גירושין ודיני משפחה

מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בענייני גירושין ומשפחה מיד כשעולה המחשבה לפרק את התא המשפחתי. מדובר בפניה לצורך ייעוץ בלבד. הייעוץ בשלב הראשוני הוא חשוב ביותר גם אם עוד לא התגבשה החלטה להתגרש, משום שחשוב להבין מה עומד בפניך- את התהליך והמשמעויות של כל פעולה או החלטה. לעיתים נדרשת הערכות טרם הגשת התביעות ולעיתים יש סיכוי לשקם את הקשר ולכן נדרשות הנחיות ופעולות שונות. חשוב להבין את התהליך, את השוני בין הערכאות והמשמעויות של פניה לכל אחת מהן.

בשיחת ייעוץ יבחן עורך הדין המתמחה בתחום את המקרה הספציפי האישי שלך ויסקור את כלל האפשרויות שעומדות בפניך.

בישראל, קיימות שתי ערכאות העוסקות בעניינים הנוגעים לגירושין, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה בעל סמכות להכריע בכל הנושאים אשר כרוכים בגירושין בין בני זוג: חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת למעט הסדרת הגט עצמו.
בית הדין הרבני, בעל סמכות בלעדית להסדרת הגט ובנוסף מוקנית לו סמכות מקבילה להכרעה בנושאים הכרוכים לגירושין. סמכות הדיון בהליך תינתן לערכאה אשר אליה הוגשה הבקשה קודם לכן, ומכאן המרוץ בין הסמכויות. עם זאת, יש לציין כי כיום, בעקבות ההליך ביחידת הסיוע - מרוץ הסמכויות פחות בא לידי ביטוי.

הדעה הרווחת בציבור היא, כי לגברים עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לנשים היא בית המשפט לענייני משפחה, אולם לא תמיד דעה זו נכונה.
מאחר שבית הדין מבסס את החלטותיו על ההלכה הדתית ואילו בית המשפט פוסק בראיה אזרחית, אכן עשויים להיות הבדלים בין הערכאות. אולם ההחלטה תלויה בנסיבות של המקרה הספציפי.
אשה אשר רוצה לתבוע את כתובתה, תעדיף לעשות זאת בבית הדין הרבני, ולעומת זאת, גבר אשר רוצה שנטל המזונות יחולק בצורה שוויונית יותר יעדיף להתדיין בבית משפט. חשוב להבין את ההשלכות של התדיינות בכל אחת מן הערכאות משום שהן משפיעות על ההחלטות בחלוקת הרכוש, וקביעת המשמורת וגובה מזונות.

תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני (לו יש סמכות בלעדית לדון בה) על ידי צד שאינו מעוניין בגירושין ורוצה לנסות שקם את חיי הנישואין. בית הדין ינסה לסייע לבני הזוג לחזור ולנהל מערכת יחסים זוגית. במקרה כזה יורה בית הדין לבני הזוג לנהל אורח חיים זוגי, כולל חיי אישות למשך תקופה מסוימת, על מנת לנסות ולשקם את הקשר ביניהם.
שלום בית יכול להיות מוצע גם על ידי בית הדין עצמו אם נוצר אצלו הרושם שיש סיכוי להצלחת ההליך. אם בית הדין נותן החלטה המטילה על הצדדים לבצע ניסיון לשלום בית, ואחד הצדדים לא מקיים אותה, ניתן יהיה להגיש בקשה כנגד הצד המפר והוא עלול להיות מוכרז כמורד.

הסכם לשלום בית ולחילופין גירושין הוא הסכם עבור זוגות שעומדים על סיפו של הליך הגירושין, אולם החליטו לתת הזדמנות נוספת לשיקום חיי הנישואין.
במסגרת ההסכם קובעים בני הזוג את הקווים המנחים וההסדרים שיחולו ביניהם אם לא יצליחו לשקם את הקשר הזוגי ויחליטו להתגרש בסופו של דבר. מדובר ב"הסכם מגירה" אשר מסדיר את הסוגיות הקשורות בגירושין ובכלל זה מזונות, חלוקת הרכוש והמשמורת, ובני הזוג ישתמשו בו רק אם הניסיון לחזור ולנהל אורח חיים משותף יעלה על שירטון. במקרה כזה ישמש ההסכם כהסכם גירושין לכל דבר ועניין.

גירושין של בני זוג בני אותה דת, גם אם נישאו בנישואים אזרחיים, נערכים על פי הדין הדתי שלהם. כך, בני זוג יהודים ידרשו להליך גירושין בבית הדין הרבני, גם אם נישאו בחתונה אזרחית בלבד. על פי ההלכה מדובר ב'ספק נישואין' ולכן יש צורך לערוך הליך גירושין.
לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות בלעדית לגירושין ומתן גט. בני זוג מדת אחרת מוכרת בישראל (דרוזים, נוצרים, מוסלמים) צריכים גם הם להתגרש בבית הדין של אותה דת גם אם נישאו נישואין אזרחיים. בני זוג אשר רק אחד מהם יהודי, יגישו תביעה להתרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה.

מדור הינו תשלום עבור מקום המגורים של הילדים והוא מתייחס לתשלום דמי המגורים והוצאות אחזקת הבית. דמי מגורים הם השתתפות בהחזרי משכנתא עבור הבית או בתשלום דמי שכירות. לתשלום זה יתווספו הוצאות מסי עירייה, מים חשמל והוצאות נוספות הקשורות באחזקת הבית.
שיעור התשלום עבור מדור נקבע על פי מספר הילדים במשפחה, כאשר ברוב המקרים נהוג לפסוק 33% מעלויות עבור ילד אחד, 40% מעלויות המדור עבור שני ילדים, ו-50% מעלויות המדור עבור שלושה ילדים ומעלה

בישראל, אדם חייב במזונות ילדיו על פי הוראות הדין האישי החל עליו. הדין העברי מקים חובה על אב יהודי לשאת במזונות ילדיו, בחלוקה ל-3 קבוצות גיל: מלידה עד גיל 6- האב חב לבדו חבות מוחלטת עבור תשלום המזונות. בגילאי 6-15- מבחינים בין מזונות הכרחיים אותם האב משלם לבדו, לבין מזונות שאינם הכרחיים "מזונות מדין צדקה" עבורם משלמים האם והאב, ובתנאי שהאם מסוגלת קודם לכן לפרנס את עצמה. בגילאים של 15-18 - על פי ההלכה מדובר במזונות "מדין צדקה" ולכן ישולמו על ידי שני ההורים, על פי יכולותיהם הכלכליות. באשר לילדים מעל גיל 18 הכירה הפסיקה בתשלום של שליש מסכום המזונות שהיה משולם לפני כן על ידי האב, אם מדובר בילד המשרת שירות סדיר בצה"ל או תלמיד כיתות יג'-יד'. לכן, במרבית המקרים תשלום המזונות, גם אם שיעורם יופחת, יהיה עד לגיל 21.

בחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 נקבע, כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מההון והרכוש שנצבר במהלך הקשר אם אחד מבני הזוג נפטר או בעת גירושין. בני זוג אשר מבקשים כי החלוקה תהא שונה חותמים על הסכם ממון.
חוזה ביניהם אשר מעגן בצורה מסודרת, את החלק הכספי רכושי ביניהם ויכול גם להתייחס לנושאים אחרים הקשורים בחיים המשותפים ומה יעשה בקשר לנושאים אלו בעת פרידה. בני זוג יכולים לחתום על הסכם מממון לפני הנישואין או במהלכם. הסכם שנחתם טרם הנישואין (הסכם "טרום נישואין") יכול להיות מאושר על ידי נוטריון והסכם שנחתם לאחר הנישואין צריך להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה.

בני זוג אשר התגלע ביניהם סכסוך אינם רשאים להגיש תביעות לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בטרם יגישו בקשה ליישוב סכסוך, כפי שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014.
המטרה היא לעודד את בני הזוג לנסות וליישב את הסכסוך המשפחתי בהסכמה והידברו, ביחידת הסיוע ולהימנע מקיום התדיינות משפטית. לאחר הגשת הבקשה מנועים בני הזוג מלהגיש תביעות לערכאות משפטיות משך 45 ימים. בני הזוג יזומנו לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע, במסגרתה יוצעו להם הליכים אלטרנטיביים לפתרון הסכסוך דוגמת גישור או טיפול זוגי.
אם הצדדים אינם מגיעים להסדר, רשאי הצד שפתח בהליך להגיש תביעות תוך 15 ימים לערכאה בה ירצה שידון התיק.

עילת גירושין היא הסיבה בגינה יאשר בית הדין מתן גט. אם ישנה הסכמה בין בני הזוג להתגרש זו עילה מספקת לבית הדין וההליך יהיה קצר. באין הסכמה, העדר אהבה אינה עילה מספקת וצריך להוכיח קיומה של עילת גירושין.
בין העילות הכלליות ישנן טענת "מאיס עלי", אישה שבעלה מסב לה צער רב או היעדר סיכוי לשלום בית. עילות גירושין שעומדות לאשה - טענת מומים, עקרות, אינו מסוגל לקיים יחסי אישות, אינו מעוניין לקיים יחסי אישות, אינו מספק מזונותיה, אינו נאמן ומתאכזר. עילות גירושין שעומדות לגבר - טענת בגידה, עקרות, חוסר סיכוי לשלום בית, עוברת על דת, אשה מורדת או אשה שעשתה מעשה כיעור.

סכום המזונות משתנה ממשפחה למשפחה והוא יקבע בהתאם להכנסות ההורים, צרכי הילדים, הגילאים שלהם וזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים. המזונות המינימליים עומדים כיום (שנת 2019) על סך של כ-1,300 ש"ח לילד עבור הוצאות מזון, ביגוד והנעלה, אותם ישלם האב.
בנוסף מקובל להוסיף דמי מדור ומחצית מעלויות החינוך, הוצאות רפואיות, חוגים, קייטנות, משקפי ראיה, שיעורים פרטיים, צהרון וכדומה. כאשר יש יותר מילד אחד לא מכפילים את הסכום במספר הילדים, מהילד השני הסכום הולך ופוחת.

אשה אשר נישאה על פי ההלכה היהודית זכאית למזונות כל עוד לא הושלם הליך הגירושין וטרם קבלת הגט. ההלכה היהודית מחייבת את הבעל לדאוג למזונות אשתו והחובה מתגברת כאשר מדובר באשה שאינה עובדת.
לא מדובר בתשלום עבור מזון בלבד - התשלום נועד לאפשר לאשה להמשיך ולקיים אותו אורח חיים אליו הורגלה במהלך חייה המשותפים עם בעלה: "עולה עמו ואינה יורדת". אם האשה עובדת ומשתכרת למחייתה, יכול הבעל לטעון: "מעשה ידיה יהיו תחת מזונותיה". בני זוג מדת אחרת מוכרת בישראל יחויבו במזונות אשה לפי הוראות הדין האישי החל עליהם. בגירושין בין בני זוג שרק אחד יהודי או יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, יכולה האישה לתבוע מזונות "חוזיים" בבית משפט לענייניי משפחה.

ככלל, על מנת לשנות את גובה המזונות שמשולמים עבור הילדים מכוח הסכם נדרש להוכיח שינוי נסיבות וקיומם של 3 תנאים מצטברים שנקבעו בפסיקה: נגרם שינוי נסיבות אשר בגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את סכום המזונות כפי שנקבע, הצדדים השאירו פתח לשינוי דמי המזונות והבקשה נעשית מתוך ניקיון כפיים ובתום לב. (ע"א 442/83 קם נ' קם). כדי לשנות סכום מזונות שנקבע בפסק דין נדרש שינוי מהותי בנסיבות אשר שימשו לקביעות העובדתיות בפסק הדין לעניין המזונות.
בפסק דין שניתן בעליון ביולי 2017 נקבע, כי הורים המנהלים משמורת משותפת, גם אם לא באופן שווה אבל האב לוקח חלק משמעותי בגידול הילדים, יקבע גובה המזנות בהתאם לרמת ההשתכרות שלהם (בע"מ 919/15). בעקבות פסק דין זה הוגשו בקשות רבות לשינוי סכומי המזונות.

ידועים בציבור הם בני זוג שיחסיהם דומים ליחסים של זוג נשוי אך הם אינם נשואים מבחינה משפטית. כדי שבני זוג ייחשבו "ידועים בציבור" צריכה להתקיים ביניהם מערכת יחסים דמוית נישואין, הכוללת חיי משפחה וניהול בית משותף. אולם הפסיקה הכירה בבני זוג כידועים בציבור גם כאשר אחד התנאים לא התמלא.
אין תקופת זמן מינימלית לפיה יוכרו בני הזוג כידועים בציבור, ויתכן שבני זוג שחיו יחד מספר חודשים יחשבו ידועים בציבור ואילו בני זוג שחיו יחד שנה לא יוכרו ככאלה. החקיקה בישראל לא הסדירה שוויון מלא בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור, אולם הפסיקה וסעיפי חוק ספציפיים מכירים בעוד ועוד זכויות עבור ידועים בציבור.