העליון: נכס שאינו ראוי לשימוש יהיה פטור מארנונה
ביהמ"ש העליון קבע, כי כאשר אי אפשר לשבת בבניין ובפועל לא יושבים בו, אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו (והפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו) בכל זאת יינתן פטור מארנונה.

השופטת מרים נאור ציינה, כי סעיף 330 לפקודה, קובע כי "נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים".
בהתאם לכך, נקבע כי אין להחיל מבחן של עלויות שיפוץ וכדאיות כלכלית, אשר הציעו עיריות ת"א וחיפה, בבדיקת תנאי סעיף 330.
ע"פ השופטת נאור, די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, כלומר: שהבניין לא ראוי לשימוש ולא יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק, כתנאי למתן הפטור שלפי סעיף 330 האם לא קיימת כדאיות כלכלית "אובייקטיבית" או עלות "סבירה" אחרת ב"הפיכת" הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש.
"שלילת הפטור בגין האפשרות להפוך את הבניין לראוי לשימוש בעלות כזו או אחרת מהווה למעשה גם הטלת מס בלא הסמכה בחוק", פסקה השופטת.
אין לפעול לפי מבחן הכדאיות הכלכלית
השופטת דחתה את עמדת עיריית ת"א ועיריית חיפה, וקבעה כי הרצון שלהן לתמרץ נישומים להשקיע בנכסיהם לא יכול למצוא עיגון בדיני הארנונה. נקבע, כי לעניין החבות בארנונה, מה שקובע הוא מצבו הנוכחי של הבניין, ולא התנהגותו של הנישום.
מעבר לכך, מבחן הכדאיות הכלכלית מביא גם לתוצאות בלתי שוויוניות וככזה הוא מנוגד לתכלית הכללית החלה על דברי החקיקה כולם. בנוסף, קבעה השופטת, כי הרצון של העיריות להסתמך על שווי הנכס בבחינת תנאי סעיף 330 מנוגד להיסטוריה החקיקתית שבדיני הארנונה, ויש גם מקום לטענה כי החלת מבחן של כדאיות כלכלית פוגעת בזכות הקניין.
עם זאת, השופטת הדגישה, כי לא כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש. הנזק בו עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעותי.
"על כן, גם אם בניין אינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי בהכרח יהנה הוא מפטור לפי סעיף 330. יתכן בניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים אך ניתן להשתמש בו בהתחשב בדיני התכנון והבניה, למשל, לצרכי משרדים, מלאכה, תעשייה או כל סיווג אחר שהוא כדין לגבי הבניין. על כן, כדי להיכנס בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין", כך נקבע.
(בר"ם 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה).
• ב"כ המבקשים: עו"ד אביב טסה, עו"ד אליהו זוין, עו"ד נפתלי וויס
• ב"כ המשיבים: עו"ד שירה הרניב, עו"ד דורית קרני, עו"ד לירון רותם, עו"ד תמי אלמוג
- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

שנה חדשה, כללי משחק חדשים: כך ה – AI עשוי לשנות את בחירות 2026
ישראל נכנסת לשנה חדשה שבפתחה מערכת בחירות ראשונה מסוגה בעידן ה – AI. עו"ד ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מזהירה מפני זיוף תכנים, אוטומציה של תהליכי שכנוע והרעלת צ'טבוטים ומזהירה כי "הדברים האלה גדולים עלינו בעשר מידות". מיוחד לראש השנה

מלי וליאל יהלומי נמצאו אחרי שבוע: האם מותר לאדם פשוט להיעלם?
במשך שבוע מדינה שלמה עקבה בנשימה עצורה אחרי המאמצים לאתר את מלי וליאל יהלומי. בני משפחתן התחננו לעזרה, הציבור תרם מאות אלפי שקלים למאמצי החיפוש - ואז נמצאו האם ובתה בארגנטינה, בריאות ושלמות, כאשר לפי המשטרה, הן נעלמו מרצונן. עו"ד שרון נהרי, מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, הסגרות ואינטרפול, מסביר האם מותר לאדם פשוט להיעלם, מי משלם על החיפושים ומה קורה כשהיעלמות חוצה גבולות.

רצח עורך הדין ארבל פלדמן בידי הלקוח: מי יפצה את המשפחה ומה יקרה ללקוחות שנותרו ללא ייצוג?
הרצח המזעזע של עו"ד ארבל פלדמן, שעל פי החשד נורה למוות במשרדו בידי לקוח לשעבר בעקבות סכסוך כספי, מעורר לא רק שאלות פליליות אלא גם סוגיות אזרחיות מורכבות. עו"ד דורון רז, מומחה למשפט אזרחי בין-תחומי, מסביר מה קורה למשפחה, ללקוחות ולמשרד ביום שאחרי הטרגדיה.