי בין צדדים, ניתן לקבוע כי בכל מקרה של סכסוך יפנו את הצדדים את הסכסוך להליך של גישור ורק אם זה ייכשל – תיעשה פנייה לבית המשפט. כך, גם, למשל, ניתן במסגרת חוזה עבודה אישי להסכים כי קודם לפנייה לבית הדין לעבודה, יפעלו הצדדים להסדרת המחלוקות ביניהם במסגרת של הליך גישור.

דומה גם, כי הסכמתם החוזית של הצדדים להסכם, לקיומו של הליך גישור קודם לפנייתם לבית המשפט, יוביל אותם, במקרה הטוב, ליהנות מיתרונות הליך הגישור, ובמקרה הפחות טוב, לדחייה קצרה מאד בניהולו של ההליך המשפטי בבתי המשפט.
ניתן למנות מספר יתרונות בולטים להליך הגישור, ביניהם עלות ומהירות. הליך גישור מוצלח הוא זול יותר מניהולו של הליך משפטי מלא והוא מהיר יותר מניהול תיק בבית המשפט.
יתרון בולט נוסף הוא בתוצאה האפשרית של הליך הגישור לעומת התוצאה של התדיינות בבית המשפט. בעוד שבבתי המשפט ניתן פסק דין בדרך כלל ב"שיטה הבינארית", כלומר: או שהתביעה מתקבלת או שהיא נדחית, הרי שהפתרונות המוצעים בהליך של גישור הם רחבים בהרבה מאלו המתקבלים על ידי בית המשפט.

מה ניתן להשיג כתוצאה מהגישור? דוגמאות
כך למשל, באחד המקרים בהם טיפל הח"מ עבור מלון שנתבע על ידי קבלן בגין עבודות שביצע, סוכם בהליך הגישור כי אותו קבלן ובני משפחתו ייהנו לתקופה מסוימת ממתקני המלון. במקרה אחר בו הוגשה תביעה כספית בסך של כחצי מיליון ש"ח עבור לקוח שהיה משווק של חברה למוצרים כימיים, הושגה הסכמה בהליך הגישור כי אותו משווק ייהנה במשך שנתיים משיווק בלעדי של אותה חברה, כשמשמעות הדבר הייתה כי הוא ירוויח ממהלך זה כ-750,000 ש"ח. כלומר, לא רק שהלקוח הרוויח עוד יותר מהסכום שתבע, אלא שגם בזכות הפתרון שהושג בגישור, מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים חזרה לפסים תקינים. ברי, כי תוצאות דומות אינן יכולות להתקבל בהליך משפטי בבית המשפט אלא רק בהליך של גישור.
לכן, לפני שפונים לבית המשפט, יש מקום לבחון ולשקול לפנות להליך של גישור.