תביעה

לצערי המקרה המתואר איננו חריג ורבות המשפחות החוות רצף ארועים דומה לשלכם. במקרים רבים מגיעה אחות מטעם המוסד לביטוח לאומי ועורכת ביקור בית בבית הקשיש על מנת לקבוע את מידת תלותו של החולה בעזרת הזולת או את מידת הצורך שלו בהשגחה מתמדת. את מידת התלות בעזרת הזולת ניתן למדוד ולאמוד באמצעות מספר בדיקות פשוטות הנערכות בביתו של הקשיש. באופן עקיף ולעיתים בעורמה מתבקש הנבדק לבצע פעולות שונות כמו להרים ידיים, לאחוז בחפץ, לקום ולעמוד ללא עזרה או תמיכה ועוד. מפעולות שכאלה ניתן להסיק את מידת יכולתו ומוגבלותו של הקשיש לבצע את פעולות ה- ADL - חמש פעולות בסיסיות יומיומיות - הלבשה, רחצה, הליכה, אכילה ושליטה על הסוגרים. הבה נניח שלאחות יש כר פעולה נרחב ולא מצומצם להסיק מסקנות באשר לתפקודו הפיזי של הקשיש. אך מה באשר ליכולתה של האחות לקבוע את הצורך של הקשיש בהשגחה מתמדת?! הרי האחות איננה רופאה, לא כל שכן רופאה פסיכיאטרית או פסיכוגריאטרית... ובכל זאת האחיות מטעם המוסד לביטוח לאומי נוטות, מניסיוני, לא לאשר ניקוד בגין השגחה מתמדת, מקום שקיים אישור רפואי החתום בידי רופא מומחה הקובע ומאשר כי החולה דמנטי וזקוק להשגחה מתמדת. במקרה שכזה יש לשוב ולפנות בתביעה למחלקת סיעוד במוסד לביטוח לאומי עם מסמכים רפואיים עדכניים ולהמתין לביקור בית נוסף בו יש להסביר לאחות מדוע זקוק הקשיש להשגחה מתמדת, בין השאר, משום שהוא מסוכן לעצמו ולסביבתו במידה ולא יהיה תחת השגחה. באשר לפגיעתה של אמך, הרי שנפילתה הייתה בהחלט יכולה להימנע לו היה מישהו צמוד אליה 24 שעות ביממה (לצערנו גם כאשר קיימת השגחה עדיין מתרחשים ארועים שכאלה). אין ויכוח שאמך כיום במצב סיעודי, אך ייתכן ויהיה קשה להוכיח שמצבה הרפואי היום הוא אך ורק עקב הנפילה המדוברת. לא בטוח שניתן לייחס לאחות במקרה דנן את המונח "רשלנות רפואית". ברם, ההתעלמות של האחות ממסמכים רפואיים ברורים מקוממת עד כדי שניתן לטעון כי זכויותיה של אמך קופחו שלא כדין. ייתכן וכדאי לך לבחון אפשרות של תביעה נזיקית כנגד הביטוח הלאומי בגין העוולה שנגרמה לאמך.