העליון: נכס שאינו ראוי לשימוש יהיה פטור מארנונה
ביהמ"ש העליון קבע, כי כאשר אי אפשר לשבת בבניין ובפועל לא יושבים בו, אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו (והפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו) בכל זאת יינתן פטור מארנונה.

השופטת מרים נאור ציינה, כי סעיף 330 לפקודה, קובע כי "נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים".
בהתאם לכך, נקבע כי אין להחיל מבחן של עלויות שיפוץ וכדאיות כלכלית, אשר הציעו עיריות ת"א וחיפה, בבדיקת תנאי סעיף 330.
ע"פ השופטת נאור, די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, כלומר: שהבניין לא ראוי לשימוש ולא יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק, כתנאי למתן הפטור שלפי סעיף 330 האם לא קיימת כדאיות כלכלית "אובייקטיבית" או עלות "סבירה" אחרת ב"הפיכת" הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש.
"שלילת הפטור בגין האפשרות להפוך את הבניין לראוי לשימוש בעלות כזו או אחרת מהווה למעשה גם הטלת מס בלא הסמכה בחוק", פסקה השופטת.
אין לפעול לפי מבחן הכדאיות הכלכלית
השופטת דחתה את עמדת עיריית ת"א ועיריית חיפה, וקבעה כי הרצון שלהן לתמרץ נישומים להשקיע בנכסיהם לא יכול למצוא עיגון בדיני הארנונה. נקבע, כי לעניין החבות בארנונה, מה שקובע הוא מצבו הנוכחי של הבניין, ולא התנהגותו של הנישום.
מעבר לכך, מבחן הכדאיות הכלכלית מביא גם לתוצאות בלתי שוויוניות וככזה הוא מנוגד לתכלית הכללית החלה על דברי החקיקה כולם. בנוסף, קבעה השופטת, כי הרצון של העיריות להסתמך על שווי הנכס בבחינת תנאי סעיף 330 מנוגד להיסטוריה החקיקתית שבדיני הארנונה, ויש גם מקום לטענה כי החלת מבחן של כדאיות כלכלית פוגעת בזכות הקניין.
עם זאת, השופטת הדגישה, כי לא כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש. הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי.
"על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין", כך נקבע.
(בר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה).
• ב"כ המבקשים: עו"ד אביב טסה, עו"ד אליהו זוין, עו"ד נפתלי וויס
• ב"כ המשיבים: עו"ד שירה הרניב, עו"ד דורית קרני, עו"ד לירון רותם, עו"ד תמי אלמוג
- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הכתובה היא חוזה לכל דבר: עו"ד ירדן שלומי על המהפכה השקטה של מזונות האישה
עונת החתונות בפתח ובין הסכם החופה העתיק למציאות הכלכלית של 2026, כדאי להבין מדוע מזונות אישה הם עדיין הכלי האסטרטגי החזק ביותר בתיק הגירושין, ולמה אפשר לשקול דווקא את בית הדין הרבני?

יום העצמאות 2026: איך הפכה מגילת העצמאות לכלי בשיח החוקתי בישראל
ביום העצמאות מדברים על מגילת העצמאות כסמל, אבל בשנים האחרונות היא עולה גם בשיח הפוליטי, החברתי ולעיתים גם בפסיקות בג"ץ. עו"ד עופר ברטל מסביר מה השתנה במעמדה, ולמה זה חשוב להבנת המאבק החוקתי בישראל.

מרוויחים על מידע רגיש או מסתכנים בעבירה? מה הסיכון לישראלים ב - Polymarket
אפשר להרוויח כסף על תחזיות של אירועים אמיתיים כולל ביטחוניים ב - polymarket. אבל אם צדקתם, זה תמיד חוקי? ומה קורה אם "ידעתם יותר מדי”? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים: אפשר להרוויח כסף בפלטפורמות כמו Polymarket אבל גם להיתקע בלי יכולת למשוך את הכסף, ולהיחשף לסיכון משפטי אם התחזיות מבוססות על מידע רגיש. אם אתם לא מבינים בדיוק איך זה עובד ומה החוק אומר - עדיף לא להיכנס.