על היועץ המשפטי להחזיר את המפתחות
מתבקש כי יסיק כי טעותו בפרשת גב' נילי פריאל היא כה חמורה עד כי הוא חייב להתפטר מתפקידו
פורסם בתאריך
"הערת שוליים" חיונית!
בהנחה כי כל העובדות בפרשת נילי פריאל נכונות הן,
ובהנחה כי היועץ המשפטי לממשלה אכן לא נתן הוראה לשב"כ לחשוף את פרטיה של עוזרת הבית של שר הבטחון אהוד ברק ורעיתו,
ובהנחה כי בעקבות מחדלו זה של היועץ המשפטי נסגר תיק החקירה נגד גב' פריאל,
ובהנחה כי היוע"מ סרב לתת לשב"כ הוראה למסור את פרטיה של העוזרת לרשות ההגירה,
כי אז מתבקשת מסקנה אחת בלתה-אין:
על היועץ המשפטי להחזיר את המפתחות של לשכתו ולחזור לעבודתו כפרקליט מן השורה.
כל כך למה?
מכיוון שהכל מדברים בשבחו של עו"ד יהודה וינשטין כאדם הגון וישר.
אני מקבל הערכה זו ללא כל היסוס ופקפוק ועל כן, מתוך היותו איש ישר והגון, מתבקש כי יסיק כי טעותו בפרשת גב' פריאל היא כה חמורה עד כי הוא חייב להתפטר מתפקידו.
הנימוק העיקרי לדעתי זו הוא, כי התפטרותו של היועץ המשפטי תרים את קרנו של המשפט, תשקם את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ותחזיר לציבור חלק מן האמון ברשויות אכיפת החוק, אמון ההולך ונמוג - לצערנו - עקב סיבות רבות - ופרשה אחרונה זו היא אחת מהן.
כל הקורא את המאמרים בעיתונות או מאזין לדיעות השונות המובעות באמצעי התקשורת האחרים אינו יכול להתעלם מתחושות העלבון והזלזול אשר נוצרו בקרב שכבות רבות של האוכלוסיה עקב הרושם כי היתה כאן העדפה בלתי צודקת של א"נש.
חלק מן הכותבים השתמש, כזכור, בביטוי "מבחן בוזגלו" כדי להצביע על הפער הבלתי משכנע בין היחס שניתן לגב' פריאל לבין היחס שהיה עלול להינתן, בנסיבות דומות, לגב' בוזגלו.
מעבר לאספקט הציבורי הרי שגם הפן המשפטי מוביל למסקנה זהה:.
כבר צויין כי היו בישראל תקדימים בהם הורשעו אנשים בעבירת רצח ללא גופה.
אני מבקש להפנות למקרים קלים יותר בהם הרשיע בית המשפט העליון נאשמים בעבירות סמים (ואף החמיר בעונשם) כאשר ההרשעה התבססה רק על נסיון החיים מבלי שהיו בפני בית המשפט ראיות ברורות כי החומר מושא כתב האישום היה בריכוזיות הנדרשת לקביעה כי החומר הוא סם (ע"פ 4998/95 נ"א (3) 769).
במקרה אחר סמך בית המשפט את הרשעתם של המערערים על עדות סוחר סמים לבנוני לגבי סוג הסם שמכר לנאשמים ולגבי משקלו ללא ראיות אוביקטיביות לענין הסם או לענין המשקל (ע"פ 242/85 מ"א (1)512).
ואם בסמים הדבר אפשרי, מה היתה המניעה להפעיל את אותו הגיון ואת אותה פסיקה כלפי גב' פריאל, אשר הודתה כי העסיקה עוזרת ללא היתר (כך פורסם בעתונות).
וקיימא לן כי כאשר פעולה טעונה רשיון או היתר ומוגש כתב אישום עקב העדרו של הרשיון או ההיתר, הרי שעל הנאשם מוטל העול להוכיח כי הרשיון או ההיתר מצויים בידו.
ובפראפרזה על אימרה ידועה נאמר: התפטרות היוע"מ הינה צעד קטן ליהודה אך צעד גדול לישראל.
הרן פינשטין.
בהנחה כי כל העובדות בפרשת נילי פריאל נכונות הן,
ובהנחה כי היועץ המשפטי לממשלה אכן לא נתן הוראה לשב"כ לחשוף את פרטיה של עוזרת הבית של שר הבטחון אהוד ברק ורעיתו,
ובהנחה כי בעקבות מחדלו זה של היועץ המשפטי נסגר תיק החקירה נגד גב' פריאל,
ובהנחה כי היוע"מ סרב לתת לשב"כ הוראה למסור את פרטיה של העוזרת לרשות ההגירה,
כי אז מתבקשת מסקנה אחת בלתה-אין:
על היועץ המשפטי להחזיר את המפתחות של לשכתו ולחזור לעבודתו כפרקליט מן השורה.
כל כך למה?
מכיוון שהכל מדברים בשבחו של עו"ד יהודה וינשטין כאדם הגון וישר.
אני מקבל הערכה זו ללא כל היסוס ופקפוק ועל כן, מתוך היותו איש ישר והגון, מתבקש כי יסיק כי טעותו בפרשת גב' פריאל היא כה חמורה עד כי הוא חייב להתפטר מתפקידו.
הנימוק העיקרי לדעתי זו הוא, כי התפטרותו של היועץ המשפטי תרים את קרנו של המשפט, תשקם את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ותחזיר לציבור חלק מן האמון ברשויות אכיפת החוק, אמון ההולך ונמוג - לצערנו - עקב סיבות רבות - ופרשה אחרונה זו היא אחת מהן.
כל הקורא את המאמרים בעיתונות או מאזין לדיעות השונות המובעות באמצעי התקשורת האחרים אינו יכול להתעלם מתחושות העלבון והזלזול אשר נוצרו בקרב שכבות רבות של האוכלוסיה עקב הרושם כי היתה כאן העדפה בלתי צודקת של א"נש.
חלק מן הכותבים השתמש, כזכור, בביטוי "מבחן בוזגלו" כדי להצביע על הפער הבלתי משכנע בין היחס שניתן לגב' פריאל לבין היחס שהיה עלול להינתן, בנסיבות דומות, לגב' בוזגלו.
מעבר לאספקט הציבורי הרי שגם הפן המשפטי מוביל למסקנה זהה:.
כבר צויין כי היו בישראל תקדימים בהם הורשעו אנשים בעבירת רצח ללא גופה.
אני מבקש להפנות למקרים קלים יותר בהם הרשיע בית המשפט העליון נאשמים בעבירות סמים (ואף החמיר בעונשם) כאשר ההרשעה התבססה רק על נסיון החיים מבלי שהיו בפני בית המשפט ראיות ברורות כי החומר מושא כתב האישום היה בריכוזיות הנדרשת לקביעה כי החומר הוא סם (ע"פ 4998/95 נ"א (3) 769).
במקרה אחר סמך בית המשפט את הרשעתם של המערערים על עדות סוחר סמים לבנוני לגבי סוג הסם שמכר לנאשמים ולגבי משקלו ללא ראיות אוביקטיביות לענין הסם או לענין המשקל (ע"פ 242/85 מ"א (1)512).
ואם בסמים הדבר אפשרי, מה היתה המניעה להפעיל את אותו הגיון ואת אותה פסיקה כלפי גב' פריאל, אשר הודתה כי העסיקה עוזרת ללא היתר (כך פורסם בעתונות).
וקיימא לן כי כאשר פעולה טעונה רשיון או היתר ומוגש כתב אישום עקב העדרו של הרשיון או ההיתר, הרי שעל הנאשם מוטל העול להוכיח כי הרשיון או ההיתר מצויים בידו.
ובפראפרזה על אימרה ידועה נאמר: התפטרות היוע"מ הינה צעד קטן ליהודה אך צעד גדול לישראל.
הרן פינשטין.
פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
זקוקים לייעוץ משפטי?
פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם