open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק יחסי ממון בין בני זוג – מה חשוב לדעת?

          נקלעתם לסכסוך גירושין? החוק הצפוי להסדיר את חלוקת הרכוש הוא חוק יחסי ממון. מה מטרת החוק? מה קובעים סעיפי החוק? מדריך מקיף

          man silhouette


          עו"ד הודיה בוארון לוי

          חוק יחסי ממון בין בני זוג – מה חשוב לדעת?

          חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 יצר שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש בין בני זוג, במקרה של גירושין או פירוק זוגיות. 

          מה היה המצב המשפטי לפני כניסתו של החוק לתוקף?

          החוק אמנם נחקק בשנת 1973, אך ע"פ סעיף 19 לחוק המגדיר את תחולתו, החוק נוגע למעשה לכל מי שהתחתן לאחר 1.1.1974. כלומר: כל מי שהתחתן לפני התאריך הזה, חלה עליו הלכת השיתוף.

          הלכת השיתוף מבוססת על עקרון השוויון בין המינים ועל התפיסה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת התא המשפחתי. זאת, בין אם צד אחד הביא עמו יותר כסף או שרק על שמו רשום הנכס; ובין אם הצד השני "רק" דאג לטיפול בילדים ולניהול משק הבית.

          מהי הלכת השיתוף?

          לפני שנחקק חוק יחסי ממון, חולק הרכוש ע"פ הלכת השיתוף, הלכה הקובעת שכל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש, שהצטברו במהלך חיי הנישואין. 

          הלכת השיתוף מבוססת על עקרון השוויון בין המינים ועל התפיסה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת התא המשפחתי. זאת, בין אם צד אחד הביא עמו יותר כסף או שרק על שמו רשום הנכס; ובין אם הצד השני "רק" דאג לטיפול בילדים ולניהול משק הבית.

          נכס שהגיע מחוץ לנישואין לאחד מבני הזוג, כגון: מתנה שקיבלנו מבני המשפחה או נכס שהגיע אלינו בירושה - אינו נחשב באופן אוטומטי לרכוש משותף. נכס כאמור יוכל להיחשב כרכוש משותף, רק אם ניתן יהיה להוכיח כוונת שיתוף בו. כלומר: שהייתה כוונה שרכוש זה יהפוך לרכוש משותף.

          מהו השינוי שחל בעקבות חוק יחסי ממון?

          חוק יחסי ממון נועד להחליף את הלכת השיתוף. החוק יצר מספר שינויים משמעותיים, בכל הנוגע לחלוקת רכוש.

          הסכם ממון

          סעיפי החוק הראשונים מתייחסים לאפשרות לכרות הסכם ממון - הסכם שנועד להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג. קיימת דרישה מהותית לכך שהסכם הממון ייערך בכתב.

          בסעיף 2 מודגש, כי הסכם ממון טעון אישור של ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני. כלומר, ככלל, בלי אישור פורמלי של ביהמ"ש - אין להסכם הממון תוקף מחייב. האישור יינתן רק לאחר שביהמ"ש נוכח, כי הצדדים ערכו את הסכם הממון מתוך רצון חופשי, כאשר הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו.

          ע"פ אותו עקרון, יכול גם נוטריון לאמת הסכם ממון שנכרת טרם הנישואין (בנקודה זו חשוב לוודא שאכן בני הזוג עתידים להינשא ואף נקבע לכך מועד) ; ובלבד שהנוטריון נוכח, כי בני הזוג חתמו על הסכם הממון מרצון חופשי, כשהם מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו.  

          חלוקת רכוש בהיעדר הסכם ממון

          ע"פ סעיף 3, אם בני זוג לא חתמו על הסכם ממון (או אם הסכם הממון אינו קובע אחרת), הרי שיחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.

          בנקודה זו, חשוב להבין, כי אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון וההסכם אושר על ידי בית המשפט, הרי שהסכם הממון הוא הקובע לגבי אופן חלוקת הרכוש; כלומר: הוראות הסכם הממון גוברות על הוראות החוק.

          היעדר תוצאות במהלך הנישואין

          בסעיף 4 מובהר, כי החוק ביטל למעשה את הלכת השיתוף, וקבע כי במשך שנות הנישואין חל משטר של הפרדה רכושית בין נכסי הצדדים. במילים אחרות: רכוש שהצטבר במהלך הנישואין אינו משותף, אלא שייך למי שצבר אותו. 

          בשנת 2008, הוכנס תיקון לחוק הקובע (בסעיף 5א) כי במקרים מסוימים ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים ולאזן את כלל נכסי בני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין. כך, למשל: כאשר חלפה שנה מיום פתיחת הליך הגירושין/תביעה לחלוקת הרכוש, כשבני הזוג חיים יחד, אך יש קרע מתמשך ביניהם וכו'. 

          הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין 

          סעיף 5 מתייחס למועד שבו ניתן לבצע איזון משאבים וקובע, כי ניתן לבצע אותו רק עם פקיעת הנישואין (גירושין או פטירה) וכי לא ניתן לחלק את הרכוש, כל עוד בני הזוג נשואים או חיים יחד בזוגיות.

          בשנת 2008, הוכנס תיקון לחוק הקובע (בסעיף 5א) כי במקרים מסוימים ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים ולאזן את כלל נכסי בני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין. כך, למשל: כאשר חלפה שנה מיום פתיחת הליך הגירושין/תביעה לחלוקת הרכוש, כשבני הזוג חיים יחד, אך יש קרע מתמשך ביניהם וכו'. 

          הנכסים שיחולקו עם פקיעת הנישואין

          החוק מציין מפורשות בסעיף 5(ג) כי בתוך "כלל נכסי בני הזוג" העומדים לחלוקה, נכללים גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. לפיכך, איזון משאבים כולל גם חישוב ערך הנכסים הללו וחלוקתם היחסית ע"פ מספר שנות הנישואין.

          עם זאת, מציין החוק מספר חריגים שאינם נכללים בחישוב איזון המשאבים:

          (1) נכסים שהיו בבעלות אחד מהצדדים לפני הנישואין, לרבות נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה;

          (2) קצבה או גמלה שמשולמים עקב פציעה או מחלה;

          (3) נכסים שעליהם הסכימו בני הזוג מראש שלא יכללו בהסדר איזון המשאבים, ולמעשה יוגדרו מחוץ לרכוש המשותף. 

          בחריג השלישי, שוב באה לידי ביטוי החשיבות הרבה בעריכת הסכם ממון, שבו ניתן לקבוע עוד לפני הנישואין, מה ייחשב כרכוש משותף ומה יישאר מחוץ לרכוש המשותף.

          אופן חישוב חלוקת הרכוש

          סעיף 6 לחוק קובע, כי במקרה של גירושין, ייערך חישוב ערך כל הנכסים של כל אחד מהצדדים. לאחר מכן, תתבצע השוואה בין ערך הנכסים. הצד שערך נכסיו גדול יותר ישלם לצד השני את מחצית ההפרש בין הנכסים. 

          במילים פשוטות: איזון! 

          החוק דוגל באיזון בין נכסי בני הזוג, שהצטברו במהלך חיי הנישואין, כך שללא קשר לשאלת הבעלות, כל אחד מהצדדים ייצא מהגירושין כשברשותו 50% מהערך של כלל הנכסים שבבעלות מהצדדים. בהיעדר הסכמה, במצב מחלוקת בין הצדדים, יחליט ביהמ"ש או ביה"ד הרבני ע"פ נסיבות העניין.

          מכירת דירת מגורים של בני הזוג

          סעיף 6א עוסק במכירת דירת המגורים, במסגרת איזון המשאבים. במקרה כזה, לא יורה ביהמ"ש או ביה"ד על מכירת דירת המגורים, עד שיוודא כי קיים הסדר מגורים אחר, המתאים לצורכי ילדי בני הזוג ובן הזוג המחזיק בדירה. כלומר: מכירת דירת המגורים תעוכב, עד למציאת הסדר מגורים חלופי.

          בעניין זה, מודגש בסעיף 7, כי במקרה שאחד מבני הזוג הוציא מרשותו נכס בכוונה תחילה, במטרה לסכל את זכותו של בן הזוג האחר - רשאי ביהמ"ש לראות בנכס שהוצא כאילו הוא עדיין שייך לבן הזוג. 

          סמכויות מיוחדות 

          סעיף 8 קובע, כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, יוכל ביהמ"ש לסטות מהכלל של איזון משאבים. כך, למשל: ביהמ"ש יוכל לקבוע, כי המשאבים לא יחולקו באופן שווה, או שערכם לא יחושב לפי השווי במועד איזון המשאבים, אלא לפי השווי במועד מוקדם יותר וכו'.

          ראיות

          סעיף 9 קובע, כי העובדה שהנכס רשום על שם מי מהצדדים, אינה מספיקה (לנטל ההוכחה הנדרש) כדי להוציא את הנכס מהסדר איזון המשאבים. 

          חוק יחסי ממון הוא חוק חשוב, שהוראותיו פשוטות בעיקרן. מטרתו של החוק היא לאזן בין המשאבים של בני הזוג לאחר פקיעת נישואיהם, כדי להגן על שני הצדדים ולאזן ביניהם. בפועל, הדברים אינם "שחור או לבן", מאחר שהעניינים מסובכים יותר, כשמעורבים רגשות וכשמדובר בחלוקת רכוש או כסף. 

          החוק ובתי הדין

          בסעיף 13 מודגש, כי חוק יחסי ממון אינו פוגע בסמכויותיו של ביה"ד הדתי. הסעיף קובע כי ביה"ד מחויב אף הוא לפסוק ע"פ הוראות החוק; ככלל, עליו להחיל את הסדר איזון המשאבים הקבוע ע"פ חוק.

          לסיכום: חוק יחסי ממון הוא חוק חשוב, שהוראותיו פשוטות בעיקרן. מטרתו של החוק היא לאזן בין המשאבים של בני הזוג לאחר פקיעת נישואיהם, כדי להגן על שני הצדדים ולאזן ביניהם. בפועל, הדברים אינם "שחור או לבן", מאחר שהעניינים מסובכים יותר, כשמעורבים רגשות וכשמדובר בחלוקת רכוש או כסף. 

          כמו כן, החוק מאפשר לביהמ"ש להפעיל שיקול דעת ולחרוג מהסדר איזון המשאבים, הקבוע בסעיף 5 לחוק. לפיכך, בהחלט יש נסיבות שבהן אין ודאות מוחלטת. לכן, כדי להימנע מדיונים ארוכים וממושכים בביהמ"ש וליצור ודאות (עד כמה שניתן), מומלץ לערוך הסכם ממון בכתב, שיסדיר את יחסי הממון בין בני זוג ויאושר בפני ביהמ"ש.

          הודיה בוארון לוי היא בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה, והממוקם בשדרות נים 2 ראשל"צ.

          סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

           

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם