open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק הירושה - מתי ומי יורש? מדריך לחוק הירושה וצוואה

          כולנו נמות יום אחד, אבל רק חלק קטן מאתנו מתייחס לכך ברצינות ומחבר צוואה מפורטת. בהיעדר צוואה, יחולו כללי "ירושה על פי דין" העשויים להפתיע אתכם

          עו"ד רחל פשר אייקנאר, בשיתוף LawFlex| | 4
          חוק הירושה - מתי ומי יורש? מדריך לחוק הירושה וצוואה

          חוק הירושה (תשכ"ה-1965) נועד להסדיר את חלוקת נכסיו של אדם לאחר פטירתו. כל אדם רשאי לקבוע לעצמו מראש בצוואה את אופן חלוקת רכושו ואת זהות יורשיו, שהרכוש הכלול בעזבונו יימסר להם. עזבונו של אדם שבחר שלא להכין צוואה יחולק בין יורשים שהחוק קבע את זהותם, הם קרובי משפחתו של המנוח, כמפורט בחוק.

          כדי לחלק את נכסי העיזבון של כל אדם, יש לפתוח בבקשה לקבלת צו ירושה או צו לקיום צוואה, הנדונה על ידי נציגי האפוטרופוס הכללי. במקרה של אי הסכמה בנוגע לחלוקת הרכוש, יועבר העניין לבית המשפט לענייני משפחה, שיקבע על פי החוק והפסיקה כיצד ולמי יחולקו הנכסים.

          מהי מהות חוק הירושה?

          לאחר שאדם נפטר, נותרים מאחוריו כל נכסיו עלי אדמות. מאחר שאותו אדם כבר אינו יכול להחליט מה ייעשה בנכסים אלה, חוק הירושה נכנס לנעליו וקובע מה יעלה בגורל הנכסים.

          יש שתי אפשרויות הנוגעות לנכסי המת (המכונים "עזבון"):

          א. המת כתב במהלך חייו צוואה - ובה הוא עצמו קבע מה ייעשה ברכושו. במקרה כזה, קובע החוק שקביעותיו של המת, בעודו בחיים, בנוגע לגורל נכסיו, תקפות. יש לבצע את רצונו. 

          ב. המת לא השאיר צוואה - במצב זה, החוק יצר מערכת הוראות המסבירות באופן מפורט כיצד יחולק עזבון המת.

          חוק הירושה קובע הוראות מאוד מפורטות וקפדניות, באשר לאופן ניהול עזבונו של אדם. החוק קובע כללים ברורים, מבחינת ראיות הנוגעות לצוואתו של המת ונוהל הטיפול בעזבונו. מטרת הכללים היא לוודא כי כוונותיו של המת בנוגע לנכסיו אכן יקוימו

          מה אופיו של חוק הירושה?

          חוק הירושה קובע הוראות מאוד מפורטות וקפדניות, באשר לאופן ניהול עזבונו של אדם. החוק קובע כללים ברורים, מבחינת ראיות הנוגעות לצוואתו של המת ונוהל הטיפול בעזבונו. מטרת הכללים היא לוודא כי כוונותיו של המת בנוגע לנכסיו אכן יקוימו. 

          מהי ירושה ומיהם היורשים של אדם לאחר מותו?

          במות אדם עובר עזבונו ליורשיו (סעיף 1 לחוק). המונח עזבון אינו מוגדר בחוק הירושה. 

          כך נכתב באתר משרד המשפטים: "עיזבון הוא סך כל הרכוש, הנכסים, הזכויות והחובות שהיו לאדם בעת מותו. חוק הירושה קובע כי רק כספים שיש לשלם לאחר פטירתו של אדם על פי חוזה ביטוח, חברות בקרן פנסיה או בקופת תגמולים, אינם נכללים במסגרת העיזבון".

          להורדת נוסח חוק הירושה מאתר משרד המשפטים

          מיהם יורשיו של אדם?

          יורשיו של אדם משתייכים לאחת משתי קבוצות (סעיף 2 לחוק):

          א. אם אדם לא השאיר צוואה - יורשיו מוגדרים וחלקם בירושה מוגדר, על פי חוק זה.

          ב. אם אדם השאיר צוואה - יורשיו הם אותם אנשים או גופים המוזכרים בצוואה, כמי שיקבלו לידיהם את אותם נכסים שהמת ייעד להם בחייו, במסגרת הצוואה.

          לכאורה, יורשיו של אדם מוגדרים בחוק, על פי קרבת המשפחה בינם לבינו; ועל פי צוואה, כפי שבחר אותם. למרות זאת, לפי החוק, יש אנשים ו/או תאגידים שכשרים לרשת את עזבונו של אדם ויש כאלה שאינם כשרים

          מי מנועים מלרשת אדם לאחר מותו?

          לכאורה, יורשיו של אדם מוגדרים בחוק, על פי קרבת המשפחה בינם לבינו; ועל פי צוואה, כפי שבחר אותם. למרות זאת, לפי החוק, יש אנשים ו/או תאגידים שכשרים לרשת את עזבונו של אדם ויש כאלה שאינם כשרים.

          סעיף 3 לחוק קובע מי הם "בני אדם" שיכולים לרשת על פי חוק זה: 

          (א)  כל מי שהיה בחיים במות המוריש;

          (ב)  מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש;

          (ג)  לעניין זכויות הירושה של ילד של המנוח, על פי החוק - הכוונה לילד שהמנוח  היה נשוי להורה השני שלו וכן לילד שהמנוח לא היה נשוי להורה השני שלו.

          סעיף 4 לחוק קובע שאם המוריש בחר להוריש את עזבונו לתאגיד, החוק מותיר לתאגיד תקופה של עד שנה ממות המנוח, להפוך לכשר לרשת את המנוח, אלא אם כן היה כשר לכך מיד אחרי מותו. 

          סעיף 5 קובע מי פסולים להיות יורשים:

          (1) מי שהורשע על כך שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

          (2) מי שהורשע על כך שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזויפת.

          עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

          מהם הנכסים שחוק הירושה חל עליהם?

          סעיף 136 לחוק הירושה קובע: 

          "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל".

          מכאן עולה כי החוק חל על שני סוגים של נכסים:

          א. נכסים שהם בבעלותו של מי שמת כשהיה תושב ישראל;

          ב. נכסים בישראל, השייכים לאדם שנפטר.

          כלומר: אפילו אם אדם היה תושב של מדינה אחרת, אבל היו לו נכסים בישראל, ואין הסכמה בין יורשים פוטנציאליים שונים לגביהם, בית המשפט בישראל יהיה מוסמך לדון בגורל הנכסים האלה.

          חוק הירושה מתייחס לבני המשפחה הקרובים ביותר לאדם בחייו ולאחר מכן במותו - כיורשים הראשונים. אם יורשים אלה - בן זוג וילדים - אינם קיימים, החוק מציע  את המעגל המשפחתי הבא כיורשים, וכן הלאה עד למעגלים רחוקים יותר

          מהו סדר הירושה על פי החוק?

          חוק הירושה מתייחס לבני המשפחה הקרובים ביותר לאדם בחייו ולאחר מכן במותו - כיורשים הראשונים. אם יורשים אלה - בן זוג וילדים - אינם קיימים, החוק מציע  את המעגל המשפחתי הבא כיורשים, וכן הלאה עד למעגלים רחוקים יותר.

          סעיפים 10-18 לחוק דנים במעגלים אלה.

          בדרך כלל, החוק מחלק את עזבונו של אדם כך שבן הזוג זוכה במחצית מהנכסים והילדים זוכים במחצית השנייה ומתחלקים בה בחלקים שווים: "ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש)".

          כלומר, אם ילדי המנוח אינם בחיים, נכדיו יירשו אותו. אם לא נותרו נכדים בחיים או אם לא היו נכדים, הורי המנוח ירשו אותו. אם לא נותרו הורים בחיים, האחים של המנוח יירשו. אם גם הם לא נותרו בחיים, יועברו נכסי העיזבון לידי הסבים והסבתות. ואם גם אלה אינם בחיים, לידי הדודים והדודות של המנוח. במקרה שגם אלה אינם בחיים - לצאצאיהם (בני דודים). 

          יש לציין כי ילדים מאומצים יורשים כמו כל ילד אחר. אם לא נותר אף קרוב משפחה, שיכול לרשת את המנוח, יועברו נכסי העיזבון לידי המדינה, כאמור בסעיף 17 לחוק.

          ומה בנוגע לירושה על פי צוואה?

          סעיף 18 לחוק קובע: "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה". כל אחד מהתנאים האמורים בסעיף זה, נועד לוודא שאכן זו כוונת המנוח והוראתו האחרונה בנוגע לעיזבונו.

          מדוע צוואה היא מסמך בעל חשיבות כה גדולה?

          צוואה היא מסמך בעל חשיבות גדולה במספר מובנים:

          א. עצם קיומה של צוואה, יגרום לכך שהוראות החוק בנוגע לאופן חלוקת הנכסים שבעיזבון בין היורשים השונים - לא יחולו.

          ב. הוראות הצוואה קובעות את גורל הנכסים שבעיזבון המנוח ובכלל זה את אופן חלוקתם ואת אופן הטיפול בהם (למשל: הוראות המנוח בנוגע לחשבונות בנק שונים ואופן ניהולם).

          ג. מאחר שהמנוח הכין את צוואתו בחייו, ומאחר שאדם בחייו רשאי ויכול לשנות את דעתו, גם בנוגע לעיזבונו ולאופן חלוקתו, יש לוודא שמסמך הצוואה שעל פיו מבקש יורש לפעול, אכן מייצג את רצונו העדכני ביותר של המנוח. כלומר, יש לוודא כי זהו המסמך האחרון בעניין העיזבון שהמנוח יצר או הורה ליצור וחתם עליו.

          ד. לאור כוחה של הצוואה, בנוגע לנכסי המנוח, מבחינה כלכלית ולא פעם גם מבחינה רגשית (למשל: חפצים בעלי משמעות רגשית למוריש וליורשים) - עלולה להיות לצוואה ולעצם הכנת הצוואה השפעה על המנוח ועל היורשים, עוד בחיי המנוח. יש לוודא שהצוואה הוכנה על ידי המנוח ונחתמה על ידו מרצונו החופשי, מבלי שאף אדם השפיע עליו בכל דרך שהיא ומנע ממנו להביע בצוואה שלו את רצונו האחרון, בכל הנוגע לכל רכושו עלי אדמות (עזבונו).

          מהם הכללים הקבועים בחוק בנוגע לצורת הצוואה?

          סעיפים 18-25 לחוק נוגעים לצורת הצוואה.

          צוואה בכתב - צוואה בכתב ידו של המנוח או בחתימתו מסייעת לבית המשפט לדעת כי אכן זו היתה כוונת המנוח, יותר מאשר עדות של אדם ששמע שזה היה רצונו.

          עדים לחתימה על הצוואה - העדים הם רכיב נוסף בהוכחה כי המצווה (המנוח) הבין את תוכן צוואתו ורצה לחתום עליה.

          צוואה בפני רשות (למשל: שופט) - היא אופציה נוספת, שבה ניתן להוכיח כי המצווה עצמו ביקש כי תוכן הצוואה יתקיים לאחר לכתו.

          מתי צוואה תהיה בתוקף?

          סימן ב' בחוק (סעיפים 26 עד 39) עוסק במצבים הנוגעים לצוואה וליצירתה, מתי הצוואה תהיה תקפה ומתי לא תהיה תקפה (למשל: צוואה לטובת עדים). 

          כיצד מתפרשות הוראות הצוואה?

          סעיפים 40-55 עוסקים בהוראות הנכללות בצוואה. אחד הסעיפים החשובים בקבוצת סעיפים זו הוא סעיף 54, הנוגע לדרך פרשנות הוראות אלה:

          (א) מפרשים צוואה לפי כוונת המצווה, כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה      שאינה מובנת מתוכה - כפי שהיא מובנת מתוך הנסיבות. 

          (ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש שקובע שהיא תקפה עדיף על פירוש        שלפיו היא בטלה.

          (ג) צוואה יכול שתהיה בלשון של מתן מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

          כיצד ניתן לבקש ולקבל צו ירושה וצו קיום צוואה?

          סעיפים 65 עד 76 בחוק הירושה עוסקים בדרכים לבקש ולקבל צו ירושה וצו קיום צוואה.

          צו ירושה הוא ה"כלי" המפעיל את חוק הירושה, לאחר מות אדם שלא השאיר אחריו צוואה. ללא צו ירושה, לא ניתן לחלק את עזבון המנוח בין יורשיו לפי דין.

          בקשה לקבלת צו ירושה מועברת בדרך כלל למי שהתמנה לעניין - רשם לענייני ירושה. עם זאת, במקרה שיש אנשים או גופים המתנגדים לצו או אם המדינה קשורה בו, יועבר העניין לטיפולו של בית משפט.

          כיצד מתנהל ההליך אם יש התנגדויות לצו ירושה או לצו לקיום צוואה?

          בקשה לקבלת צו ירושה מועברת בדרך כלל למי שהתמנה לעניין - רשם לענייני ירושה. עם זאת, במקרה שיש אנשים או גופים המתנגדים לצו או אם המדינה קשורה בו, יועבר העניין לטיפולו של בית משפט.

          מטבע הדברים, חלוקת נכסים של אדם שאינו יכול להסביר את כוונותיו ולנמק את החלטותיו, עלולה לגרור התנגדויות מטעם אנשים או גורמים שיטענו כי יש פגמים בצוואה וכי כוונת המנוח היתה כי הנכסים יועברו אליהם או לאחרים. זאת, בטענה שהצוואה פגומה ואינה מייצגת את רצונו האחרון והחופשי של המנוח.

          באשר לצו קיום צוואה, ייתכנו התנגדויות לאור זהות היורשים על פי דין. כך, למשל: טענה לקיום קשר משפחתי עם המנוח, כגון: ילד מאומץ או "קרוב רחוק" שלא היה מוכר לשאר בני המשפחה.

          בית המשפט אמור לאפשר לצדדים לדיון - היורשים השונים והטוענים לירושה - להביא את ראיותיהם, ואז יקבע מי אמורים לרשת את המנוח ובאילו חלקים מעזבונו.

          הנהלת העזבון וחלוקת העזבון בין היורשים

          בהמשך, חוק הירושה, קובע מנגנון לטיפול בעזבון, מרגע פטירת המוריש ועד שנכסי העזבון עוברים לידי היורשים.

          לצורך קיום האמור לעיל, יש הליכים המאפשרים מינוי מנהל לעזבון, עד שנכסיו יחולקו, דרכים של מנהל העזבון לאחר מינויו לפנות לבית המשפט לקבלת הנחיות כיצד לנהל את העזבון (אין לנהל את העזבון ללא הוראות בית משפט), הדרכים לנהל את חובות המנוח שהפכו לחובות העזבון (אם יש חובות) והדרך להשלים את חלוקת העזבון עד תום ההליך, שבסופו נכסי העזבון הגיעו ליעדם. כלומר: אם ירושה על פי דין - לכל היורשים המנויים בחוק; ואם על פי צוואת המנוח - לכל היורשים שהוזכרו בצוואה.

          לסיכום: חוק הירושה נועד לטפל בנכסי כל אדם, לאחר שהלך לעולמו. מאחר שהנפטר אינו יכול לבטא את רצונו, החוק מציע מנגנון לחלוקת רכושו, אלא אם כן המנוח הכין צוואה, בה ציין כיצד ירצה לחלק את נכסיו בין יורשיו.

          חוק הירושה מציע מנגנון, באמצעות המדינה שמינתה רשמים לענייני ירושה (במסגרת משרד האפוטרופוס הכללי) העוסקים במרבית צווי הירושה והצוואות של הנפטרים. בית המשפט לענייני משפחה נכנס לתמונה כאשר יש התנגדויות לאופן החלוקה של הנכסים, באמצעות צו ירושה או באמצעות צוואה, ועליו לפסוק כיצד נכסי המנוח יחולקו בין יורשיו.

          * סיכום זה איננו מכיל את כל הוראות חוק הירושה. הוא אינו מהווה יעוץ משפטי. המדובר בתמצות קצרה של החוק בלבד, של מטרותיו ושל הכלים שהוא מציע לטיפול בעיזבונו של מנוח. לקבלת יעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין. 

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          צוואה הדדית חוב ירושה חוק הירושה צו ירושה הרשם לענייני ירושה צו קיום צוואה דירת ירושה סכסוך ירושה דיני ירושה ירושה ללא צוואה מס ירושה

          קבע פגישה עם