ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן לאחרונה בתביעה כספית נגד עיריית בת-ים, במסגרתה ביקש התובע, כי עיריית בת-ים תפצה אותו לאחר שלטענתו, הטילה על חשבונו בבנק עיקול שלא כדין.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות

התובע טען, כי לאחר שקיבל הודעה מהבנק על הטלת העיקול, הוא פנה אל העירייה. בירור שנערך על ידי העירייה העלה, כי העיקול הוטל בטעות, ולכן הוא בוטל על ידה. כחודשיים לאחר מכן, התובע קיבל לביתו דרישת תשלום מהעירייה שלפיה עליו לשלם 65 ₪ בשל הוצאות הטלת העיקול. התובע פנה אל העירייה בעניין זה, ונאמר לו כי  מדובר בטעות נוספת. הסכום הוחזר לתובע לאחר כחודשיים.

בעקבות האירועים הנ"ל, ביקש התובע, כי העירייה תפצה אותו על הפסד ימי עבודה, הוצאות ופגיעה בשמו הטוב בעקבות הטלת העיקול. סכום התביעה הועמד על 20,000 שקלים.

עיריית בת-ים טענה להגנתה, כי התובע הופיע ברישומיה כבעל נכס שהצטברו בגינו חובות ארנונה שלא שולמו החל מה-1 במרץ 2008. לדבריה, היא פעלה בתום לב, והתובע הוא זה שהמתין יותר משנה בטרם הסדיר את חובו. כמו כן, הוא שילם את חובו יותר מ-30 יום לאחר משלוח דרישת החוב השנייה, ואף לא טרח לעדכן את יחידת האכיפה של העירייה על ביצוע התשלום.

לטענת העירייה, לא נגרם לתובע כל נזק מעצם הטלת העיקולים. מיד לאחר שנודע לה על הטלת העיקול בטעות, היא דאגה לבטלו.

העירייה לא פעלה כראוי
השופט אילן דפדי החליט לקבל את התביעה. נקבע כי העירייה לא הציגה בפני ביהמ"ש, כי שלחה לתובע שני מכתבי דרישה לתשלום, ודבר זה עומד לחובתה. עוד נקבע, כי לא התובע הוא זה שצריך להיות אחראי לעדכן את יחידת האכיפה עם ביצוע התשלום. "הנתבעת קיבלה לקופתה את התשלום שביצע התובע, ולכן היה עליה לדאוג לעדכן מיידית את היחידה, אשר פועלת במסגרתה", כתב השופט בפסק הדין.

השופט קבע, כי על העירייה לפצות את התובע, אך לא במלוא הסכום הנתבע, שכן הוא לא הוכיח שנגרמו לו נזקים בהיקף הנתבע. הפיצוי בשל הטרדה וביטול הזמן הועמד על 1,500 שקלים.

(ת"ק 20825-11-09 סוויט נ' עיריית בת ים)