דחיית תביעה ייצוגית נגד בזק בינלאומי, וחיוב בהוצאות

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בזק בינלאומי בע"מ.
המבקש התקשר עם בזק בינלאומי בסוף שנת 2004 לקבלת שירותי גלישה באינטרנט. במסגרת תביעתו טען המבקש, כי בזק בינלאומי גבתה ממנו תשלום עבור שירותים שלא נכללו בהסכם עמו דוגמת שירות הגנה מפני "וירוסים", וכי בחלוף שנה ממועד ההתקשרות גבתה בזק בינלאומי באמצעות כרטיס האשראי שמסר לה את מספרו בעת ביצוע העסקה, תשלומים הגבוהים בהרבה מאלו שהוסכם עמו, מבלי שהודיעה לו על כך ומבלי לקבל את אישורו.

עוד טען המבקש, כי בניגוד לדין , בזק בינלאומי לא שלחה אליו העתק מההסכם שנכרת ביניהם במהלך הצטרפותו לקהל לקוחותיה. נטען, כי פעולותיה אלו של בזק הכוללים את הפרת ההסכם עמו, הטעייתו, התנהלותה שלא בתום לב ובניגוד לדין, אינן ייחודיות למקרה שלו אלא מאפיינות את התנהלותה העסקית המקובלת של בזק בינלאומי, לכל הפחות בתקופה הרלוונטית לתביעה.
משכך, ומאחר שלבזק בינלאומי לקוחות רבים, שמספרם נאמד בכ-777,000, מסגרת התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

את נזקיו שלו בגין גביית היתר על ידי בזק בינלאומי, אמד התובע בסך של 2,802 ₪, ובהנחה כי גביית תשלום ביתר באופן דומה נעשתה לפחות לגבי 25% מלקוחותיה של בזק בינלאומי במשך 18 חודשים, מדובר בכ- 195,000 לקוחות, כשגביית היתר בעניינם מסתכמת בכ-216,783,000 שקלים.

בזק בינלאומי טענה מנגד, כי התביעה נעדרת עילה, שכן היא יידעה את המבקש על תנאי חבילת הגלישה ובכלל זה על שירות ההגנה מפני וירוסים, כולל עליית המחיר בתום תקופת הנחה בת שנה. יידוע המבקש בתנאים אלו נעשה הן בעל פה במעמד ההתקשרות, הן בכתב לאחר מעשה והן באמצעות החשבוניות שנשלחו אליו מדי חודש בחודשו. כך, לטענתה, היא נוהגת עם כלל לקוחותיה, כך שבכל מקרה לא קיימת קבוצה של נפגעים בדרך דומה לפגיעת המבקש לטענתו והתביעה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית.

בית המשפט: אין עילה לתביעה ייצוגית
השופט דוד מינץ דחה את הבקשה, וקבע כי בזק לא הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, שכן  החובה ליידע לקוח על שינוי בתעריפים נוספה לחוק במסגרת התיקון רק אחרי האירועים נשוא התביעה.

כן נקבע, כי לא היה בפעולות של בזק משום הטעיה, וכי לא הוכח שבזק כפתה את שירות ההגנה מפני וירוסים על לקוחות נוספים.
נקבע, כי ממכלול הדברים עולה, כי אם קיימת למבקש עילת תביעה נגד בזק בינ"ל, הרי שהיא קיימת רק בנוגע לחיובו בתשלום עבור ה"אנטי וירוס" של מערכת הדואר האלקטרוני. "המסקנה היא ..., שככל שהמבקש חויב בתשלום עבור "אנטי וירוס" זה מבלי שסוכם עימו על כך, הדבר נעשה מתוך טעות נקודתית", כתב השופט בפסק הדין, והוסיף: ". ברם, אין אינדיקציה כלשהי לכך שהמשיבה פועלת באופן קבוע בשיטה כזו לכלל לקוחותיה ...".
לאור האמור, נקבע כי אין לאשר את התובענה כייצוגית, שכן בהיעדר קבוצה שלאנשיה אינטרס משותף, לא מתקיים התנאי הבסיסי להכרתה של התביעה כתובענה ייצוגית.

המבקש חויב בהוצאות של 50,000 שקלים.


(ת"צ 3196-09 אלי כהן נ' בזק בינלאומי בע"מ)