דמי פינוי כהוצאה מותרת
סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי יוכרו הוצאות השבחה אם אינן מותרות בניכוי במסגרת מס הכנסה.במסגרת רשימת ההוצאות המנויות בסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי דמי פינוי יותרו בניכוי. החוק קובע כי סכום ששילם המוכר למי שהחזיק במקרקעין לפחות שנה בעד פינוי המקרקעין, בין אם המפנה החזיק במקרקעין מכוח זכות שבדין ובין אם לאו. כך לדוגמה, ניתן יהיה לנכות סכום ששולם לפולש או לשוכר. בנוסף, נקבעו כללים בדבר התרת דמי-פינוי ששילם בעלו של בניין המושכר בשכירות מוגנת לפינויו של דייר מוגן, במסגרת כללי מס-הכנסה (ניכויים מסוימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל"ח 1977 הכללים קובעים באילו תנאים דמי-פינוי ששילם בעל-בית בשל פינויו של דייר מוגן ממושכר שבבעלותו יותרו בניכוי כנגד דמי-השכירות או דמי-המפתח שנתקבלו . ככל שההוצאה מותרת בניכוי בהתאם לכללים, ניתן יהיה לנכותה במסגרת מס הכנסה. ככל שאיננת תוכר בניכוי במסגרת הכללים תוכר בניכוי כהוצאת השבחה במכירת הנכס