העליון: נכס שאינו ראוי לשימוש יהיה פטור מארנונה
ביהמ"ש העליון קבע, כי כאשר אי אפשר לשבת בבניין ובפועל לא יושבים בו, אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו (והפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו) בכל זאת יינתן פטור מארנונה.

השופטת מרים נאור ציינה, כי סעיף 330 לפקודה, קובע כי "נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים".
בהתאם לכך, נקבע כי אין להחיל מבחן של עלויות שיפוץ וכדאיות כלכלית, אשר הציעו עיריות ת"א וחיפה, בבדיקת תנאי סעיף 330.
ע"פ השופטת נאור, די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, כלומר: שהבניין לא ראוי לשימוש ולא יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק, כתנאי למתן הפטור שלפי סעיף 330 האם לא קיימת כדאיות כלכלית "אובייקטיבית" או עלות "סבירה" אחרת ב"הפיכת" הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש.
"שלילת הפטור בגין האפשרות להפוך את הבניין לראוי לשימוש בעלות כזו או אחרת מהווה למעשה גם הטלת מס בלא הסמכה בחוק", פסקה השופטת.
אין לפעול לפי מבחן הכדאיות הכלכלית
השופטת דחתה את עמדת עיריית ת"א ועיריית חיפה, וקבעה כי הרצון שלהן לתמרץ נישומים להשקיע בנכסיהם לא יכול למצוא עיגון בדיני הארנונה. נקבע, כי לעניין החבות בארנונה, מה שקובע הוא מצבו הנוכחי של הבניין, ולא התנהגותו של הנישום.
מעבר לכך, מבחן הכדאיות הכלכלית מביא גם לתוצאות בלתי שוויוניות וככזה הוא מנוגד לתכלית הכללית החלה על דברי החקיקה כולם. בנוסף, קבעה השופטת, כי הרצון של העיריות להסתמך על שווי הנכס בבחינת תנאי סעיף 330 מנוגד להיסטוריה החקיקתית שבדיני הארנונה, ויש גם מקום לטענה כי החלת מבחן של כדאיות כלכלית פוגעת בזכות הקניין.
עם זאת, השופטת הדגישה, כי לא כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש. הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי.
"על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין", כך נקבע.
(בר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה).
• ב"כ המבקשים: עו"ד אביב טסה, עו"ד אליהו זוין, עו"ד נפתלי וויס
• ב"כ המשיבים: עו"ד שירה הרניב, עו"ד דורית קרני, עו"ד לירון רותם, עו"ד תמי אלמוג
- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

ההפגנות בצרפת: מה זכויותיהם של קטינים שנעצרים בהפגנה?
בימים האחרונים נעצרו בצרפת מאות בני אדם, רובם בני נוער, במחאה שהחלה סביב מצב בתי הספר והידרדרה, לפי הדיווחים, לחסימות, הצתות ועימותים. עו"ד שרון נהרי, המייצג קטינים בהליכים פליליים, מסביר מה מותר ומה אסור, מה קורה מרגע המעצר, ומה צריכים הורים לדעת.

"ברגע אחד, החירות נשללת ממך": כך הפך עו"ד שלומי ביזק בקשת מעצר לשחרור
בתיק של פציעה חמורה בפנים, שבו החשוד כבר עמד להיכנס למעצר, הצליח עו"ד שלומי ביזק להוכיח שמסוכנות החשוד התפוגגה מזמן ולהביא לשחרורו. כעת הוא מסביר מדוע השעות הראשונות של מעצר כה קריטיות, ולמה הוויתור על ייעוץ משפטי הוא אחת הטעויות הנפוצות.

כשהמראה מטעה: האחריות הנלווית לציוד איירסופט במרחב הציבורי
ציוד איירסופט הפך בשנים האחרונות לנפוץ יותר בקרב חובבי פעילות טקטית, קבוצות משחק, אספנים ואנשים שמחפשים תחביב המבוסס על דיוק, עבודת צוות ותכנון. לצד העלייה בפופולריות עולה גם שאלה חשובה שאינה קשורה רק למשחק עצמו: כיצד נכון להתנהל עם ציוד שנראה לעיתים דומה מאוד לכלי נשק אמיתי?


