• 15 במרץ 2016

    הבן התלונן עליי בבית הספר על סטירות - תיאמו לנו פגישה עם מנהלת בית הספר ועובדת סוציאלית

    עו"ד רגב אני אב לשלושה ילדים, הגדול בן 11. סיפר באחת ההפסקות למחנכת שאני מרביץ או סוטר לו מדי פעם.
    קיבלנו שיחת טלפון אתמול בערב ממחנכת הכיתה לגבי פגישה דחופה עם מנהלת בית הספר, המחנכת, יועצת ועובדת סוציאלית ויתכן ויצטרכו להעביר את זה הלאה למשטרה - אני בחוסר אונים מטורף אודה לכל עזרה מצידך תודה!
    מיותר לציין את אהבתי לבני, אני מאמין שכמו כל אבא שני או שלישי, מדי פעם במסגרת עונש או צעקות אני גם סטרתי לו (קורה פעם או פעמיים בשנה) - רוצה להאמין שעל דבר כזה לא יושבים בכלא. תודה תודה

    15 במרץ 2016
  • 17 במרץ 2016

    הבן התלונן עליי בבית הספר על סטירות - תיאמו לנו פגישה עם מנהלת בית הספר ועובדת סוציאלית

    שלום,
    אני מייעץ לך להיוועץ עם עו"ד פלילי בדחיפות. יש ללמוד את נסיבות המקרה ולתת לך תשובה פרטנית אישית.
    יחד עם זאת חשוב להדגיש, "מכות" הכוונה ל"עונש חינוכי" אלים כלפי ילדים התנהגות כזו יכולה להוות התעללות, בנסיבות מסויימות זו עבירה פלילית לפי סעיף 368ג ("התעללות בקטין או בחסר ישע") של חוק העונשין.
    בית המשפט העליון קבע חד משמעית כי ענישה גופנית אסורה, בע"פ 4596/98. באותה פרשה, אם נהגה להכות את ילדיה כ"עונש חינוכי". הם היו מגיעים לגן עם חבלות והתנהגו בצורה מחשידה (נרתעו מהגננת כשהתקרבה). הדבר הביא להתערבות הרשויות.
    • בית המשפט העליון אישר את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את האם בעבירה פלילית של התעללות בקטין.
    ענישה גופנית כלפי ילדים, או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך מצד הוריהם, פסולה היא מכל וכל, והיא שריד לתפיסה חברתית-חינוכית שאבד עליה הכלח. הילד אינו רכוש הורהו; אסור כי ישמש שק איגרוף, בו יכול ההורה לחבוט כרצונו, כך גם כאשר ההורה מאמין בתום לב שמפעיל הוא את חובתו וזכותו לחינוך ילדו.
    אינני פוסל עונשים מכל וכל. עונש מידתי וסביר הוא כלי לחינוך ולהצבת גבולות לילדים. כמובן חובה להתריע לפני הטלת העונש, חשוב שהילד ידע על מה ולמה נענש ושההורה יהיה עקבי ו'יעמוד' בעונש בכבוד.
    כוח ההרס שעונש עלול לשאת תחת כנפיו, כאשר משתמשים בו בעיתוי או במינון הלא נכון, מחייב כל הורה לנקוט ביתר זהירות. גם כאשר הוא מרגיש שאין מנוס מלהעניש את הילד, עליו להצטייד במידה גדושה של סבלנות ולהפעיל שיקול דעת, על מנת להחליט איזה עונש לתת ומתי. עליו לשים לב, עד כמה שניתן, שלא לעבור את הגבול המפריד ומבדיל בין עונש ככוח עזר מחנך, לבין עונש ככוח הרסני שמקלקל.
    הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר.

    17 במרץ 2016
    • 17 במרץ 2016

      הבן התלונן עליי בבית הספר על סטירות - המשך לתשובה 2

      המשך לתשובה:
      כל מקרה שונה מקודמו, ולכן קשה עד בלתי אפשרי לתת מרשם מדויק איך, מתי, ובמה להעניש. יחד עם זאת, אם נעמוד על המשמר ונשתדל לדבוק בכללי הזהירות הנכונים, ניתן לפנות לייעוץ במטרה לצמצם את האפשרויות לעשיית שגיאות גדולות. ההורים חייבים להצטייד ב´עצבים קרים´ בכל הנוגע לחינוך הילדים, במיוחד במה שנוגע לעונשים.
      אסור, ואף אי אפשר, לחנך ילדים מתוך עצבים, כעס וזעם. תגובות אמוציונליות המגיעות "מתוך הבטן" ולא מהראש, אין בהן כל מסר חינוכי. תגובותינו חייבות להישקל בכובד ראש, על מנת שנדע מראש מהם סיכוייה של התגובה ומהן התוצאות להן אנו מצפים.

      מהו ההליך המשטרתי?
      משנודע למשטרה על ביצוע עבירה - המשטרה פותחת בחקירה.
      מטרותיה של החקירה: איתור החשוד, איסוף ראיות להוכחת ביצוע העבירה והעמדתו של החשוד לדין.
      הפגישה עם העובדת הסוציאלית והמנהלת המדווחת היא לקבל החלטה האם לדווח למשטרה או לתת טיפול והדרכה משפחתית במסגרת שירותי הרווחה בעירייה וכך עדיף מבחינתך.

      במידה ויהיה דיווח תיפתח כאמור חקירה לא קלה ואתה חייה להיוועץ עם עו"ד.
      בחקירה ובבית המשפט על פי דרישות החוק את חקירתו של ילד, שגילו איננו עולה על 14 שנה, יעשה חוקר ילדים. חוקר ילדים איננו שוטר, אלא עובד סוציאלי משירות המבחן לנוער, המומחה לחקירת ילדים. חוקר ילדים ייפגש עם הילד לאחר תיאום עם אימו. חוקר ילדים יגבה מן הילד עדות לצורך ההליכים המשפטיים.

      לאחר השלמת החקירה של המשטרה המשטרה מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה או ליחידת התביעות של המשטרה, וזאת בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה. התובע שאליו יועבר התיק לטיפול יחליט אם להעמיד את החשוד לדין.

      לידיעתך

      17 במרץ 2016
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?