ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן לאחרונה בתביעה כספית נגד עיריית בת-ים, במסגרתה ביקש התובע, כי עיריית בת-ים תפצה אותו לאחר שלטענתו, הטילה על חשבונו בבנק עיקול שלא כדין.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות
התובע טען, כי לאחר שקיבל הודעה מהבנק על הטלת העיקול, הוא פנה אל העירייה. בירור שנערך על ידי העירייה העלה, כי העיקול הוטל בטעות, ולכן הוא בוטל על ידה. כחודשיים לאחר מכן, התובע קיבל לביתו דרישת תשלום מהעירייה שלפיה עליו לשלם 65 ₪ בשל הוצאות הטלת העיקול. התובע פנה אל העירייה בעניין זה, ונאמר לו כי מדובר בטעות נוספת. הסכום הוחזר לתובע לאחר כחודשיים.
בעקבות האירועים הנ"ל, ביקש התובע, כי העירייה תפצה אותו על הפסד ימי עבודה, הוצאות ופגיעה בשמו הטוב בעקבות הטלת העיקול. סכום התביעה הועמד על 20,000 שקלים.
עיריית בת-ים טענה להגנתה, כי התובע הופיע ברישומיה כבעל נכס שהצטברו בגינו חובות ארנונה שלא שולמו החל מה-1 במרץ 2008. לדבריה, היא פעלה בתום לב, והתובע הוא זה שהמתין יותר משנה בטרם הסדיר את חובו. כמו כן, הוא שילם את חובו יותר מ-30 יום לאחר משלוח דרישת החוב השנייה, ואף לא טרח לעדכן את יחידת האכיפה של העירייה על ביצוע התשלום.
לטענת העירייה, לא נגרם לתובע כל נזק מעצם הטלת העיקולים. מיד לאחר שנודע לה על הטלת העיקול בטעות, היא דאגה לבטלו.
העירייה לא פעלה כראוי
השופט אילן דפדי החליט לקבל את התביעה. נקבע כי העירייה לא הציגה בפני ביהמ"ש, כי שלחה לתובע שני מכתבי דרישה לתשלום, ודבר זה עומד לחובתה. עוד נקבע, כי לא התובע הוא זה שצריך להיות אחראי לעדכן את יחידת האכיפה עם ביצוע התשלום. "הנתבעת קיבלה לקופתה את התשלום שביצע התובע, ולכן היה עליה לדאוג לעדכן מיידית את היחידה, אשר פועלת במסגרתה", כתב השופט בפסק הדין.
השופט קבע, כי על העירייה לפצות את התובע, אך לא במלוא הסכום הנתבע, שכן הוא לא הוכיח שנגרמו לו נזקים בהיקף הנתבע. הפיצוי בשל הטרדה וביטול הזמן הועמד על 1,500 שקלים.
(ת"ק 20825-11-09 סוויט נ' עיריית בת ים)
עיריית בת-ים עיקלה חשבון בנק שלא כדין - תפצה ב- 1,500 שקלים
ביהמ"ש חייב לאחרונה את עיריית בת-ים לשלם לתושב העיר פיצוי של 1,500 שקלים בשל כך שעיקלה את חשבונו בבנק שלא כדין.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר: האם לצווי איסור פרסום יש עדיין משמעות?
השם כבר ברשתות - אבל החוק עדיין אוסר לפרסם. פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר מציפה את הפער והקונפליקט המובנה בין המציאות הדיגיטלית לבין הדין: מה מותר לעשות כשהמידע כבר הופץ, ומה הסיכון למי שממשיך לשתף אותו.

מרוויחים על מידע רגיש או מסתכנים בעבירה? מה הסיכון לישראלים ב - Polymarket
אפשר להרוויח כסף על תחזיות של אירועים אמיתיים כולל ביטחוניים ב - polymarket. אבל אם צדקתם, זה תמיד חוקי? ומה קורה אם "ידעתם יותר מדי”? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים: אפשר להרוויח כסף בפלטפורמות כמו Polymarket אבל גם להיתקע בלי יכולת למשוך את הכסף, ולהיחשף לסיכון משפטי אם התחזיות מבוססות על מידע רגיש. אם אתם לא מבינים בדיוק איך זה עובד ומה החוק אומר - עדיף לא להיכנס.

"העצמאים בישראל שוחים בעירום בכל פעם שהים נסוג": רמי בז'ה מסביר למה המתווה לעצמאים לא עובד ומה חייבים לעשות עכשיו
האירועים בוטלו רגע לפני פסח ויום העצמאות, ההכנסות של אלפי עצמאים נחתכו בבת אחת, והמתווה שאמור היה לעזור עדיין לא נותן תשובה אמיתית לעצמאים בישראל. רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, מסביר למה הבעיה היא לא רק בגובה הפיצוי אלא עצם הניתוק של המדינה מהחיים של עצמאי, ומה בכל זאת כדאי לעשות עכשיו כדי לא להישאר בלי אוויר.