• 26 ביולי 2015

    התמודדות עם הצקות של ילד במשמרות של עבודת לילה

    שלום , אני אחרי צבא ועובד בעבודה מועדפת בתחנת דלק
    ובזמן המשמרות לילה מגיעה חבורה של ילדים קטנים שעושים לי בעיות ומתגרים בי בזמן המשמרת
    החלטתי שאני לא מוכר לאותו ילד שקילל אותי ודיבר אליי בשפה בוטה
    ויום למחרת הילד הגיע שוב בלילה והתגרה בי , אז החלטתי לצאת אליו החוצה רק כדי להפחיד אותו , והנפתי יד למעלה ואמרתי לו שיסתלק מהתחנה אחרת אני מזמין לו משטרה
    השאלה היא אם זה נחשב שאיימתי עליו ? ומה יקרה אם אני אזמין לו משטרה
    עשיתי משהו לא בסדר? ( שוב אני מציין שלא נגעתי בילד , ולא איימתי עליו , רק הנפתי את היד ולא נגעתי בו כדי שיסתלק מהתחנה )

    26 ביולי 2015
  • 30 ביולי 2015

    סיטואציה בעבודה

    שלום ניר,
    עבירת האיומים אינה רק מילולית ויכולה להתפרש כהתנהגות מאיימת, והשאלה מה היו הנסיבות המלאות וכיצד תיאר אותן הנער.
    באופן עקרוני, סעיף 192 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת איומים:

    " המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. "
    יסוד חשוב של עבירת האיומים מציג דרישה של: "כוונה להפחיד ו/או להקניט", קרי הכוונה הינה כי למאיים יש מטרה או שאיפה להשיג את היעד שהסעיף נועד למנוע את מימושו.
    משמעות המילה "להפחיד" בסעיף 192 לחוק העונשין, הינה הטלת אימה, לטעת פחד מפני תוצאה שאינה חיובית, בלשון המעטה.

    המילה "להקניט" משמעותה, להרגיז או להכעיס, הכל עפ"י המשמעות הרחבה שיש למושגים הללו בחיי היום-יום (כך עפ"י יעקב קדמי, בספרו "על הדין בפלילים").

    מבחנו של האיום הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר, הפסיקה קבעה כי: " יש לבחון את השאלה אם הדברים שנאמרו ע"י המאיים נשאו אופי של איום, לפי השפעתם האפשרית על האדם הרגיל ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של האדם שאליו הם כוונו".

    לאור האמור לעיל, יתכנו מצבים בהם אפילו לא היה בדברי האיום כדי להטיל מורא על המאוים, אפשר ויהא בכך די כדי לבסס הרשעה בעבירה של איומים , זאת כמובן, אם דברי האיום עונים על המבחן האובייקטיבי של הטלת מורא על האדם הסביר.

    בע"פ 103/88 סוכמו פני הדברים ע"י כב’ השופט ברק, כדלקמן: "... האיום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי... לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה... קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר..."

    לפיכך, התשובה היא לא חד משמעית ותלויית נסיבות וכוונה וראוי להיווץ עם עו״ד לפני שתמסור גירסה בכל פורום שהוא.
    אסור לאיים גם כאשר הקניטו אותך
    בהצלחה
    עו״ד יאיר רגב

    30 ביולי 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?