בית הדין הארצי לעבודה קבע במסגרת פסק דין תקדימי עקרונות מנחים באשר לשימוש שהעובד עושה במחשב ובמייל שלו בעבודה, ובנוגע למעקב ולחדירה של המעביד למייל של העובד בתיבות הדואר שהוקצו לו במקום העבודה. כן נקבעו עקרונות ביחס להגשת התדפיסים שהופקו מאותן תכתובות, כראייה בהליך משפטי.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה ופנסיה
בית הדין הארצי דן במאוחד בשני ערעורים , האחד בעניינה של עובדת שפוטרה שלא כדין כשהייתה בהריון. בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של העובדת, וקבע כי החדירה של החברה לתכתובת האישית שלה בתיבה שהוקצתה לשימושה, נעשתה מבלי שניתנה הסכמתה של העובדת לכך, והיוותה פגיעה בפרטיותה.
הערעור השני הוגש ע"י חברות בפרשת אפיקי מים- בית הדין הארצי דחה את הערעור, וקבע כי אין לקבל כראייה מסמכים שהופקו דרך חדירה לתיבת האי-מייל החיצונית-פרטית של העובד, גם אם המטרה הייתה להוכיח את פעילותו הפוגענית של העובד.
בית הדין הארצי קבע עקרונות ביחס לכניסת המעביד לדוא"ל שהעובד:
1. תיבה מקצועית לצרכי העבודה - תיבה זו מיועדת לצרכי עבודה בלבד, ואסורה לשימושו האישי של העובד. אם העובד ניהל תכתובת אישית בתיבה זו בניגוד למדיניות מקום העבודה, המעביד לא רשאי להיכנס לנתוני התוכן של אותה תכתובת, אלא אם כן מתקיימים חריגים שמצדיקים חדירה, כגון: התנהגות פלילית או פוגענית של העובד, ולאור עקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין. בנסיבות כאלה, המעביד חייב לקבל את הסכמת העובד לחדירה לתוכן התיבה שלו. הסכמת העובד צריכה להיות מדעת, מרצון חופשי ולהינתן במפורש.
2. תיבה לצרכיו האישיים של העובד - המעסיק רשאי להעמיד לרשות העובד תיבה לצרכיו האישיים ולניהול תכתובתו האישית. א. תיבה מעורבת לצרכי העבודה ולצרכים אישיים- כדי שהמעביד יוכל לחדור לתיבה זו יש צורך כי יתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות פעולות מעקב וחדירה לתוכן, ושיינקטו קודם לכן אמצעים טכנולוגיים פחות חודרניים. כן נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתכתובת האישית שלו, בניגוד לתכתובת המקצועית שלו באותה תיבה. ב. תיבה אישית- תיבה שמשמת לצרכיו האישיים של העובד, כולל תכתובתו האישית שאינה לצרכי עבודה. רק בתנאים חריגים ובהסכמת העובד, תותר חדירה לתוכן התכתובת האישית.
3. תיבה חיצונית פרטית- בית הדין הארצי קבע, כי למעביד אסור לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן השימוש שהעובד עושה בתיבה הפרטית שלו, ואסור לו לחדור אליה. במקרה שהמעביד חושב שהתקיימו התנאים המצדיקים פעולות חדירה, עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה ולבקש צו משפטי שמתיר לערוך חיפוש בתיבה הפרטית של העובד. הצו יינתן במקרים יוצאי דופן בלבד, וכשיתקיימו התנאים הנדרשים בדין.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(עע 90/08 טלי איסקוב ענבר - מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ועע 312/08 אפיקי מים אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ- רן פישר)
למידע נוסף על זכויות עובדים, לחצו כאן.
חדירה לדוא"ל של העובד? לא תמיד אפשרית!
בית הדין הארצי קבע בפסק דין תקדימי עקרונות מנחים באשר לחדירת מעסיק למייל של העובד.

- כן0
- לא0
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

הבוס שולח הודעות אחרי שעות העבודה? אולי מגיע לכם על זה כסף
הסמארטפון הפך אותנו לזמינים 24/7, אבל האם מענה למייל בשישי או שיחת עבודה בלילה נחשבים לשעות נוספות? עו"ד יוסף חיים כהן, מומחה לדיני עבודה, עושה סדר ב"עבודה הסמויה" ומסביר מתי הציפייה לזמינות הופכת לכסף ומדוע "משרת אמון" היא לעיתים קרובות אשליה

דוח מצב המדינה של מרכז טאוב: המחירים הכלכליים והחברתיים שהמלחמה עוד תגבה מישראל
תקציב הביטחון כמעט הוכפל, החוב הציבורי שוב מטפס, יוקר המחיה ממשיך להכביד ועשרות אלפי ישראלים נוספו למעגל נפגעי פעולות האיבה. דוח חדש של מרכז טאוב מציג תמונת מצב מטרידה של ישראל בשנתה השלישית למלחמה - ומזהיר כי רבות מהשלכותיה רק מתחילות להתברר.