התובעים, אחים תושבי הכפר אכסאל שבגליל, נסעו בפברואר 2007 לארה"ב, במסגרת טיול שארגנה חברת הביטוח מנורה לסוכניה. יחד עם התובעים נסעו סוכני ביטוח נוספים, והתובעים היו הערבים היחידים בקבוצה.
כאשר התובעים היו אמורים לחזור ארצה בטיסת ישראייר, הם התייצבו בשדה התעופה של ניו-יורק בעמדת הבידוק כ-4 שעות לפני שעת ההמראה.
מרגע זה, החלו תלאותיהם. לטענת התובעים, הם נשאלו שאלות זהות פעמיים ברצף, התבקשו להשאיר את מזוודותיהם בעמדת הבידוק והוצמדה אליהם עובדת ביטחון אשר ליוותה אותם במשך זמן ההמתנה לטיסה.
התובעים הביעו חוסר נוחות מכך, ובהמשך, קצין הביטחון אף איים על אחד מהם, ואמר לו שאם לא יתנצל בפני עובדת הביטחון, הוא לא יורשה לעלות לטיסה. התובעים טענו, כי הם קיבלו יחס שונה מכלל הנוסעים, וכי הם חשו שמתייחסים אליהם כמו אל עבריינים או פורעי חוק מסוכנים.
אל-על טענה מנגד, כי היא לא פעלה משיקולים זרים או מפלים כלפי התובעים, וכי צרכי הביטחון מחייבים נקיטת אמצעי בידוק קפדניים להבטחת שלום הנוסעים.
אל-על התנהגה בצורה מזלזלת
השופט אמיר טובי קבע, כי לא היה בסיס להליך הליווי והמעקב שאל-על נקטה כלפי התובעים, וכי ברור שלתובעים הייתה הזכות להתנגד ולהביע את מורת רוחם.
השופט קבע, כי אל-על הפלתה את התובעים שלא כדין, שכן היא התנתה את עלייתם למטוס בקיום ליווי ומעקב צמודים, בשונה מיתר הנוסעים.
עוד נקבע, כי אל-על הפרה את חובת הזהירות כלפי התובעים. לא היה עליה לדרוש מהם להתנצל בפני עובדת הביטחון כתנאי לעלייה למטוס. ..."זו הייתה בבחינת התעמרות בתובע וניצול לרעה של הכח והסמכויות...", כתב השופט. השופט הדגיש את תחושת הזלזול והאטימות שאל-על הפגינה כלפי התובעים.
באשר לגובה הפיצוי הראוי, נקבע כי יש להפריד בין התובע אשר עלייתו לטיסה הותנתה בהתנצלות לבין התובע השני. בהתאם לכך, אל-על חויבה לשלם לתובע הראשון 20,000 שקלים ולשני 10,000 שקלים.
כן חויבה אל-על לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקלים.
(ת"א 16528-07 שלבי ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ).
• ב"כ התובעים: עוה"ד א' אלדר-מזרחי
• ב"כ הנתבעת: עוה"ד הרמן, מקוב ושות'
אל על הפלתה נוסעים ערביים? תשלם פיצויים של 30,000 ₪
ביהמ"ש קבע לאחרונה, כי אל-על תפצה שני נוסעים ערביים ב-30,000 שקלים, מכיון שהפלתה אותם במהלך הבידוק הביטחוני.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הוציאו אתכם מהארון בלי הסכמתכם: האם אפשר לתבוע?
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומר החוק על אאוטינג - חשיפת נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם ללא הסכמתו. האם מדובר בפגיעה בפרטיות, מתי ניתן לתבוע פיצויים, ומה חשוב לעשות אם זה כבר קרה לכם? עו"ד נמרוד האן - מסביר

שילם חוב במשך 40 שנה וגילה שהוא רק תפח – כך החוק מאפשר לצאת מהחובות מהר יותר
הליכי חדלות פירעון כבר אינם "בור בלי תחתית": החוק מאפשר כיום לקצר את משך ההליכים ובמקרים מסוימים, להגיע להפטר בתוך שנים ספורות ואף להסדיר חובות גם בלי הליך חדלות פירעון מלא. עו"ד ראובן זבורוב מסביר איך מזהים שהמצב מסתבך - ומה אסור לעשות מאוחר מדי.

"אם לא תהיה איתי בחג אני אשאר לבד": הטעויות שהורים גרושים עושים בחגים
"אם לא תישאר איתי בחג אני אהיה לבד", "סבתא כבר בישלה לכולם", סביב הסדרי הראיה בחגים, צפים ועולים מתחים בין הורים גרושים סביב ילדיהם. עו"ד אברהם צור, מסביר מתי לחץ רגשי על ילדים עלול להיחשב להתנהלות בעייתית מבחינה משפטית, איך נכון לנהל בקשות לשינוי הסדרי חג - וכיצד בתי המשפט מתייחסים להורים שמשתמשים בחגים ככלי במאבק ביניהם.