זכויות וחובות של חבר אגודה קהילתית במושב שיתופי - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • משה

    נשלח ע"ימשה 18:58, 18 במרץ 2015

    האם יש מקום בו ניתן לקרוא מידע בעניין. שאלה לדוגמא: האם יכולים חברי האגודה הקהילתית לבחור ולהיבחר לוועדת קליטה או שזה בבעלות בלעדית של חברי האגודה השיתופית?

    השב
  • 07:29, 20 במרץ 2015

    שלום רב!

    מי שנמצא עדיין מחוץ ליישוב השיתופי, ושוקל להתיישב בו ע"י רכישת מגרש מגורים או יחידת-מגורים קיימת – כדאי שילווה בייעוץ משפטי, לא רק לצורך ליווי בעיסקת-ההתקשרות עצמה, אלא גם כסיוע להכרת מערכת הזכויות והחובות השלובה בעיסקה והנובעת ממנה, ואף כסיוע ראשוני להכרת המציאות הקהילתית ביישוב כזה בכלל, וביישוב המדובר בפרט.
    את המידע המבוקש טרם ההתקשרות, רצוי להרחיב בנתונים ממזכירות היישוב ומהמועצה האזורית אשר היישוב נמצא בתחומה, וכן במידע ובניסיון ממי שכבר מתגוררים ביישוב.

    מי שכבר התיישב ביישוב שיתופי, ומבקש להרחיב מידע כללי ולהכיר מקורות לבחינת שאלות המתעוררות, מדי פעם, במציאות המיוחדת של חיי-הקהילה במקום – יוכל לנסות להסתייע במיגוון ה"כתובות" הקיים, לרבות אלה:
    תקנון האגודה השיתופית הקהילתית, החייב לעמוד לעיון חברי-האגודה במזכירות האגודה, בשעות הקבלה שלה, יחד עם "פקודת האגודות השיתופיות" ועם התקנות שהותקנו מכוחה של אותה פקודה ( לעניין זה – הוראת המחוקק בסעיף 19 לפקודה הנ"ל ).
    "צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות )", בעיקר סעיפים 90 ואילך – כחיקוק העיקרי שעל-פיו חייב לפעול "הועד המקומי" של היישוב השיתופי; צו זה אמור להימצא במזכירות "הועד המקומי", ובכל מקרה - במשרדי "המועצה האזורית".
    ועד-ההנהלה של האגודה הקהילתית ( באמצעותו גם ליועץ המשפטי של האגודה ), ולפי הצורך – ועדת-הביקורת של האגודה.
    במישור המוניציפאלי: "הועד המקומי" ביישוב ( באמצעותו גם ליועץ המשפטי של הועד ), ולפי הצורך – ועדת-הביקורת שלו; "כתובת" משלימה במישור זה היא "המועצה האזורית", ולפי הצורך – ועדת הביקורת שלה ( או הממונה על תלונות הציבור במועצה ).

    בכל הנוגע למעמדה, פעילויותיה ונכסיה של האגודה ההתיישבותית, אשר במסגרתה ייסדו והקימו חבריה את הקיבוץ או המושב ( מושב-עובדים, כפר שיתופי או מושב שיתופי ) – יש לזכור כי אלה, ככלל התושבים, הינם גם חברי האגודה הקהילתית, אך מאידך - התושבים בשכונות ה"הרחבה" וביחידות-המגורים הנפרדות ביישוב אינם חברי האגודה ההתיישבותית-המייסדת. השאלות הנוגעות ליחסים שבין שתי האגודות, בקיבוץ או במושב, הינן מורכבות יותר, מטבע הדברים, אך במישור כפול זה אמורה כל שאלה להיות מעניינם של רבים ביישוב. לפיכך, במקרה שבו מתעוררת שאלה כזו – יש מקום לשיתוף-פעולה של כמה בעלי-עניין, לפחות בשלבי בירור ובחינה, ולפי הצורך ומידת ההצדקה – גם ליוזמה ולפעולה משותפות.

    תגובה
  • 12:04, 19 באפריל 2015

    ציינתה - ועד מוניציפלי, ואני שואל, האם ניתן לקבוע בתקנון שחברי הועד המונציפלי יהיו הועד המנהל של האגודה ויכענו לתקופה חופפת?
    האם ניתן להעביר סמכויות ועד לאגודה כמו למשל שמירה, הקמת מבנים מוניציפלים ובכלל, כל השירותים החברתיים ולהשאיר בתקציב הוודע המונציפלי את כל השירותים שגם כך מקבל מהמועצה אזורית.
    באגודה לא קיימת חובת מכרז אין ביקורת מלבד של החברים ומבקר חוץ, מה עוד שבתקנון שלנו אין זכות לועדת ביקורת לדרוש קיום אסיפה כללית שלא מן המנין.

    תגובה
  • 17:02, 23 באפריל 2015

    שלום רב!
    לוועד-ההנהלה של אגודה קהילתית ביישוב שיתופי נפוץ הכינוי "ועד מוניציפאלי,'' כפי שאת האגודה הקהילתית, כאשר הוקמה כזו ביישוב – נהוג לכנות "אגודה מוניציפאלית". ברקע הדבר עומדת ההיסטוריה שנהגה עד תחילת שנות ה-90, כאשר ועד-ההנהלה של האגודה החקלאית-התיישבותית שימש תמיד גם כ"ועד מקומי", בשילוב של ניהול פעילות האגודה ושל פעילות מוניציפאלית תחת "כובע"-סמכויות כפול; לכך התווספה התוכנית שגובשה בעבר, להקים "אגודות מוניציפאליות" אשר באמצעותן ינוהלו נושאי "הוועד המקומי" – תוכנית אשר טורפדה ע"י גורמי השלטון המרכזי.

    בתשובה הקודמת של הח"מ לא נעשה שימוש בכינוי "ועד מוניציפאלי", וזאת כדי להקל על האבחנה לעומת "הועד המקומי", שהינו רשות מקומית, בעלת סמכויות וכפיפויות על-פי הוראות הדינים המוניציפאליים בישראל, ולא על-פי תקנון של אגודה כלשהי!
    בהתאם, כפוף "הועד המקומי" של היישוב השיתופי לסמכויות המועצה האזורית אשר בתחומה מצוי היישוב, וכן הוא כפוף לה מבחינה תקציבית. זאת – גם באותם מקרים בהם "הועד המקומי" זהה, בהרכבו, פרסונאלית לחברי ועד-ההנהלה של האגודה החקלאית-ההתיישבותית ( במה שמכונה "זהות ועדים", להבדיל מהמקרה הנפוץ בו נבחר "הועד המקומי" בהליך-בחירות ע"י ציבור כלל התושבים ביישוב, כבכל "בחירות מוניציפאליות" ). גם פעילותו של ועד כפול-מעמד-ותפקידים כזה מחייבת הבדלה ואבחנה בין פעילותו במסגרת האגודה לבין פעילותו כרשות מקומית.

    יש להבדיל ולאבחן, אפוא, בין המישור המוניציפאלי-הרשותי הציבורי, לבין המישור ההתיישבותי-חברתי ה"פרטי" של חברי כל אגודה שיתופית, הפועלת ביישוב מכוח ההסכמה החוזית שבין חבריה ( הסכמה אשר בראשה תקנון-האגודה ). חברי אגודה כזו יכולים להוסיף, מרצונם ולטובתם, מימון וביצוע של פעולות משלימות או מתגברות לפעילות המוניציפאלית המתחייבת של "הועד המקומי", בין באמצעות האגודה החקלאית ובין באמצעות אגודה קהילתית; ברם, ככל שמדובר בסמכויות או בכספים שבידי "הועד המקומי" – אין אלה ניתנים להעברה, והם נתונים לבקרה ולפיקוח של מערכת השלטון המרכזי.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.