התקנת שעון מים - פורום בתים משותפים

שאלה חדשה
  • דוד

    נשלח ע"ידוד 09:44, 15 ביולי 2014

    שלום, בבניין בו אני גר ישנו שעון מים משותף לכל הדירות. כמו כן, קיימת בבניין מערכת חימום בסולר. אני מעוניין לבקש מבעל הדירה להתקין שעון מים פרטי לדירה, ולפי העירייה, שעון זה יותקן על צינור המים הקרים, לפני שהמים נכנסים למחמם.. האם במקרה כזה יכול הבניין לנתק אותי מהמים החמים ? משום שבפועל יוצא שלא אשלם על המים החמים... תודה

    השב
  • מנהל הפורום:עו"ד ונוטריון דניאל רותם

    עו"ד דניאל רותם,מנהל הפורום

    17:34, 15 ביולי 2014

    שלום דוד,
    העירייה או תאגיד המים העירוני מספקים מד צריכת מים קרים לכל דירה. תאגיד המים אינו מספק מד צריכת מים חמים ואינו מוכן לחייב את בעלי הדירות בגין צריכת המים החמים. תאגיד המים גובה תשלום עבור המים שהוא מספק לבית המשותף עפ"י מד המים הכללי בניכוי הצריכה הפרטית של המים הקרים בכניסות לדירות בבית המשותף. כלומר, יתרת הצריכה המשותפת הכוללת את צריכת המים שנכנסים לדוד המים החמים וצריכת המים של החצר והגינה. סעיף 59ב של חוק המקרקעין קובע כדלקמן:- (א) בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן - המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק. (ב) שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.
    (ג) הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה."
    לסיכום, אתה זכאי להתנתק ממערכת חימום המים ולהתקין בדירתך מתקן פרטי לחימום מים. כך תוכל לקבל פטור מתשלום לועד הבית עבור המים החמים.

    תגובה
  • 12:16, 16 ביולי 2014

    תודה על התשובה,
    תקן אותי אם אני טועה - אבל מהבנתי את החוק - אני יכול להתנתק ממערכת החימום ועדיין לקבל ממנה מים חמים ("לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה"), ובלבד שאשלם על החזקתה השוטפת (המגולם בועד בית)..
    כלומר, אינני חייב להתקין מתקן פרטי לחימום המים - אני יכול לקבל אותם מהמערכת המרכזית..
    האם אני צודק ?

    תגובה
  • מנהל הפורום:עו"ד ונוטריון דניאל רותם

    עו"ד דניאל רותם,מנהל הפורום

    13:25, 16 ביולי 2014

    שלום ,
    אם תתנתק ממערכת חימום המים של הבית לא תוכל לקבל ממנה מים חמים למרות שתמשיך להיות שותף בהוצאות החזקתה.
    להלן לעיונך הוראת התקנות והבהרות בעניין ההתנתקות מהמערכת המשותפת לחימום מים.
    תקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשנ"א-1991 קובעות כדלקמן:

    "1. הוצאות הכרוכות בהינתקות (תיקון: התשנ"ב, התשע"א)

    (א) בעל דירה שהתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף (להלן: המתנתק), יישא בתשלום כל ההוצאות הכרוכות בהינתקות, לרבות אלה:

    (1) עלות השינויים הדרושים במתקנים ובצינורות של הבית כדי שאספקת המים החמים או ההסקה לדירות האחרות לא ייפגעו;

    (2) תשלום לבודק שהזמינה נציגות הבית כאמור בתקנות המקרקעין (תנאים להינתקות מהמערכת המרכזית בבית משותף), התשנ"א-1991 (להלן: תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות)).

    ב) התשלום האמור בתקנת-משנה (א)(2) לא יעלה על 736.04 שקלים חדשים; הסכום האמור ישתנה ב- 1 בינואר וב- 1 ביולי של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה לפני יום השינוי, לעומת המדד שפרסמה לאחרונה לפני יום השינוי הקודם;

    (ג) הייתה בדיקת המערכת בידי הבודק בלתי שגרתית מחמת המבנה המיוחד של הבית או מטעמים מיוחדים אחרים, רשאי המפקח, לפי בקשת נציגות הבית, לאשר תשלום העולה על הסכום האמור בתקנת-משנה (ב).

    2. הוצאות להחזקה תקינה

    המתנתק יישא בהוצאות הדרושות להחזקה התקינה של המערכת המרכזית, לרבות תיקונים והחלפת מיתקן, הכול בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר.

    3. הוצאות שוטפות

    (א) המתנתק ישתתף בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, באחוזים מהתשלום בעד הוצאות אלה שהיה חל עליו אילולא התנתק, כלהלן:

    (1) אם המערכת המרכזית היא לחימום מים בלבד - %25;

    (2) אם המערכת המרכזית היא להסקה בלבד - %40;

    (3) אם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה - %35.

    (ב) חישוב ההשתתפות של המתנתק באחוזים כאמור בסעיף-קטן (א) יהיה על בסיס המחיר של כמות הדלק הדרושה להפעלת המערכת המרכזית לכל הדירות בבית.

    4. הוראות מעבר

    (א) מי שהתנתק לפני תחילתן של תקנות אלו, ומילא אחר הוראת תקנה 5 לתקנות המקרקעין (תנאים להינתקות), יישא בהוצאות על-פי תקנות אלו מיום שהתנתק או מיום תחילתן של חוק המקרקעין (תיקון מס' 10), התשמ"ח-1987, לפי המאוחר יותר.

    (ב) הסכימו המתנתק ובעלי הדירות האחרים בבית המשותף לפני תחילתן של תקנות אלה, על שיעור ההשתתפות של המתנתק בהוצאות, או קבע המפקח או בית-משפט מוסמך את שיעור ההשתתפות כאמור, יהיה תוקפה של הסכמה או של קביעה כאמור עד יום תחילתן של תקנות אלה, וממועד זה ואילך יחולו הוראות תקנות אלה, זולת אם הסכימו המתנתק ובעלי הדירות האחרים, ביניהם, אחרת."




    תגובה
  • מנהל הפורום:עו"ד ונוטריון דניאל רותם

    עו"ד דניאל רותם,מנהל הפורום

    13:29, 16 ביולי 2014

    לשם הבהרה להלן מספר שיקולים מרכזיים אשר עמדו ביסוד חקיקתה של הנורמה שבסעיף 59ב לחוק המקרקעין {ראה ע"א 385/87 דליה אזוב נ' נציגות הבית המשותף, רח' רשב"א 82, ירושלים, פ"ד מג(4), 586 (1989) שציטט מדברי הכנסת}:

    הראשון, מערכות החימום המרכזיות מופעלות, בדרך-כלל, בשיטות ניצול אנרגיה מיושנות. רובן משתמשות בבעירת סולר, אשר בשנים עברו אכן היה אמצעי זול לחימום, אלא, שכיום קיימות שיטות חלופיות זולות יותר, כגון אנרגיה סלולארית. ההינתקות מאפשרת לדייר המעוניין בכך לאמץ מערכת חלופית הזולה ויעילה יותר עבורו ולשפר את ניצול המשאבים החברתי.

    השני, שיקול יעילות כלכלי נוסף הוא בזבוז המשאבים הנגרם מחימום מרכזי בשל היותו בלתי-ניתן לחלוקה. החימום מופעל בשעות קבועות ואחידות עבור כל דירות הבית, ומחמם גם דירות אשר שעות החימום ומידתו אינן בהכרח מתאימות ורצויות להן. יכולת הינתקות פותרת בעיה זו בכך שדירות שאינן נהנות מהחימום ה"ציבורי" יכולות שלא לצרוך אותו ולהסבו לאחד ממוצרי החימום הפרטיים.

    השלישי, שיקול חברתי, הקשור אף הוא להיות החימום המרכזי מוצר שאינו ניתן לחלוקה בדרגות שונות, הוא שיקול של הגנה על דיירים חלשים יחסית מפני היגררות בהוצאות אחרי הדיירים האמידים.


    הוספת סעיף 59ב לחוק המקרקעין נעשתה בד-בבד עם הוספת סעיף 59א לחוק המקרקעין, העוסק בזכותו של בעל דירה להתקין לעצמו דוד שמש על גג הבית המשותף {שני הסעיפים הללו הוספו בתיקון מס' 10 לחוק המקרקעין}, ולמקרא ההסבר בדברי הכנסת, ברור כי המחוקק התכוון עם שינוי חקיקה זה, לעודד שימוש במערכות החוסכות באנרגיה, משפרות את איכות האוויר, מקטינות את עלות ההוצאות המוטלות על היחיד בבית משותף ומגינות עליו מפני שרירות החלטת הרוב מטעמים כלכליים.
    סעיף 59ב לחוק המקרקעין מאפשר לבעל דירה להתנתק באופן חד-צדדים ממערכת המשרתת באופן אקטיבי את כל הדירות בבית המשותף. בכך העניק המחוקק זכות עודפת לבעל דירה בודד, במקרה מיוחד זה.
    בכל נושא אחר הנוהג בבית המשותף, אסיפת בעלי הדירות מוסמכת לקבל החלטות באשר לניהולו ואחזקתו של הרכוש המשותף {ראה סעיף 62 לחוק המקרקעין; סעיף 5(א) לתקנון המצוי שבתוספת לחוק}.


    תגובה
  • מנהל הפורום:עו"ד ונוטריון דניאל רותם

    עו"ד דניאל רותם,מנהל הפורום

    13:34, 16 ביולי 2014

    להלן נמנה מספר שיקולים מרכזיים אשר עמדו ביסוד חקיקתה של הנורמה שבסעיף 59ב לחוק המקרקעין {ראה ע"א 385/87 דליה אזוב נ' נציגות הבית המשותף, רח' רשב"א 82, ירושלים, פ"ד מג(4), 586 (1989) שציטט מדברי הכנסת}:

    הראשון, מערכות החימום המרכזיות מופעלות, בדרך-כלל, בשיטות ניצול אנרגיה מיושנות. רובן משתמשות בבעירת סולר, אשר בשנים עברו אכן היה אמצעי זול לחימום, אלא, שכיום קיימות שיטות חלופיות זולות יותר, כגון אנרגיה סלולארית. ההינתקות מאפשרת לדייר המעוניין בכך לאמץ מערכת חלופית הזולה ויעילה יותר עבורו ולשפר את ניצול המשאבים החברתי.

    השני, שיקול יעילות כלכלי נוסף הוא בזבוז המשאבים הנגרם מחימום מרכזי בשל היותו בלתי-ניתן לחלוקה. החימום מופעל בשעות קבועות ואחידות עבור כל דירות הבית, ומחמם גם דירות אשר שעות החימום ומידתו אינן בהכרח מתאימות ורצויות להן. יכולת הינתקות פותרת בעיה זו בכך שדירות שאינן נהנות מהחימום ה"ציבורי" יכולות שלא לצרוך אותו ולהסבו לאחד ממוצרי החימום הפרטיים.

    השלישי, שיקול חברתי, הקשור אף הוא להיות החימום המרכזי מוצר שאינו ניתן לחלוקה בדרגות שונות, הוא שיקול של הגנה על דיירים חלשים יחסית מפני היגררות בהוצאות אחרי הדיירים האמידים.

    בשים-לב לכך שהוספת סעיף 59ב לחוק המקרקעין נעשתה בד-בבד עם הוספת סעיף 59א לחוק המקרקעין, העוסק בזכותו של בעל דירה להתקין לעצמו דוד שמש על גג הבית המשותף {שני הסעיפים הללו הוספו בתיקון מס' 10 לחוק המקרקעין}, ולמקרא ההסבר בדברי הכנסת, ברור כי המחוקק התכוון עם שינוי חקיקה זה, לעודד שימוש במערכות החוסכות באנרגיה, משפרות את איכות האוויר, מקטינות את עלות ההוצאות המוטלות על היחיד בבית משותף ומגינות עליו מפני שרירות החלטת הרוב מטעמים כלכליים.

    סעיף 59ב לחוק המקרקעין מאפשר לבעל דירה להתנתק באופן חד-צדדים ממערכת המשרתת באופן אקטיבי את כל הדירות בבית המשותף. בכך העניק המחוקק זכות עודפת לבעל דירה בודד, במקרה מיוחד זה.

    בכל נושא אחר הנוהג בבית המשותף, אסיפת בעלי הדירות מוסמכת לקבל החלטות באשר לניהולו ואחזקתו של הרכוש המשותף {ראה סעיף 62 לחוק המקרקעין; סעיף 5(א) לתקנון המצוי שבתוספת לחוק}.

    תגובה
  • 18:37, 10 בנובמבר 2014

    שאלה - אני גרה בבניין ששני שעוני המים שלי ושל הדירה שמעלי נמצאים בגינה של הדיירת שמעלי . במקרים של צורך בסגירת השיבר לטיפול אני מבקשת ממנו שיסגור ויפתח השיבר שלי . חל סכסוך שכנים והוא מסרב לתת לי להכנס או לחילופין לסגור ולפתוח השיבר . בשישי האחרון סגר ולא הסכים לפתוח והשאיר אותי שעתיים ללא מים . מה החוק אומר לגבי זה . ( העתקת שעון אמורה לעלות כ-2000 שח).אגב גם לצרכי קריאת מונה אינו נותן להכנס לחצרו .

    תגובה

הפורום יעסוק בכל מה שנוגע לבתים משותפים, לרבות חובות וזכויות של דיירים הגרים בבית משותף